קְרַסְנִיסְטַאוו, רְחֹב רִינֶק 1

מִיָּמִינָה בֻּסְתָּנִים, מִשְּׂמֹאלָה בֻּסְתָּנִים,

מִקָּדִימָה מֵאָחֹרָה בֻּסְתָּנִים,

וּמִלְּפָנִימָה אֶחָד.

אַלְפַּיִם שָׁנָה חִכִּיתִי מִקְּרַסְנִיסְטַאוו לְתֵל אָבִיב.

אַלְפַּיִם שָׁנָה חִכִּיתִי מִתֵּל אָבִיב לִקְרַסְנִיסְטַאוו.

שָׁם עֹבֵר חֹרֶף וּשְׁלָגִים וְקַיִץ וְאָבִי וְאִמִּי

מְיַחֲלִים וּמְכַלִּים. קַיִץ וְחֹרֶף גֹּזְלִים אֶת הַזְּמַן.

עֹד אֶלֶף שָׁנִים אֹמַר שְׁמֵךְ.

עַד אַכְרִית אֹתָךְ

מִלֵּב.

עַד אַחֲרִית.

הָאֲבָנִים שְׂפָתַיִם בֶּטֹן

הֲדֻקֹת כְּצֶמֶנְט צֶמֶד.

הָאֲבָנִים מֻנָּחֹת כִּשְׂפָתַיִם.

אֲוִיר לֹא נִכְנָס. אֹר לֹא נִכְנָס.

כְּבָר קָשֶׁה לִסְתֹּר אֶת הַבִּנְיָן.

בִּנְיָנֻת בְּנֻיָנֻת לְתִפְאָרֻת.

אֲפִלֻּ אִלֻּ רָצִיתִי.

אֶפְשָׁר הֶפְסֵד גָּמֻר.

לֻ יָכֹלְתִּי לִרְאֹת אֶת אָבִי.

אֵיךְ אֶחָד פֹּגֵשׁ אַחֵר.

– וֻס מַאכְסְטִי, בֻּרֶךְ, מַה מַּעֲשֶׂיךָ?

מַה נִּשְׁמָע, טַאטֶע?

טז שבט תשמג, 30 ינואר 1983