נָסַעְתִּי בִּמְכוֹנִית.

אֵין בֵּין אָדָם לִמְכוֹנָה

אֶלָּא הַשִּׁירָה שֶׁבּוֹ.

נָסַעְתִּי אֶל הַמָּוֶת הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ,

רִאשׁוֹן כְּחַוָּה,

אִשָּׁה בְּלִי מַרְפֵּק וּבְלִי מַרְפֵּא,

בָּכְתָה לִפְנֵי רוֹפְאֶיהָ,

כְּאִלּוּ אָבִיהָ.

אִשָּׁה בְּלִי מַרְפֵּא –

וּבְלִי מַרְפֵּק:

עַל הַגַּב.

אָכְלוּ אֶת עֵינֶיהָ,

כִּרְסְמוּ בְּקִרְבָּהּ כִּלְיוֹתֶיהָ,

בָּכְתָה לִפְנֵי אָבִיהָ,

נָתְנוּ לָהּ סַם.

רָדְמָה. נָשְׁמָה.

בַּחוּץ, עַל הָעֲנָפִים,

פִּרְחֵי בָּשָׂר אָדֹם

שֶׁל טֶרֶף עוֹפוֹת.

דִּמְדּוּמִים עַל הַטֶּרֶף.

צְלָלִים בְּפִיהָ פָּתוּחַ.

נָשְׁמָה. רָדְמָה.

אוֹי לַמְּצִיאוּת הַזֹּאת:

יָצְאָה מִן הָעוֹלָם

וְצוֹפָה מִן הַחֲלוֹם.

הָלְכוּ לְקָבְרָהּ אֶל-אָבִיהָ.

הַמְצֵא מְנוּחָה.

ז אייר תשכז, 17 מאי 1967