לוגו
הָאִכָּר וְהַתּף
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אִכָּר אֶחָד בֶּן כְּפָר, הָלַךְ אֶל הָעִיר לִמְכֺּר אֶת פְּרִי הַשָּׂדֶה וְהַגַּן אֲשֶׁר לוֹ. כָּל הַיּוֹם עָמַד בְּשׁוּק וּמָכַר אֶת תְּבוּאָתוֹ. וְכַאֲשֶׁר יָרַד הַיּוֹם אָמַר הָאִכָּר לָשׁוּב לְבֵיתוֹ אֶל הַכְּפָר.

עָבַר בָּרְחוֹב לִפְנֵי חָנוּת וְזָכַר אֶת בְּנוֹ הַקָּטָן וְאֶת בַּקָּשָׁתוֹ לְהָביא לוֹ מִן הָעִיר מַתָּנָה יָפָה. בָּא הָאִכָּר אֶל הֶחָנוּת, בָּחַר שָׁם מִן הַצַּעֲצוּעִים הָרַבִּים תֺּף עִם שְׁנֵי1 מַקְלוֹת קְטַנִּים וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ. הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקַע וְהַלַּיְלָה יָרַד עַל הָאָרֶץ.

כָּל הָאִכָּרִים כְּבָר שָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם וְרַק הָאִכָּר לְבַדּוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ. לִבּוֹ חָרַד מְאֺד, פֶּן יִפְּלוּ עָלָיו שׁוֹדְדִים2 לִגְזֺל מִמֶּנּוּ אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר בְּיָדוֹ. פִּתְאֺם רָאָה מֵרָחוֹק בַּיִת אֶחָד עָזוּב בַּשָּׂדֶה. אָמַר הָאִכָּר בְּלִבּוֹ:

— אָבֺא לַבַּיִת הַזֶּה וְאֶשְׁכַּב בּוֹ עַד אוֹר הַבֺּקֶר, וְאַחֲרֵי כֵן אֵלֵךְ אֶל בֵּיתִי. וְכֵן עָשָׂה.

וּבַבַּיִת הַהוּא עָמַד תַּנּוּר גָּדוֹל, כִּי לְפָנִים גָּר שָׁם אֺפֶה. בָּא הָאִכָּר אֶל הַתַּנּוּר וְשָׁכַב בּוֹ וְאֶת דֶּלֶת הַבַּיִת לֺא סָגַר, כִּי אָמַר: אִם יָבֺא גַזְלָן וְיִמְצָא אֶת הַדֶּלֶת פְּתוּחָה יֺאמַר, כִּי אֵין אִישׁ בַּבַּיִת וְיֵלֶךְ לוֹ.

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה הֵקִיץ פִּתְאֺם הָאִכָּר מִשְּׁנָתוֹ, כִּי שָׁמַע קוֹל צְעָדִים עַל יַד הַתַּנּוּר. פָּקַח אֶת עֵינָיו וְרָאָה לְאוֹר הַלְּבָנָה דֺב גָּדוֹל הוֹלֵךְ וּבָא.

אֵימָה גְדוֹלָה נָפְלָה עַל הָאִכָּר, כִּי בְיָדוֹ אֵין קְנֵה-רוֹבֶה, וְאֵיךְ יַעֲמֺד נֶגֶד חַיָּה רָעָה זוֹ?

זָכַר, כִּי יֵשׁ בְּיָדוֹ תֺּף. הֵחֵל לְתוֹפֵף בְּכָל כֺּחוֹ. שָׁמַע הַדֺּב קוֹל רַעַם יוֹצֵא מִפִּי הַתַּנּוּר, נִבְהַל מְאֺד וְרָץ אֶל הַפֶּתַח לָנוּס, אַךְ בַּחשֶׁךְ לֺא מָצָא אֶת הַדֶּלֶת. הָאִכָּר מַכֶּה בַתֺּף בְּכָל כֺּחַ וְהַדֺּב רָץ מִפִּנָּה לְפִנָּה וְנוֹהֵם מִפַּחַד.

הַבֺּקֶר אוֹר, וְלִפְנֵי הַבַּיִת עָבְרוּ שְׁנֵי קַדָּרִים3 עִם שְׁתֵּי עֲגָלוֹת וְעֲלֵיהֶן כַּדִּים, קְעָרוֹת, קְדֵרוֹת וּכְלֵי-חֶרֶס. שָׁמְעוּ הַקַּדָּרִים קוֹל הַתֺּף וְאָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: נָבֺא אֶל הַבַּיִת וְנִרְאֶה, מַה הַשִּׂמְחָה פֺּה.

