שֶׁקֶט! הָס! נְעָרִים, נְעָרוֹת
אִמָּא הִדְלִיקָה אֶת הַנֵּרוֹת.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת הֵכִינָה כָּל בַּת
צְרוֹר פְּרָחִים לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת.
הַכֹּל בַּבַּית נָעִים וְנֶחְמָד,
שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עַל הַכֹּל בְּשַׁבָּת.
מַלְאָכִים לְבָנִים מְרַחֲפִים יָד-בְּיָד
וְזוֹרְעִים עַל רָאשׁינוּ בִּרְכַּת הַשַּׁבָּת.
הָבָה נָשִׁיר נָא יָפֶה פֶּה-אֶחָד
שִׁיר מִזְמוֹר לְיוֹם הַשַּׁבָּת.