תַּצְלוּמְךָ, חִוֵּר כְּגִיר, גּוֹלַלְתִּי מִן הַקִּיר.
מִשֶּׁכְּבָר מִשֶּׁכְּבָר תָּלוּי פֹּה.
לָמָּה תַּעֲמֹד הֶפְקֵר בַּפֶּתַח.
לְנַסּוֹת לְהָצִיץ אִם לָבוֹא?
הַפֶּתַח פָּתוּחַ לְךָ וְיָרֵא.
בְּחֶדְרִי אֵין וִילוֹן לֶחָצֵר.
עוֹבְרִים הַשְּׁכֵנִים וְרוֹאִים. מַה יִּהְיֶה?
וְחֶדֶר לְךָ וְגָדֵר.
דַּרְכְּךָ, אָבִי, לְהָצִיץ בִּי מִפֶּתַח הַחַדְרָה.
הוֹרַדְתִּי תַּצְלוּם מַחֲוִיר.
אַל תַּעֲמֹד. לָמָּה לְךָ. הַצֶּבַע יְרַדְרַד.
חֲתִיכַת אֶבֶן מִקִּיר.
וְאֵינְבּוּל הִיא רוּחַ עוֹבֶרֶת כָּל גְּבוּל.
רוּחַ עוֹבֶרֶת אַלְחוּט וּמַבּוּל,
לְפָנֶיהָ אֵין קֶסֶם, אֵין גְּמוּל וּמָחוּל,
הִיא הָרוּחַ הַזֹּאתְהִי מִמּוּל.
כה חשון תשכב, 1 נובמבר 1961