קִבַּלְתִּי מִכְתַּבְכֶם וּבוֹ מִכְתַּב הָאָב.

אֲנִי בִּקְצָת נָגוּעַ בָּרֵאָה,

יֵשׁ לִי שִׁעוּל,

עָבַדְתִּי מְפֹרָךְ.

אִלּוּ יָדַעְתִּי מַצָּבְךָ, אֶפְשָׁר תּוּכַל

לְבַקָּשָׁה. אַף כִּי אַלְלִי

מִבַּקָּשָׁה. הָיָה בְּכָךְ

שֵׁם יִתְבָּרַךְ.

זָכְרֵנִי בְּהַ“מְּקוֹמוֹת טוֹבִים”. וּמַה מִשִּׁדּוּךְ.

אֲחֵרִים כּוֹתְבִים חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים,

וְאַתָּה 3 חֳדָשִׁים

1 פַּעַם.