סָגַרְתִּי לְפָנַי אֲרוֹן הַמַּלְבּוּשִׁים וַיֶּחֱרַק.

אָבִי, אִמִּי, לִוּוּנִי.

הוֹלְכִים אַחֲרַי אַחִים,

אָחוֹת.

בְּבִגְדֵי חֹל

הַכֹּל.

הָאַחִים עוֹד מִן הַטַּייטְשְׁחֻמָּשׁ.

כָּל אֶחָד מִין פָּשׁוּט.

וְכֵן הָאָב: זָקָן־וָאָב שְׁחַרְחַמִּים.

אַךְ כְּלוּם אֶרְאֵמוֹ עַל־לֹא־שׁוּב?

וַאֲנִי מָה הִתְנַהַלְתִּי.

אוֹי מָה הִתְנַהַלְתִּי.

יוֹם כִּפּוּר נוֹלַדְתִּי,

בְּחִפָּזוֹן יָשַׁבְתִּי בַּסֻּכָּה.

נָסַעְתִּי עַל סִכּוֹת,

בְּחִפָּזוֹן נָתַתִּי נְשִׁיקָה.

מִשִּׂמְחַת תּוֹרָה נָסַעְתִּי

– נָסַעְתִּי מֶרְחֲבֵי שְׁחָפִים נָסַעְתִּי –

חַרְטום מִפְרָצָה בָּאתִי גְלַאי.

עוֹרֵב דּוֹרֵךְ אַחֲרֵי חָרִישׁ.

שְׁמֵנָה לַחְמִי עִם סַל אָכְלַי

בְּצָהֳרַיִם עַל הַכְּבִישׁ.

יְרַד בַּארְחַאשׁ… נָח עָלַי…

וַאֲנִי חָזַרְתִּי מִבְּרֵאשִׁית

אֶל מֵאָז וּמִתָּמִים.

קוֹל נִרְאֶה לִי כְּהִבּוּר

מֵאֵת עֲצֵי עִלְעוּל הוֹמִים.

מְתֵי מִתְפַּלְלִים־עֲבוּר

בִּמְשִׁיכַת חֹנֶף לַשֶּׁלְּמַעְלָה:

אִשָּׁה תַּקְרִיב שְׁלשָׁה יוֹם־וַי־לָהּ.

עַד “יוֹם מִיָּמִים הוּחַס”

– אֲשֶׁר אוֹמְרִים בְּיוֹם הַצּוֹם –

“יוֹם כִּפּוּר הַמְיֻחָס”.

וּרְאֵה אֶת חִיאֵל נֶאֱחָז

בֵּין שָׁמָּה וַהֲלֹם –

הוֹשַׁעְנָא! כִּי יֵחָץ.

ניסן, תש"ח