אֲנִי אוֹמֵר שָׁלוֹם

וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ:

עֵינֵי אָבִיךָ שְׁתֵּי זְכוּכִית

בֵּין שְׁאָר חֲתִיכוֹת פַּח.

גֶּשֶׁם נוֹצֵץ בְּעֵינֵי אָבִיךָ

זוֹ בְּכֹה וְזוֹ בְּכֹה.

שׁוּב אֲנִי אוֹמֵר

וּפִתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ:

הֲלֹא גַּם אַתָּה

אֶת אָבִיךָ הִדַּחְתָּ.

כְּמוֹ כֵן אֶת אָבִיךָ.

פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי מִפּוֹלִין.

אֲנִי אוֹמֵר שָׁלוֹם שָׁלוֹם

וְעוֹד אֲנִי אוֹמֵר:

לִפְנֵי שֶׁהָלְכוּ הַשָּׁמַיִם הַשָּׁמַיְמָה,

וְאִתָּם הַתִּיקִים הַנְּיָרוֹת הַתְּעוּדוֹת,

הִזְכִּירוּ אוֹתִי כָּל הַזְּמַן הַיֶּלֶד.

עַכְשָׁו אֲנִי שׁוֹמֵעַ בַּפְּרוֹזְדוֹר: “בֵּית הַמִּשְׁפָּט!”

אוֹמְרִים כִּי הַחֲזִיר

הוּא הֲכִי עָשִׁיר.

אוֹכֵל אֶת הַכֹּל.

אֲפִלּוּ זְכוּכִית.

חֲזִיר גָּדוֹל הָאֲדָמָה.

“בֵּית הַמִּשְׁפָּט!”

כא טבת תשלא, 8 ינואר 1971