פְּנֵי אָבִינוּ הָיוּ פֹּה.
אָז הָיִינוּ עוֹד בָּנִים.
עַתָּה אָבִינוּ בְּמַחֲפוֹא.
אֵיךְ נְקַבֵּל פָּנִים?
(מאצל “פֶּסַח עַל כּוּכִים”)
שִׁיר לְבוֹא פָּנִים.
שִׁירִים תּוֹקְעִים פְּנֵיהֶם לְאָן
שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לָהֶם.
מְסַפְּרִים עָלֶיהָ עַל הַגּ’וֹקוֹנְדָה שֶׁבַּלּוּבְר,
שֶׁבְּכֹל שֶׁנִּסְתּוֹבֵב בֵּין הַמֻּצָּגִים
עֵינֵי הַמּוֹנָה לִיזָה בָּאוֹת אַחֲרֶיךָ.
עַכְשָׁו בַּגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל,
עָקַרְתִּי אֶת אַדְמַת הֶעָצִיץ הַגָּדוֹל,
אוֹתוֹ וְאֶת אַדְמָתוֹ עִמּוֹ.
קַר וָקַיִץ עָבְרוּ עָלֶיהָ. חַם וָחֹרֶף עָבְרוּ עָלֶיהָ.
יָכֹלְתָּ לָגֶשֶׁת לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.
אֲדָמָה בְּקוֹמָה שְׁלִישִׁית.
לִפְנֵי שָׁנִים יָצָא חַרְקִיק לַאֲדָמָה לְמֵרָחָב.
חַרְקִיקְיֹנֶת זֹאת, עַל אַדְמַת הֶעָצִיץ הַגָּדוֹל, מֵאַיִן תִּמָּצֵא?
תַּרְדֵּמַת גַּרְגִּיר זָעִיר. פּוֹתְחִים אֶת הַסֵּפֶר, הוּא יוֹצֵא.
אֲתַר (אַטְרַקְצְיָה!) יְקוּם קָטָן. חֲתִיכַת תֵּבֵל תֵּל-אֲבִיבִית, שְׁמוּרַת טֶבַע.
אֲדָמָה בַּקּוֹמָה שֶׁלִּי.
קַמְתִּי לְעָקְרָהּ.
אֶלֶף חֲתוּלִים הַיּוֹרֶה. בְּאַלְפֵי צִפָּרְנַיִם הָאֲדָמָה פּוֹתַחַת פֶּה. אֶת אַדְמַת הֶעָצִיץ הַגְּדוֹלָה,
עַכְשָׁו בְּגֶשֶׁם הַיּוֹרֶה הַנּוֹרָא, שָׁפַכְתִּי לְמַטָּה כְּמֵתֵי מִדְבָּר. הַיּוֹרֶה
בַּל יַעֲלֶה וּבַל יָבוֹא בַּקְּבָרִים.
הַיּוֹרֶה אָמְנָם בָּא, וְהָאֲדָמָה אֵינֶנָּה.
בִּפְּרוֹזֶ’קְטוֹר עַל עָנִי-וַחֲמוֹר עוֹמֵד בַּגֶּשֶׁם. בִּבְּרָזִים יוֹרְקֵי חֲרָבוֹת וְשׁוֹטִים וְשֵׁדִים שֶׁל גֶּשֶׁם,
וְהַבּוֹר רֵיק.
בָּא לֵיל הַיּוֹרֶה. עֲצִיץ אוֹקְיָנוֹס בְּלִי מִכְסֶה. פָּרָשׁ בְּלִי רֹאשׁ. חָבִית וְיָרֵחַ בְּחֶלֶם.
בְּיָפוֹ. אֲגַרְטֵל רָחָב לְמַעְלָה. אֲדַמְדַּם וְצַר
לְמַטָּה. בַּגֹּבַהּ שֶׁלִּי. לֵיל הַיּוֹרֶה.
כַּמָּה נָעִים הָרשֶׁם שֶׁהַגֶּשֶׁם עוֹשֶׂה בַּחוּץ.
וְזֶה בְּלִי קֶשֶׁר מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בַּקְּבָרִים.
אָדָם אֵינוֹ הוֹלֵךְ רָחוֹק.
רֹב הָאֲדָמָה מֵכִיל אֶת אַדְמַת מַגְדִּיאֵל, וּבָהּ
שָׁרָשִׁים שֶׁל לִימוֹן וְשָׁרָשִׁים שֶׁל בְּרוֹשׁ וְשָׁרָשִׁים שֶׁל חֻשְׁחַשׁ וְשָׁרָשִׁים שֶׁל שַׁמּוּטִי.
אֲבָל בְּכָל זֹאת.
לִפְנֵי שָׁנִים נִזְדַּעְזַעְתִּי מִפַּאוּלוּס שֶׁל אַלְבְּרֶכְט דִּירֶר.
תָּלִיתִי וְהוֹרַדְתִּי רֶפְרוֹדוּקְצְיָה שֶׁל פַּאוּלוּס וְרֶפְּרוֹדוּקְצְיָה שֶׁל הַגּ’וֹקוֹנְדָה.
הַסּוֹף הָיָה שֶׁל הֶעָצִיץ הַגָּדוֹל.
הֶעָצִיץ הַקָּטָן לָקַח כֶּפֶל גֹּבַהּ.
וְיוֹם יוֹם אַתָּה בָּא וְרוֹאֶה בַּמֻּצָּגִים.
וְעֵינֵי הַמּוֹנָה לִיזָה בָּאוֹת אַחֲרֶיךָ.
כט כסלו תשכט, 20 דצמבר 1968