שָׁנִים רַבֹּת אָחִי פֹּה בָּאָרֶץ

לֹא בָּא אֵלַי. עַד שֶׁשָּׁכַבְתִּי בְּבַיִת מְבֻדָּד.

בָּא. הָיְתָה לִי הַהִזְדַּמְּנֻת לֹמַר לוֹ:

הֲלֹא הָיְתָה לָנֻ פַּעַם אִמָּאלִי. אַבָּאלִי.

אָחִי הַמֻּכָּר לִי הֵיטֵב גֵּרֵד בַּצִּפָּרְנַיִם מֵצַח.

לֹא הֵבַנְתִּי מֶה עָנָה בְּחָפְזָה.

אֲנִי מַכִּיר אֶת אָחִי לֹא מֵאֶתְמֹל,

אֲבָל הִרְגַּשְׁתִּי כִּי הִדְלַקְתִּי בּוֹ אֵשׁ תַּבְעֵרָה.

יֶשְׁנָם כַּמָּה דְּבָרִים וּמַעֲשִׂים

עֲלֵיהֶם אֲנִי עָטֻף: הַנַּעֲרָה הַקְּטַנָּה מִן הַחַלֹּן, לֹלָה.

בַּת עִירִי אֶזְכְּרֵךְ מֻל הַחַלֹּן מִן הַקֹּמָה הַשְּׁנִיָּה

מֻל גַּן הָעַרְמֹנִים. לִבַּבְתִּינִי לֹא אֶשְׁכַּח.

אֲחֹתִי שֶׁיָּשַׁבְתְּ בְּלִי הָאָח הַגָּדֹל אֵצֶל שְׁכֵנָה לְבַדֵּךְ

עִם סִכֻּיִים אַפְסִיִּים. אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁפָּגְשֻׁ אֹתָךְ

בְּכָל מִינֵי דְּרָכִים נֹדֶדֶת לְבַדֵּךְ עִם תִּינֹקֵךְ.

לִבַּבְתִּינִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. אֶזְכְּרֵךְ.

קֹל מִקִּרְבִּי אֹמֵר לִי

מִישֶׁהֻ מִשָּׁם יָבֹא אֵלַי.

מִי יָבֹא? מָתַי יָבֹא?

לִבַּבְתִּינִי.

יֹם יֹם בָּא הַיֹּם הַזֶּה.

יֹם יֹם לֹא בָּא.

וַאֲנִי רַק מַסְפִּיק לֹמַר:

לֹא בָּא הַיֹּם הַזֶּה.

ח אב תשן, 30 יולי 1990