אֲנִי וָאַתְּ רָדַמְנוּ עַד שֶׁקַּמְנוּ,
מֵחֵיקֵךְ אָז גָּזַלְתִּי סוֹד הַסְּתָרִים,
כִּי צַרְתִּי צוּרוֹת־חַיִּים בֶּחֳמָרִים,
שְׁנֵינוּ אֶחָד הוּא וּבִבְנֵנוּ תַּמְנוּ.
וּמִטִּפָּה יָצָא אִישׁ כִּשְׁלֹמֹה חָכָם,
סוֹד מְעֻטָּף סוֹד נִתְעַרְטֵל מֵחִתּוּלוֹ,
וְהַשָׂטָן שׂוֹחֵק שְׂחוֹקוֹ הַהִתּוּלִי,
הֲנִמְצָא פְּתוּחִים, אוֹ אֲטוּמִים פְּתָחִים?
וּמֵעֵץ הַנְּצָחִים נוֹשְׁרוֹת שָׁעוֹת, שָׁעוֹת,
אָז יָשׁוּב מֶלֶךְ אַפִּרְיוֹנוֹ־רֵיקוֹ,
גַּן־עֵדֶן הֱקִיאָנוּ, כִּי אָשַׁמְנוּ;
שׁוֹאֲגוֹת הַתַּאֲווֹת שַׁאֲגַת אֲרָיוֹת,
גַּל הַחַיִּים הִרְכִּיבַנִי עַל מַסְרֵקוֹ,
וְלִפְנֵי סוֹד הַסּוֹד מִשְׁתּוֹמְמִים נָדַמְנוּ.