הַכְּבִישׁ שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֶלְקֵי דִּיזֶנְגּוֹף.

שֶׁהֵם שְׁנֵי חֶלְקֵי אֲדָמָה.

שֶׁהֵם שְׁנֵי אוֹקֶאַנִּים.

שֶׁהֵם שְׁנֵי מַיִם שֶׁהָיוּ.

וּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הָיָה בּוֹ

מֵהַשֶּׁקֶט בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן.

זֶה בֶּאֱמֶת כְּלוּם (הַמָּוֶת).

אָז אֵיךְ זֶה הִשְׁתַּקְּפוּ בַּשְּׁלוּלִית שֶׁהָיוּ?

פָּשַׁטְתִּי אֶת הַבַּיִת.

אֵיךְ לָבַשְׁתִּי בַּיִת?

עָזַבְתִּי אֶת אִמִּי.

אֵיךְ לָקַחְתִּי אִשָּׁה?

עָלִים אָזְנַיִם מְקֻפָּלוֹת.

מִישֶׁהוּ רוֹדֵף אֶת הָאִזְדָּרֶכֶת. אֵיזוֹ אֵשׁ.

רוּחַ אָחֲזָה עֲנָפִים וּמְנַעֶרֶת

בְּיָדַיִם וּשְׂפָתַיִם קוֹלוֹת.

הָאִזְדָּרֶכֶת הִתְחִילָה בְּדִמְעָה.

שָׁמַיִם קִרְעֵי קַיִץ קִרְעֵי אֶרֶץ.

כְּנָפַיִם עוֹבְרוֹת מֵעָנָף לְעָנָף

סוֹד לִמְסִירָה.

טוֹב שֶׁלֹּא יוֹדְעִים עָלַי לְסַפֵּר.

הִתְחַלְתִּי מִבַּתְּחִלָּה. מִבָּאֶמְצַע – כְּלוּם.

וְעַכְשָׁו אֲנִי שָׁב מִבַּסּוֹף. הֶחֱזַרְתִּי שָׁלוֹם

עַל אֲמִירָתִי שָׁלוֹם, כְּשֶׁנִּפְרַדְתִּי מֵאָבִי.

הָאֲנָשִׁים שֶׁחָשַׁבְתִּי יִהְיוּ קַיָּמִים בַּיָּמִים,

אֵינָם. אַתֶּם יְכוֹלִים לְתָאֵר לְעַצְמְכֶם.

כֹּל שֶׁכִּנָּה אוֹתִי בְּשֵׁם.

כֹּל שֶׁרָאִיתִי וְהִבַּטְתִּי – אֵין.

הַאִם אֱמֶת דִּבַּרְתִּי לְאָבִי: אֲנִי

הוֹלֵךְ לִבְנוֹת עִיר?

אוֹ זֹאת הָאֱמֶת שֶׁאָמַרְתִּי: "אֲנִי בּוֹרֵחַ

מִמְּךָ

לְהַשְׁאִיר אוֹתְךָ לִלְחֹךְ אוֹתְךָ

הָאֵשׁ וְהָאֲדָמָה". "יָבוֹא זְמַן

וּתְקַבֵּל סְטִירוֹת לֶחִי" – אַתָּה אוֹמֵר לִי בַּחֲלוֹם.

“וּמִי יָבוֹא לָתֵת לְךָ סְטִירוֹת לֶחִי” – אֲנִי עוֹנֶה לְךָ בַּחֲלוֹם.

מִמֶּנִּי וּמֵאָבִי

נִשְׁאַר אֲנִי.

נִשְׁאַר אֲנִי

לְהַגִּיד לְךָ.

אור ליום ח סיון תשלד, 29 מאי 1974