וַיֵּלְכוּ שְׁנֵי הַמִּלּוּאִימְנִיקִים. תִּרְאוּ, אַל תִּירוּ.

וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְּנֵי קֶדֶם.

וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב: בֶּן-גּוּרְיוֹן וּנְחֶמְיָה אַרְגּוֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם?

לְבֶּן-גּוּרְיוֹן וּנְחֶמְיָה אַרְגּוֹב אֵין תְּגוּבָה וְאֵין תְּשׁוּבָה וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם.

צְרִיף שֶׁל בֶּן-צְבִי מְנוֹרַת עֵץ

מְקוֹמִי פִּתּוּחִים שֶׁל בַּתְיָה לִישַׁנְסְקִי,

וְלֹא צִיּוּר עַל כָּל צִיּוּר וְלֹא שַׁאגַאל

עַל כָּל צָרְפַת וּבֵית נָשִׂיא שִׂישׂוּ וְשִׂישׂוּ.

בִּפְנִים יוֹשֵׁב יַעֲקֹב.

עֵשָׂו עוֹמֵד בַּחוּץ.

בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב

אֵם עֵשָׂו בְּעַד הָאֶשְׁנָב.

אֲדָמָה מְסֻגָּפָה.

לֹא צָרִיךְ לְהַתְחִיל אִתָּהּ. לְדַבֵּר

בָּהּ צָרִיךְ. לְהַדֵּר בִּלְבוּשָׁהּ. כְּמוֹ כָּרִים

לָבְשׁוּ צֹאן כֵּן לָבַשְׁנוּ אוֹתָהּ אֶרֶץ.

אַל תִּקְרְאוּ לָהּ בְּשֵׁמוֹת רַבִּים.

קִרְאוּ לָהּ רָחֵל.

אָדָם נוֹלָד כְּיֶלֶד וָמֵת כְּיֶלֶד.

כָּל זֶה בְּסָמוּךְ לָאֵם.

אֲדָמָה מְסֻגֶּפֶת.

לֹא צָרִיךְ לְהַתְחִיל אִתָּהּ. לְדַבֵּר

בָּהּ צָרִיךְ. לְהַדֵּר. כְּמוֹ כָּרִים

כֵּן לָבַשְׁנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.

טז תשרי תשלד, 12 אוקטובר 1973 – כה טבת תשלד, 19 ינואר 1974