אֶרֶץ לָמָּה נָתַתְּ לוֹ אֶת הַקְּבוּרָה.

הֲרֵינִי עוֹמֵד וְזוֹכֵר אֶת הַנָּהָר שֶׁלּוֹ.

וּמֵרָחוֹק שׁוֹמְעִים אֶת הַנָּהָר שֶׁלּוֹ

עִם בַּעַל הַכֶּסֶף הַלָּבָן.

אֵיךְ נְתַתֶּם לוֹ אֶת הַקְּבוּרָה

מִבְּלִי לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתּוֹ בַּנָּדוֹן.

מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אֶרֶץ.

מְכִילָה אֶרֶץ אֶת הָאָרוֹן.

אֶרֶץ לָמָּה נָתַתְּ לוֹ אֶת הַקְּבוּרָה.

מִפְּנֵי אֲצִילוּת לֹא הִתְעוֹרֵר.

קָרְאוּ דַּוְקָא קָרְאוּ. וְלֹא שָׁבָה הַכָּרָה.

וּבֵית חוֹלִים לֹא מַחֲזֶה אָח שֶׁל מָוֶת.

פֹּה מַשְׁתֵּלָה. הַרְכָּבַת גֶּשֶׁר מִן הַבָּרִיא

אֶל הַבָּרִיא. קוֹפְצִים עַל הַמַּכָּה.

מַעֲבִירִים אֶת הַמֹּהַל. כּוֹרְתִים אֶת הָעֲנָפִים.

חוֹתְכִים. חוֹבְרִים. גּוֹזְרִים. גּוֹזְמִים.

הוּא דִּבֵּר בְּשִׁירָה סִפְרוּתִית.

הוּא דִּבֵּר בְּשִׁירָה מְדֻבֶּרֶת:

– אֶת הַתְּחוּם אֵלַי לֹא תַּעֲבֹר.

עַד הַתְּחוּם.

אַתָּה יָפֶה כְּמוֹ גְּרַוְיוּר.

אַתָּה צָרִיךְ לְאַבֵּד עַצְמְךָ לָדַעַת.

– אֵינֶנִּי מֵבִין לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת.

– עוֹד תָּבִין.

יא סיון תשלא, 4 יוני 1971