אִשָּׁה אֲשֶׁר עֲזָבוּהָ
לֹא תֵּלֵךְ עִם טְעָנוֹת
עַל אֲשֶׁר עֲזָבוּהָ.
הִיא תִּשְׁכַּח בֵּין שִׂיחִים תֵּלֵךְ.
שִׂמְלָתָהּ אֲרֻכָּה עַל יָחֵף.
לֹא רוֹאִים אֶת סַף הָרַגְלַיִם.
אַךְ הַבְּהוֹנוֹת מִסְתַּבְּכוֹת בְּשׁוּלֶיהָ
כְּדַיָּג מִתַּחַת הַמַּיִם.
"מִי דּוֹדֵךְ, שׁוּלָה,
שׁוּלַמִּית שׁוּלָה, מִי
דּוֹדֵךְ, אִשָּׁה לֹא
מְבֻקֶּשֶׁת, עוֹבֶרֶת, מִי
דּוֹדֵךְ, אֵשֶׁת חַיִל
מִי יִמְצָא, רָחוֹק
מִפְּנִינִים מִכְרָהּ, מִי
דּוֹדֵךְ?" “אַל תְּדַבֵּר.”
כא תשרי תשלא, 21 אוקטובר 1970