עֹלָם   הַהֻא

עֹלָם   הַזֶּה

עֹלָם   הַבָּא

עֹלָם   אֶחָד

זֶה שֶׁאַבָּא וְאִמָּא נִתְּנֻ לִי לִזְמַן קָצָר מְאֹד.

שֶׁלֹּא רָאִיתִי גִּדֻּלָהּ שֶׁל אֲחֹתִי, וְרַק פֹּה

רָאִיתִי אֶת גְּדֻלָּתָהּ כְּבַחֻרָה עִם בְּנֹת

שְׁכֵנִים. לְבֻשָׁה שִׂמְלָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי כָּמֹהָ

שִׂמְלָה, בְּלִי מִדָּה עָלֶיהָ. שְׂעָרָהּ מֻפָּח וּמְפֻזָּר.

זֶה הָיָה תַּצְלֻם מִקְרִי אֵצֶל אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר. כְּדֶרֶךְ הָעֹלָם הַתַּחְתֹּן פֹּשְעִים פְּלִילִיִּים:

שָׁמַעְתִּי בַּחֲצִי אֹזֶן. כָּל זֶה בְּלִי סֹף בְּלִי סָפֵק כְּדֶרֶךְ הָעֹלָם הַתַּחְתֹּן פֹּשְעִים פְּלִילִיִּים

הַשֹּׁמֵעַ בַּחֲצִי אֹזֶן זֶה שֶׁמְּחַפְּשִׂים אַחֲרָיו. כָּל זֶה חֶשְׁבֹּן אֶחָד שֶׁל חִסֻּל חֶשְׁבֹּנֹת. זֶה מַה שֶּׁעֹלֶה.

וְזֶה לֹא שִׁיר. רַק דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים. מְשֻׂכֹת. דֶּרֶךְ חַיִּים. אֵיךְ בָּא לִי לְהִתְגַּעְגֵּעַ לִכְתֹּב שִׁיר.

לְהַצִּיג. לְהַפְגִּין. “קַח-נָא אֶת בִּנְךָ”. “אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ”. לְמַזֵּג תַּבְלִין. לְהָבִין.

יֵשׁ שָׂפָה לְכָל דָּבָר בָּעֹלָם. שָׂפָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינֻ: “אַבְרָהָם אַבְרָהָם”.

רָאִיתִי אָדָם נֹשֵק לַתֹּרָה מַבְרִיךְ פָּנָיו עִם פִּיו. אֹחֵז

בִּשְׁתַּיִם יָדַיִם. אֹחֵז בַּמְּעִילִים. בַּגְּלִילִים. בַּגְּוִילִים. כְּאַבְרָהָם מְשַׁלֵּחַ.

שָׂם עָלֶיהָ הֲמֹן אֹכֶל. הִשְׁכִּים. הִצְמִיד שְׂפָתָיו לְנַשְּׁקָהּ

עֹד / אַתְּ / בַּבַּיִת / בַּת / כְּמוֹ מַה שֶּׁהִתְחַבַּטְתִּי לְהַשְׁאִיר לַשִּׁיר

“שָׂפָה תֵּלְאֲבִיבְרִית” – אֶת הַמִּלָּה “הִתְחַבַּקְנֻ”. לֹא מָחַקְתִּי אֶת הַמִּלָּה. הִשְׁאַרְתִּי: הִתְחַבַּקְנֻ.

צִיֻּר דֹּמֶה לְאָדָם שֶׁבָּא לְמֹרֵה הָעֲיָרָה

שֶׁיֹּדֵעַ רֻסִית / פֹּלָנִית, שֶׁיִּכְתֹּב עֲבֻרוֹ בַּקָּשָׁה (פְּרֹשֶנְיֶה) (פְּרֹשְ’בָּה)

לַשִּׁלְטֹנֹת בְּעִנְיָן הַמֵּצִיק לוֹ, וּבַמִּכְתָּב יֻקְּחֻ לְבִטֻּי כָּל מַדְוֵי לִבּוֹ

הַבָּאִים לְבִטֻּי בְּקַוֵּי פָּנָיו.

אִישׁ כִּי יְצַיֵּר תְּמֻנָה, הָיָה רֹצֶה בַּעַל הַפָּנִים כִּי יִהְיֶה בַּצִּיֻּר

הַכֹּל. כְּמוֹ שִׁיר הֻא דֶּרֶךְ חַיִּים, הָחֵל מֵהַשֻּׁרָה הָרִאשֹׁנָה.

כְּמוֹ שִׁיר לְמַתְחִילִים שֶׁמַּתְחִילִים בְּשֻׁרָה וְעֹבְרִים וְקֹפְצִים גְּדֵרֹת

וַחֲצֵרֹת וּמְשֻׂכֹת וְכָל הַהִתְגַּלְגְּלֻת הַזֹּאת בַּעַל הַפָּנִים הָיָה רֹצֶה תִּכָּנֵס בִּשְׁעַת כְּתִיבָה.

לָכֵן בַּעַל הַפָּנִים רֹצֶה כָּל אֹתָם דְּבָרִים נִסְתָּרִים. אֲשֶׁר

יִכָּנְסֻ לַשִּׁיר. יִנָּצְרֻ. כְּמִי שֶׁלֹּקֵחַ בַּד לַחֲלִיפָה. שְׁנֵי מֶטֶר.

כְּמִי שֶׁלֹּקֵחַ זְמַן. שֶׁכֹּתֵב שִׁיר. לֹקֵחַ מִדָּה. וְכָל שֻׁרָה וְשֻׁרָה מַחֲלִיף

חֻט וָמַחַט.

מִלָּה מִתְבָּרֶרֶת בְּמִלָּה קֹדֶמֶת. וְהַדָּם שֶׁבָּא לוֹ בַּפָּנִים

פֶּן יָבֹא לוֹ בַּצִיֻּר שֶׁל בַּעַל הַפָּנִים הַקִּיר שֶׁמֹּפִיעָה הַכְּתֹבֶת

שֶׁל חִסֻּל חֶשְׁבֹּנֹת. זֶה חִסֻּל חֶשְׁבֹּנֹת שֶׁל אָדָם שֶׁבָּא מֵהַבַּיִת הֵנָּה.

זֶה חִסֻּל חֶשְׁבֹּנֹת בֵּין הַפֹּרְטְרֶט לַקֹּפִּירַייט. בְּמִלִּים אֲחֵרֹת: חִסֻּל הַבַּיִת וְכִסֻּי עַל הַחִסֻּל.

ד תשרי תשמז, 6 אוקטובר 1986