כֹּכָבִים שֶׁבְּכֹחַ הַסִּבֻּב שֶׁלָּהֶם,

הֵם כֹּכָבִים בְּמַעֲרֶכֶת הַשֶּׁמֶשׁ.

אֲבָל אִם אֵינָם בָּרֵי סִבֻּב,

הֵם אֵינָם בַּשֶּׁמֶשׁ.

כָּךְ גַּם אֲנִי: בְּכֹחַ גַּעְגֻּעִים שֶׁלִּי,

אֲנִי בַּמִּשְׁפָּחָה.

וְאִם לֹא אֶתְגַּעְגֵּעַ,

אֵינֶנִּי בַּמִּשְׁפָּחָה.

זִכְרֹנֹת הֵם בַּיִת.

הַזְּמַן הֻא גָּג. כָּל הַזְּמַן גָּג. כָּל הַזְּמַן זְמַן.

הָיִיתִי רֹצֶה פַּעַם לָמֻת

אֲלֵיהֶם וְלִרְאֹת אֹתָם.

בֶּנוֹ רֹתֶנְבֶּרְג סִפֵּר

כִּי כַּאֲשֶׁר רָאָה מַשֶּׁהֻ

בָּאַרְכֵאֹלֹגְיָה, הָיְתָה לוֹ תְּחֻשַׁת

מֹלֶדֶת. כְּאִלֻּ הָיָה בַּבַּיִת.

אֵינֶנִּי מַכְחִישׁ, שֶׁאָדָם הַמַּגִּיעַ לְגִיל,

אֵינוֹ יָכֹל לְקַוֹּת

שֶׁאֵלֶּה שֶׁמֵּהֶם יָצָא יִשָּׂרְדֻ

עוֹד חַיִּים עִמּוֹ, כְּפִי שֶׁכָּתְבָה לִי

אִמִּי פַּעַם בְּאֶחָד מִמִּכְתְּבֵי

הַדִּמְדֻּמִים שֶׁלָּהּ. מִדִּמְדֻּמֵי מִכְתָּבֶיהָ

בְּגֹרָלִיֹּת אֱנֹש: וְכִי מָתַיְהֻ

יְכֹלִים הֵן. הֲלֹא אֵין סִכֻּי לִרְאֹת אֹתְךָ.

וּפַעַם בְּמִכְתָּב נִדָּח וְנִשְׁכָּח:

"לַיְלָה טֹב לְךָ, יְחִיאֵל אַלְטֶער לֶעיְבֶּן. נָפְלָה עָלַי תַּרְדֵּמָה.

אָחֲזֻ בִּי חֶבְלֵי שֵׁנָה. כְ’בִּין

שְׁלֶעיְפֶערִיק גֶעוואָרְן". נֶאֱמַר בְּמִכְתָּב שֶׁלֹּא קֹרְאִים. שֶׁלֹּא קָרְאֻ.

ד אדר א תשמט, 9 פברואר 1989