אֱלֹהִים בָּא, לָקַח חֲבִילָה חֲשֻׁדָה, עָבַר

אֶת הָרְחֹבֹת, וּבִרְחֹב חַסַן שׁוּקְרִי

הֹרִיד אֹתִי מִן הַחֲבִילָה,

וְהִצְלִיף אֹתִי לְבִנְיָן מֻל פְּנֵי הָעִירִיָּה, וְשָׁם דִּבֵּר:

“קְרָא!” אֱלֹהִים, שֶׁעָזַבְתִּי אֶת אֲבֹתַי

וּשְׁלַחְתָּנִי מִן הַסִּירָה לְחֵיפָה, וּמִבַּת גַּלִּים

הָלַכְתִּי וְאָכַלְתִּי מֵעֵץ הַבְּלִי דַּעַת פְּרִי צַבָּר

וְקֹצֹתִי בְּכָל בְּשָׂרִי. אֱלֹהִים, נַפְשִׁי סֹעֲרָה

וּבְשָׂרִי עָקֻץ. אֱלֹהִים, לָמָּה לֹא עָמַדְתָּ

עַל דַּם אִמִּי וְעַל דַּם אָבִי,

עַד תֹּם דֹּר הַדָּם, וַאֲנִי הֹלֵךְ אַחַר אֲרֹנוֹ וַיִּשְׁכַּב

בְּשָׁלֹם וַיִּישַׁן בְּשָׁלֹם עַד יָבֹא מְנַחֵם מַשְׁמִיעַ שָׁלֹם.

וְאַחַר כָּךְ תִּשְׁלָחֵנִי לְחֵיפָה, עִיר הַנָּמֵל וְהַכַּרְמֶל,

וַאֲנִי כֻּלִּי כֻּלְּךָ וְכֻלִּי שֶׁלְּךָ וַאֲנִי שֶׁלְּךָ וּבְשָׂרִי יִשְׁכֹּן.

לָמָּה שְׁלַחְתָּנִי מִמֹּתָהּ שֶׁל אִמִּי וּמִמֹּתוֹ שֶׁל אָבִי

אֶל חֵיפָה, עִיר הַנָּמֵל וְהַכַּרְמֶל,

וְהֶאֱרַכְתָּ יָמַי יָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְלִזְכֹּר וְלֹא לִשְׁכֹּחַ

וְלִזְכֹּר וְלֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת אֲשֶׁר שָׁבַקְתִּי

אֶת אֲבֹתַי לְמָוֶת בֹּדֵד

כָּל הַחַיִּים. כָּל הַחַיִּים. כָּל הַחַיִּים, אֲשֶׁר

הֶאֱרַכְתִּי

בָּאָרֶץ

הַזֹּאת.

אֲדֹנָי, אַתָּה דִּבַּרְתָּ.

כא אייר תשמד, 23 מאי 1984