מָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי

עִם הַזִּכְרֹנֹת בְּלֵב וָנֶפֶשׁ

הַקֹּשְרִים אֹתִי לַנִּזְכָּר וְלַנֶּעְדָּר

אַךְ אֵינָם מַרְפִּים בִּי בָּעֹלָם.

נִסִּיתִי לִרְאֹת אֶת הָעֹלָם

בְּעֵינֵי בָּשָׂר,

לֵאמֹר קָרֹב הֻא לִי

וְהֻא אֹתִי אֹהֵב.

אַךְ קָרֹב, לֹא זֹאת הַבְּעָיָה.

הַבְּעָיָה הִיא לֹא פֹּחֵד

אֶת הַפַּחַד,

אֹהֵב אֶת הַחַמֻּת.

אֶת הַחַמֻּת אֹהֵב.

אֶת כֹּשֶר הַחַמָּוֶת.

אֶת הַכָּבֵד, הַכָּבֶד.

לָקַחַת עַל עַצְמוֹ

וּלְקַיֵּם עַל עַצְמוֹ

אֶת זֶה שֶׁלֹּא

אֹמְרִים

עָלָיו.

יִשְׁתֶּה הַכֹּס

בִּזְ’לֹק אֶחָד,

יֵשׁ אֹמְרִים

כֹּס חָלָב.

הַכֹּס יִשְׁתֶּה

בְּמַתְכֹּנֶת אַחַת בִּנְשִׁימָה אַחַת כְּסֹבֵא אֶחָד.

עֹמֵד הַכֹּס.

חָלָב שְׁמֻרָה.

בְּאֶחָד טְרִינְק בִּזְ’לֹק אֶחָד בִּנְשִׁיפָה אַחַת.

בִּחְלְיַסְק אֶחָד בִּשְׁתַתְיָנֻת אַחַת.

בִּשְׁלִינְג אֶחָד בִּבְּלִיעַחַת.

בִּפְלְיַסְק אֶחָד בִּסְטִירַפַּרְצֻף.

א-כט סיון תשמח, 17 מאי – 14 יוני 1988