לוגו
Piazza di Spagna
תרגום: חנניה ריכמן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

בְּכָל מַרְאַיִךְ, רוֹמָא, תַּקְסִימִינִי:

גַּבְהוּת שָׁמַיִךְ הוֹד עָצוּב תַּרְעִיף;

וּסְבִיב הַמִּזְרָקָה, מַעֲשֶׂה-יַד בֶּרְנִינִי,

     יִיפוּ פִרְחֵי-אָסִיף.


הַכֹּל יִנְעַם לִי: סִמְטָאוֹת וּ“פְּיַצָּה”,

הֵיכָל עַתִּיק עִם שְׁתֵּי טִירוֹת פּוֹרְחוֹת

וְזֶה סֻלַּם-דְרַקּוֹן, שֶׁכָּל הַיּוֹם בּוֹ רָצָה

    כַּת כַּפְרִיּוֹת-אוֹרְחוֹת.


אַךְ אֵין לִבִּי לִכְפָר וּבְנוֹת-הַטֶּבַע –

לֹא בִשְׁבִילִי הַחֵן שֶׁל פַּשְׁטוּתָן.

רִשְׁתּוֹת קִסְמוֹ שֶׁל נוֹי חָרִיף מִזֶּה פִּי-שֶׁבַע

    פָּרַשׂ עָלַי שָׂטָן.


אֶרְאֵן בְּקוֹרְסוֹ: סַךְ פַּטְרִיצִיָּנִי

שֶׁל עֲלָמוֹת גֵּאוֹת וְאַמִּיצוֹת.

“בּוֹאַ” שָׂעִיר לֹא פַעַם הִפְרִיעָנִי

    לִרְאוֹת צַוָּאר רַם-הוֹד.


אַךְ הַפָּנִים –אֶמַל זָרוּעַ שֹׁזֶף –

אֶרְאֶה תָמִיד בִּמְלוֹא הָדָר וָזִיו:

מִין בֹּשֶׂם דַּק, גּוֹרֵר חֶמְדָּה וָכֹסֶף,

    רוֹעֵף מֵהֶן סָבִיב.


מִתִּלְבָּשְׁתָּן בּוֹלֶטֶת וְנִשְׁקֶפֶת,

לְלֹא בוּשָׁה, תַּבְנִית רִשְׁמֵי הַגּוּף:

כִּבְרֶגַע-אַהֲבָה, תּוֹךְ-צֵל-וָסוֹד נוֹדֶפֶת

    עֶדְנָה שֶׁל חֹם חָשׂוּף.


בַּמִּסְתָּרִים גֵּאָה נַפְשָׁן עַל רַעַל

גַּלֵּי חֶמְדָּה, שֶׁהֵן יוֹדְעוֹת לִשְׁפּוֹךְ:

וּבְהֵישִׁירָן מַבָּט יָהִיר מִמַּעַל,

    אַרְכִּין רֹאשִׁי, נָבוֹךְ.


אֵדַע הַכֹּל: כִּי עֹל-חֶבְרָה-וָשֶׁקֶר

חָנַט בָּהֶן שַׁחְרוּת רַעֲנָנָה;

כִּי, יִתָּכֵן, בְּגוּף זֶה, תַּחַת פֶּה קַר,

    דּוֹלֵק חֲלוֹם-זוֹנָה:


כִּי חִיּוּכָן – זִיּוּף, יְדִידוּתָן – כּוֹזֶבֶת;

מֵאֲלָפִים נִגְזַל עָשְׁרָהּ שֶׁל כָּל אַחַת, –

אַבְנֵי עֶדְיָן קוֹרְנוֹת בְּדֶמַע-עֶבֶד:

    יַדַעְתִּי, לֹא אִכְפַּת.


יְמֵי-דוֹרִי, בִּנְכֶם אֲנִי מִבֶּטֶן.

אֶרְאֶה בָכֶם גַּם זֹהַר, גַּם רָקָב.

בִּנְכֶם אֲנִי – אֹהַב בָּכֶם כָּל כֶּתֶם,

    כָּל אַרְסְכֶם אֹהַב.


  1. לגבי שיר זה כתב ז'בוטינסקי בהוצאה הרוסית של כתביו בשלשה כרכים, (פאריז 1930), את ההערה הבאה: מבחינה טכנית עוּבּד השיר מחדש לפני זמן קצר מאד. אך בקשר לכמה צדדים מיוחדים שבתכנו ובמצב–רוחו מן הראוי, אולי, להעיר, שהוא נכתב לא יאוחר משנת 1903.  ↩