קִבַּלְתִּי גְּלוּיַתְכֶם, אַחִים בְּעִיר אַחֶרֶת.

פֹּה לָנִים בְּשַׂק וָשֶׁכֶם.

וְהָאָב וְהָאֵם וְהָאָחוֹת

בַּעֲיָרָה מַשְׁחֶזֶת.

מִשָּׁם, מִבַּיִת, אֵין מִכְתָּב פִּתְאֹם;

וְכָאן גְּלוּיָה בְּצֶבַע יוֹד,

מִלִּים כְּטֶלֶגְרַם, בְּדֹאַר

צְלָב אָדֹם.

כָּל אֶחָד נָתַן בָּהּ אוֹת:

הַאִם אַתֶּם חַיִּים הַיּוֹם?

דַּבֵּר בְּטֶלֶגְרַם, בְּדֹאַר

צְלָב אָדֹם.