אֲנִי עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתוֹ

עַל דַּעַת עַצְמִי.

כְּדֵי לִבְנוֹת לוֹ בַּיִת

עַל דַּעַת עַצְמִי.

אַךְ מִתְבָּרֵר כִּי אָבִי

נִשְׁאַר בּוֹדֵד

וְעָזוּב

שֶׁלֹּא עַל דַּעַת עַצְמוֹ.

הָיִיתִי בִּתְנוּעָה לְאָבִי.

הָיִיתִי בִּבְרִיחָה מֵאָבִי.

כָּל שְׁנֵי זְלוֹטִי שָׁלַח לִי.

אֲנִי אַ פוּנְט בַּעֲדוֹ.

כָּל אוֹהֲבֶיךָ. לְהַצִּיל אוֹתָם

הָיָה עָלֶיךָ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הָרֶגַע

לֹא הָיִיתִי לְמִי לְדַבֵּר.

אַחַי לֹא הִצַּלְתִּי.

קָשֶׁה כּוֹתֵב מִכְתָּבִים

אֲנִי. וּכְשֶׁחָדְלוּ מֵהֶם מִכְתָּב וּמַעֲטָפָה,

הִרְגַּשְׁתִּי הֲקַלָּה.

אָבִי אַתָּה בַּחֲלוֹמַי. יָרֵחַ נִרְדַּם

תַּחַת אֶבֶן עָנָן. אַתָּה רוֹאֶה

זֶה חוֹזֵר. עַל חַיֶּיךָ אַתָּה חוֹזֵר.

עַל הַחַיִּים וְעַל הָאַהֲבָה וְעַל הַמָּוֶת וְעָלַי.