לִי פַעַם שַׂחְתְּ: "שִׁירֶיךָ לַזּוּלַת,
וּבִשְׁבִילִי בַּת-שִׁיר שֶׁלְּךָ אִלֶּמֶת?"
אַךְ שֶׁמָּא כָּל חַיַּי מַחְזוֹר-פּוֹאֶמוֹת
וְכָל תָּכְנוֹ אֵינֶנוּ אֶלָּא אַתְּ.
בְּבוֹא הַיּוֹם – וְאֵל יִשְׁלַח רִכְבּוֹ
לְמַסָּעִי מִכַּאן אֶל חֵיק-הַנֵּצַח,
וְאָנֹכִי אָחוּשׁ פִּתְאֹם בַּמֵּצַח
לִטּוּף-הָאֵל וְקוֹל בָּאֹזֶן: “בּוֹא!”, –
אָז אֲצָרֵף, שָׁעָה לִפְנֵי הַמָּוֶת,
לְשִׁיר-חַיַּי אֶת יֶתֶר הָאוֹקְטָבוֹת.
הַרְבֵּה דַפִּים יִהְיוּ בוֹ. לֹא מְעַט
לָךְ יֵרָאוּ קוֹדְרִים כְּלֵיל-אֵין-חֵפֶץ!
אֵין אַף כּוֹכָב – רַק הַבְרָקוֹת אֵין-נֵפֵץ…
אַךְ כָּל נִצְנוּץ מֵחשֶׁךְ זוֹהִי אַתְּ.
וְעוֹד יִהְיֶה בוֹ דַף – טָבוּל בְּרֵיחַ
פִּרְחֵי-אָבִיב, זָרוּעַ בִּקְרִינַת
אוֹרוֹת בַּטַּל: אַךְ כָּל נִיצוֹץ זוֹרֵחַ
וְכָל רְסִיס טַל-בֹּקֶר זוֹהִי אַתְּ.
כָּל נְדוּדַי יָגֹל אוֹתוֹ הַכֶּרֶךְ,
כָּל מוֹלְדוֹתַי, כָּל עֶשֶׂר הַלָּשׁוֹן,
כָּל גִּלְגּוּלַי וְהַרְפַּתְקוֹת-הַדֶּרֶךְ,
מַדֵּי קָצִין וּלְבוּשׁ אַסִּיר-הַפֶּרֶךְ,
קוֹל תְּשׁוּאוֹת וְרַעַשׁ הֶהָמוֹן:
שֵׁם-כִּנּוּיִי וְכָל חַיַּי – “נַדְנֶדֶת”…
אוּלָם זִכְרִי: תָּמִיד, בְּרוּם וָרֶדֶת,
חוּג נַדְנֵדָה – סָבִיב לְקַו אֶחַד;
וְצִיר-נִדְנוּד נִצְחִי שֶׁלִּי – רַק אַתְּ.
כֵּן, דֵּי נִימִים הֶחְלִיף אֶצְלִי הַנֵּבֶל.
גַּם שִׁיר הִמְנוֹן, גַּם שִׁיר חֻלִּין וָהֶבֶל
נִגַּנְתִּי בוֹ; גַּם בְּהֵיכְלֵי-הָדָר,
גַּם בְּרָאשֵׁי-חוּצוֹת, וּסְתָם לַתֹּהוּ…
אַךְ אֵל עֵדִי, כִּי כָל נִימֵי חַסְדּוֹ הוּא
מִתַּלְתַּלַּיִךְ לִי שָׁזַר.
-
השיר “מדריגל” נכתב לרגל יובל כ"ה לנישואיו של זאב ז‘בוטינסקי (בשנת 1932) והוקדש לאשתו גב’ יוֹאַנה ז'בוטינסקי. ↩