[ד"ר זוּסמן מונטנר¹]

בעבודת יום־יום כרופא, אולי לא יוכר ד"ר זוּסמן מונטנר בין שאר חבריו למקצוע הרפואה בירושלים. מטפל במחלות פנימיות, מתפרנס יפה, ממשלח ידו בקרב קהל לקוחות נאמן ומעריץ, הקאַבינט שלו נאה ומצויד במכשירים חדשים, אך אין הלקוחות הרגילים מבחינים ונותנים דעתם לנכסים המיוחדים שבחדר הזה.

אמנם, קיר הספרים גבוה וגדוש, אך אין זה נדיר אצל רופאים. מעטים היודעים כי לפנינו אוסף ספרים עברים, אולי הגדול ביותר בעולם בשטח הרפואה. וכן נמצאת אצלו גם קופסת־קרטון קטנה, שבה גנוזים העתקות צילום (על גבי סרטי צלולואיד) של מאתים כתבי יד עתיקים ונדירים מאוד מאוצרות אוכספורד ושאר בתי גנזים. בעזרת זכוכית מגדלת מעתיק הרופא את כתבי־היד, כדי להכשירם לדפוס, בלוית ביאורים ומחקרים.

ולא אלה בלבד. יש במגרות כרטיסיה של מאה אלף מונחים עבריים ברפואה ובמדעים הקרובים, חומר לאנציקלופדיה שלמה. ומלבד זה – כרטיסיה של 15,000 מונחים רפואיים עברים שבספרותנו העתיקה, מהתנ"ך ועד כחמש־מאות שנים לאחר חורבן הבית. ומלבד אלה – כעשרים־וחמשה ספרים מוכנים לדפוס, בצדם של כמה ספרים שכבר הודפסו ובצדם של עשרות מחקרים תדפיסים בעברית וגרמנית.

והאיש צעיר למדי, למטה מגיל חמשים, והוא הוא הגואל של כתבי הרפואה לרמב"ם, הוא עורך, מבאר ומפרש אותם, ויש מהם שהוא מתרגמם בעצמו מערבית. כבר נדפסו ספר הקצֹרת, ספרי סמי המות, וההקדמה לפירוש לפרקי אבוקראט. מוכנים לדפוס הנהגת הבריאוּת, שמות הרפואות, על הטחורים, על חיי המין ועוד.

הולך ונדפס מכתב יד ספרו של ר' שבתי דונולו, שנכתב באיטליה לפני אלף שנים, והוא ספר ראשון שנכתב במדע הרפואה באירופה ודוקומנט ראשון של האוניברסיטה הראשונה שבאירופה. ואולם ישנו ספר רפואי עברי קדום גם מזה, והוא של אסף הרופא, שנכתב בטבריה בתקופת התלמוד, ולדעת ד"ר מונטנר, היו דברי אסף הרופא ידועים לחכמי התלמוד ודבריו משולבים במימרות שלהם.

11.5.47