אַךְ פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת וְהַדֺּב קָפַץ עֲלֵיהֶם וּבָרַח וְהֵם נָפְלוּ לָאָרֶץ.

רָאוּ הַסּוּסִים בַּחוּץ אֶת הַדֺּב, נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו וְהִתְחִילוּ רָצִים בְּכָל כֺּחָם. נִכְשְׁלוּ הָעֲגָלוֹת בַּאֲבָנִים וְעֵצִים. וְכָל הַכַּדִים וְהַקְּעָרוֹת וְהַקְּדֵרוֹת נִשְׁבָּרוּ.

יָצָא הָאִכָּר מִן הַבַּיִת בְּשִׂמְחָה, כִּי נִצַּל מִן הַדֺּב. תָּפְשׂוּ אוֹתוֹ הַקַּדָּרִים וְקָרָאוּ:

— רְאֵה, מֶה עָשָׂה לָנוּ הַדֺּב שֶׁלְּךָ4!

— לֺא שֶׁלִּי הוּא הַדֺּב, שִׁמְעוּ נָא… — פָּתַח הָאִכָּר. אַךְ הַקַּדָּרִים לֺא נָתְנוּ לוֹ לְדַבֵּר: — לֺא, לֺא, הַדֺּב שֶׁלְּךָ הוּא, כִּי הָיָה בַבַּיִת עִמְּךָ יָחַד. נֵלֵךְ אֶל הַשּׁוֹפֵט! שַׁלֵּם תְּשַׁלֵּם לָנוּ בְּעַד הַנֵּזֶק! אָז מָצָא לוֹ הָאִכָּר עֵצָה וְקָרָא גַם הוּא:

— נֵלֵךְ אֶל הַשּׁוֹפֵט! אַתֶּם תְּשַׁלְּמוּ לִי כֶסֶף רַב, כִּי הַדֺּב שֶׁלִּי בָּרַח מִפְּנֵיכֶם, וְהַדֺּב הַזֶּה יָדַע לִרְקֺד וְאֵין כָּמֺהוּ בְּכָל הָעוֹלָם.

כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ הַאֲנָשִׁים אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, מִיַּד עָזְבוּ אֶת הָאִכָּר, יָשְׁבוּ עַל הַעֲגָלוֹת וּבָרָחוּ. רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם הָאִכָּר וְצוֹעֵק:

— רְשָעִים, גַּזְלָנִים, אֶל הַשּׁוֹפֵט! אֶל הַשּׁוֹפֵט!

וְהֵם דּוֹפְקִים בְּסוּסֵיהֶם וּבוֹרְחִים, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַיַּעַר וְנֶעְלָמוּ. בָּא הַדֺּב אֶל מְקוֹמוֹ וְשָׂמַח, כּי נִמְלַט מִפְּנֵי חַיָּה מְשֻׁנָּה, אֲשֶׁר קוֹלָה כְּקוֹל הָרָעַם.

בָּאוּ הַקַּדָּרִים אֶל בֵּיתָם וְשָׂמְחוּ, כִּי בָרְחוּ מִפְּנֵי הַמִּשְׁפָּט וְלֺא יְשַׁלְּמוּ כֶסֶף לְבַעַל הַדֺּב.

בָּא הָאִכָּר אֶל הַכְּפָר וְשָׂמַח, כִּי נִצַּל מִן הַדֺּב הַנּוֹרָא, אֲשֶׁר עָמַד לְיַד הַתַּנּוּר.

כֻּלָּם שָׂמָחוּ. אַךְ5 יוֹתֵר מִכֻּלָּם שָׂמַח הַנַּעַר הַקָּטָן, בֶּן הָאִכָּר, כַּאֲשֶׁר נָתַן לוֹ אָבִיו אֶת הַתֺּף עִם הַמַּקְלוֹת, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ מִן הָעִיר.


  1. “שְׂנֵי” במקור המודפס, צ“ל: שְׁנֵי – הערת פב”י.  ↩

  2. גַּזְלָנִים.  ↩

  3. עוֹשֵׂי קְדֵרוֹת.  ↩

  4. “שֶׁלָּךְ” במקור המודפס, צ“ל: שֶׁלְּךָ. הערת פב”י.  ↩

  5. “אַךָ” במקור המודפס, צ“ל: אַךְ. הערת פב”י.  ↩