עָזַבְתִּי יְהֻדִים פֶּרְלְמוּטֶרִים וְאֶת שְׂפָתָם עָזַבְתִּי

לְהַפְרִיד בֵּין הַתֹּפֶת וּבֵין הָרֻחָנִיֻּת.

יד טבת תשמט, 22 דצמבר 1988

מִכָּל הַדִּירָה, אֲנִי בַּמִּטְבָּח הַקָּטָן שֶׁלִּי, מִכָּל

הַמְּקֹמֹת, מִכָּל הַבָּתִּים, אֲנִי כָּאן, לְבַדִּי, בִּשְׁתִיקָה.

בֵּין הַכֵּלִים, הַמַּזְלֵג הַגָּדֹל שֶׁלִּי, הַכַּפִּית הָרְגִילָה

שֶׁלִּי, כַּאֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לִי קָפֶה. אֲנִי פֹּה לְבַדִּי.

חֲבִיבִים עָלַי כָּל כְּלֵי הָאֹכֶל שֶׁאֲנִי רָגִיל בָּהֶם.

הֵם אִתִּי יַחַד. לֹא מִשְׁתַּנִּים. תָּמִיד אֹתָם.

אֲנִי כְּאִלֻּ מֻחְזָק עַל יָדָם.

אִישׁ לֹא יָבֹא פִּתְאֹם בַּלַּיְלָה לַמִּטְבָּח.

אִישׁ לֹא יָבֹא בַּלַּיְלָה

לְמָקֹם קָטָן. כִּמְעַט נִשְׁכָּח.

אִישׁ לֹא יָבֹא בַּלַּיְלָה

לַמִּטְבָּח. טז טבת תשמט, 23 דצמבר 1988 4²⁰ לִפְנֹת בֹּקֶר.

כְּלִי זֶה חֶרֶס הַנִּשְׁאָר, נִשְׁאָר לְבַדּוֹ

מֵהַסֶּרְוִיז, וְיֵשׁ לוֹ זִכְרֹנֹת

מֵהַצַּלָּחֹת שֶׁנִּשְׁבְּרֻ לְגַעְגֻּעִים.

חֶרֶס חֶרֶט חֲרָטָה חֹרֵט.