מִן הָאֶקָלִיפְּטָה בְּרוּכַת הַכֶּרֶס שֶׁצָּמְחָה
מִתּוֹךְ בֵּית מְלָאכָה לְתִקּוּן אוֹפַנַּיִם שֶׁהָיְתָה
דְּבֵקָה בְּמַסְמְרִים וּבְוָוִים וּבִקְרָסִים שֶׁעֲלֵיהֶם
תָּלוּ אֶת כָּל הַמַּכְשִׁירִים לַמְּלָאכָה. וּבְאוֹתוֹ צְרִיף נָמוּךְ
לַקַּרְקַע עָרְכוּ בְּכָל יוֹם עַצְמָאוּת וִיטְרִינָה וּבָהּ
תַּצְלוּמִים שֶׁל גּוֹלְדָה מֵאִיר, מֹשֶה שָׁרֵת, בֶּן-גּוּרְיוֹן,
מָגֵן דָּוִד, הֶרְצְל, הַדֶּגֶל כָּחֹל לָבָן, כָּל
מַה שֶּׁשַּׁיָּךְ לְשַׂמֵּחַ אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַגָּדוֹל.
וּמֵאוֹתָהּ פִּנַּת דִּיזֶנְגּוֹף הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג' לְאֹרֶךְ
צְרִיפֵי שְׁכוּנַת נוֹרְדְיָה מִצַּד יָמִין, שֶׁנִּתְרוֹקְנוּ
מִתֹּכֶן, שֶׁאֲפִלּוּ פִּרְסֵם אֶחָד בְּחַלּוֹן רַאֲוָה לְקֵרְחֵי רֹאשׁ:
מְגַדֵּל שְׂעָרוֹת לְרֹאשׁ קֵרֵחַ, מֵסִיר שְׂעָרוֹת עֵירֹם צִמֵּחַ.
וּמִצַּד שֵׁנִי פִּנַּת דִּיזֶנְגּוֹף הַמֶּלֶךְ ג’וֹרְג' לְאֹרֶךְ
גֶּדֶר הַקְּרָשִׁים לְאַחַר שֶׁנֶּעֶלְמוּ צְרִיפִים וְנִשְׁאֲרוּ הַחֲתוּלִים
קָפְצוּ חַיּוֹת הַבַּיִת קְפִיצוֹת פֶּרֶא.
כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא לָהֶם בַּיִת.
וְכָאן בָּנוּ בִּנְיַן לֵב דִּיזֶנְגּוֹף קוֹלוֹסֵיאוּם
חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה בָּהֶם סֶרְוִיזִים נַעֲלַיִם וַאֲפִלּוּ
חֶדֶר מִשְׁפַּחְתִּי עִם אִישׁ וְאִשָּׁה וּמִטָּה וְסַפָּה,
וְהַקּוֹלוֹסֵיאוּם רֵיק אֵין בּוֹ סְחוֹרָה וְקוֹנִים יָשָׁר מֵחַלּוֹן רַאֲוָה.
וְכָאן בַּפִּנָּה גָּר פַּעַם סַנְדְּלָר וּלְיָדוֹ בֵּית
שִׁמּוּשׁ מִקְּרָשִׁים מֻסְתָּר בִּצְמָחִים. וְצַעַד מִכָּאן
כִּכַּר דִּיזֶנְגּוֹף אֵינֶנּוּ. וְכָאן צָמְחוּ כַּלּוֹת לַיְלָה עַד אַחֲרוֹן
כַּלּוֹת לַיְלָה. אֵיךְ אֲדָמָה בּוֹלַעַת אֶת עַצְמָהּ.
א טבת תשלח, 11 דצמבר 1977