נִמְלָא כִּיסִי בִּצְפִיפוּת

פִּתָּה צְפוּפָה. תְּפוּחָה

כִּגְלִימַת כְּפָר בְּחֹרֶף.

הֲפוּכָה בַּבִּטְנָה. תְּפוּרָה

כִּמְעִיל חָרְפִּי מְרֻפָּד.

הֲפוּכָה הַבִּטְנָה בַּחוּץ.

תְּפוּרָה רִבּוּעַ וְרֻבַּעַת.

אָבִיתִי אֶת הַפִּתָּה

גַּם שֶׁל אָבִי.

הִסְתַּכֵּל אָבִי כִּי

כִּיסִי מָלֵא. וְהָלַךְ.

הָפַכְתִּי אֶת עֵינַי,

אָבִי עוֹד עוֹמֵד.

עַד כָּאן הַחֲלוֹם.

מִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה

וַאדִיּוֹת אָבִי עוֹד.

מִזֶּה שֶׁלֹּא נָתַן

לִי אֶת הַפִּתָּה

אָבִי עוֹד עוֹמֵד.

בַּעַל חֲרָטָה אָנוּשׁ.

אוֹכֵל מִן הָאֶצְבָּעוֹת.

אֱמֶת, לֹא הַרְבֵּה

אֲנִי חוֹלֵם עָלָיו.

אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בַּתְּעָלָה.

וּמִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה

וַאדִיּוֹת אָבִי עוֹמֵד.

הַרְבֵּה הָיִיתִי נוֹתֵן

לָדַעַת הַמָּקוֹם אֵיפֹהוּ.

דַּי שֶׁלֹּא נָתַן

לִי אֶת הַפִּתָּה,

עוֹד עוֹמֵד וּמִתְחָרֵט.

אָנוּ עוֹמְדִים בַּתְּעָלָה.

אֵיפֹה אָבִי עוֹמֵד?

הָיִיתִי הַרְבֵּה נוֹתֵן,

לְפַשֵּׁר בֵּין הָעֶמְדוֹת.

כג טבת תשל, 1 ינואר 1970