כְּבָר אֵין לִי מָקוֹם.
הִנֵּה מָסַר אִישׁ כָּל כַּסְפּוֹ
בְּיַהֲלֹם וְשָׂם אֹתוֹ בְּטַבַּעַת
עַל זֶרֶת. וְכָל עָשְׁרוֹ בְּיָדוֹ.
אֲנִי יֹרֵד יֹם יֹם לַמַּרְתֵּף,
שָׁם אֵין לְאִישׁ דְּרִיסַת רֶגֶל,
וְעֹסֵק בִּדְבָרִים הַיְדֻעִים רַק לִי
וְהָרְעֻעִים רַק לִי, וּכְשֶׁאֲנִי עֹלֶה
מִן הַמַּרְתֵּף לְמַעְלָה, נִכָּרִים
בְּפָנַי קִמְטֵי נְיָרֹת וְרִמְצֵי אֵפֶר.
מִי הַיֹּם יִרְצֶה לְדַבֵּר אִתִּי?
הֲלֹא אֲנִי מֻכְרָח לַעֲלֹת
מִן הַמַּרְתֵּף כְּמוֹ שֶׁמֻּכְרָחִים
גּוּפָה לַעֲלֹת עַל הַמַּיִם,
לְאַחַר שֶׁשָּׁהֲתָה אַחֲרֵי הַטְּבִיעָה
עַל קַרְקַע הַנָּהָר.
ט כסלו תשמ, 29 נובמבר 1979