יֵשׁ לַבּוּרְמָאִים
אֹרֶז עַל הַמַּיִם.
עֵצִים מְבֹרָאִים
עִם אֶחָד בְּמַאי’יִם.
עֵצִים מְחֻמָּאִים
כַּצֶּבַע שֶׁל “לְחַיִּים”.
וְעוֹר שֶׁל נֶחְבָּאִים
עִם נְשָׁמָה עֵינַיִם.
אֻמָּה מִתְמַהְמְהָה…
כָּתְשֶׁנָּה בְּמַכְתֵּשׁ!
אָמַר מֻמְחֶה בְּמַחֲמָאָה:
שָׁעוֹן, נֶחְפָּז וְאִם בּוֹשֵׁשׁ
אַךְ אִם הוּא טוֹב תֻּמָּמָה –
בְּעַצְמוֹ הַדֹּפֶק יְמַשֵּׁשׁ…
וְעוֹד אָמַר גּוּטַאמַא:
דַּי בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ.