אֲנִי מֵבִיא כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצֵא.

לֹא כָּל מַה שֶּׁנּוֹצֵץ הוּא זָהָב.

אֲבָל אֲנִי מֵרִים

כָּל מַה שֶּׁנּוֹצֵץ.

בִּמְגֵרָה אֹסֶף שֶׁל בְּלַאי.

חֲתִיכוֹת שֶׁל כְּרוֹם. מַפְתֵּחַ בְּלִי רַגְלַיִם.

מַסְמֵר מַרְבֵּה שִׁנַּיִם. שֶׁאֲנִי רָץ מִן הַחוּץ,

כִּמְעָרָה חַיָּה מִסְתּוֹרִית, שֶׁאֲנִי חוֹצֶה כְּחֵץ בַּמֵּצַח.

שֶׁאֲנִי כֻּלִּי בַּחוּץ מַבִּיט, בַּכֹּל מַרְבֵּה עֵינַיִם.

חֲתִיכוֹת נִיקְל, כְּרוֹם, בַּרְזֶל,

אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מִמַּה זֶּה בָּא.

שְׁיָרֵי עֲצָמוֹת. שַׂעֲרוֹת רַגְלַיִם. מִמִּי הֵם?

כָּל זֶה מֻנָּח כַּאֲשֶׁר אֲנִי חוֹצֶה חוּצוֹת.

פְּחַת בְּשָׂרֵנוּ מִתַּאַו מְכוֹנִיּוֹת, הִרְהוּרִים בַּדֶּרֶךְ, סִבּוּב, מַלְכּוֹד, בַּרְזֶל נוֹפֵל מִן הַכֹּחוֹת.

כָּל אֶחָד אוֹמֵר שֶׁלּוֹ. כָּל אֶחָד מַבִּיט לִי בְּיָדַי.

לֹא כָּל מַה שֶּׁנּוֹצֵץ הוּא זָהָב.

אֲבָל כָּל אֶחָד רוֹצֶה לָאֹסֶף.

כָּל הַמַּפּוּל הַזֶּה, כָּל הַיְבֹלֶת הַזֹּאת, כָּל הָאַרְבֶּהרוֹשׁ הַזֶּה, לְהִכָּנֵס

לָאֹסֶף. וַאֲנִי מֵרִים

כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מוֹצֵא.

כו חשון תשלב, 14 נובמבר 1971