מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ מִי שֶׁעוֹזֵב אֶת הַבַּיִת (וַיֹּאבַד לַבַּיִת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי)
הוּא שׂוֹרֵף בַּיִת, זֶה נָכוֹן. אַךְ אֶת הַגֶּשֶׁר לַבַּיִת לֹא שׂוֹרֵף.
הַגֶּשֶׁר נָחוּץ לַעֲבֹר אֶל הַשָּׂרוּף
שׁוּב וְשׁוּב.
שָׁם הִתְפָּרְצוּת.
כָּאן הִתְפָּרְצוּת.
עַל מָה אֶתְפָּרֵץ אֲנִי חַיָּה שְׁפוּכָה.
אִמִּי שְׂרוּפָה הֶחֱזִיקָה פוֹטוֹגְרַף בְּחָזֶהָ.
אֲנִי בָּא דֶּרֶךְ גֶּשֶׁר מִלִּים.
וַאֲנִי בְּבוֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל – לֹא דֶּרֶךְ הַמִּלִּים?
מַה-בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת-דָּמוֹ – לֹא דֶּרֶךְ הַגֶּשֶׁר?
בִּתְחִלָּה בָּאוֹת הַמִּלִּים וְרוֹחֲצוֹת אֶת עַצְמָן. אַחַר כָּךְ מִתְרַפְּקוֹת, אוֹחֲזוֹת בַּבְּגָדִים.
אֲנִי בָּא דֶּרֶךְ גֶּשֶׁר שֶׁל נְיַר מִכְתָּבִים שֶׁל אִמִּי.
שׁוּב וְשׁוּב: הֲלֹא כַּמָּה יֵשׁ עוֹד כְּבָר מָתַי לִרְאוֹת אוֹתְךָ?
הֲלֹא כַּמָּה כְּבָר נִשְׁאַר עוֹד כְּבָר זְמַן שֶׁיְּכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתְךָ?
כָּל בַּקָּשׁוֹתֶיהָ נַעֲנוּ בְּסֵרוּב. שְׂרוּפָה הֶחֱזִיקָה פוֹטוֹגְרַף בְּחָזֶהָ.
אֲנִי בָּא מִן הַבַּיִת עוֹבֵר אֶת הַגֶּשֶׁר בָּא לַבְּעָיָה.
קָרָאתִי פֶּסֶק וְזֶה אוֹמֵר לִי: "אוֹ
שֶׁתִּמְצָא לְעַצְמְךָ מָקוֹם אַחֵר בָּעוֹלָם וְתֵלֵךְ
לְשָׁם".
כָּךְ אָמַר
בֶּן הָגָר.
אִיסְמַעִיל פַהֲמִי
בֶּן הַמִּצְרִית.
לֹא הָלַכְתִּי
לְאִמִּי.
אֵלֵךְ
לְמָקוֹם אַחֵר?
ד חשון תשלה, 20 אוקטובר 1974