סִפְּרוּ שֶׁמֶּלֶךְ מִן הַמְּלָכִים אָמַר לִבְנֵי מַמְלַכְתּוֹ: “אִם אֶחָד מִכֶּם עוֹשֶׂה צְדָקָה בְמַשֶּׁהוּ, הֲרֵינִי קוֹצֵץ יָדוֹ”. נִמְנְעוּ הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם מִתֵּת צְדָקָה, וְלֹא הָיָה יָכוֹל אָדָם לַעֲשׂוֹת צְדָקָה עִם אָדָם. אֵרַע שֶׁמְּבַקֵּשׁ צְדָקָה בָּא בְיוֹם אֶחָד מִן הַיָּמִים אֶל אִשָּׁה, אַחֲרֵי שֶׁהֵצִיק לוֹ הָרָעָב, וְאָמַר לָהּ: 'עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה בְמַשֶּׁהוּ".
הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.
וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלֹש מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַקַּבְּצָן אָמַר לָאִשָּׁה: “עֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה בְמַשֶּׁהוּ” אָמְרָה לוֹ: “כֵּיצַד זֶה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ צְדָקָה, וְהַמֶּלֶךְ קוֹצֵץ יָדוֹ שֶׁל כָּל אָדָם הָעוֹשֶׂה צְדָקָה?” אָמַר לָהּ: "מְבַקֵּשׁ אֲנִי מֵאִתֵּךְ, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתַּעֲשִׂי עִמִּי צְדָקָה. כְּשֶׁשָּׁאַל מֵאִתָּהּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו וְעָשְׂתָה עִמּוֹ צְדָקָה וְנָתְנָה לוֹ שְׁנֵי כִּכְּרוֹת לֶחֶם. הִגִּיעַ הַדָּבָר לַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לַהֲבִיאָהּ לְפָנָיו. כְּשֶׁבָּאָה קָצַץ אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וּפָנְתָה וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ. אַחֲרֵי זְמַן אָמַר לְאִמּוֹ: “רְצוֹנִי לָשֵׂאת. הַשִּׂיאִי לִי אִשָּׁה נָאָה”. אָמְרָה לוֹ: “בֵּין נַעֲרוֹתֵינוּ יֶשְׁנָהּ אִשָּׁה שֶׁאֵין בְּנִמְצָא יָפָה הֵימֶנָּה, וְאוּלָם מוּם קָשֶׁה בָהּ”. אָמַר לָהּ: “וּמַה הוּא?” אָמְרָה לוֹ: “הִיא גְדוּמַת שְׁתֵּי יָדֶיהָ”. אָמַר לָהּ: “רְצוֹנִי לִרְאוֹתָהּ”. הֵבִיאָה אוֹתָהּ אֵלָיו. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ לָקְחָה אֶת לִבּוֹ וְנָשָׂא אוֹתָהּ וּבָא אֵלֶיהָ. וְהָיְתָה זוֹ אוֹתָהּ אִשָּׁה שֶׁעָשְׂתָה צְדָקָה עִם הַקַּבְּצָן בִּשְנֵי כִּכְּרוֹת לֶחֶם, וְקָצַץ אֶת יָדֶיהָ בִּגְלַל זֶה. כְּשֶׁנְּשָׂאָהּ נִתְקַנְּאוּ בָהּ צָרוֹתֶיהָ וְכָתְבוּ לַמֶּלֶךְ, מוֹדִיעוֹת לוֹ עַל אוֹדוֹתֶיהָ שֶׁהִיא פְרוּצָה, וּכְבָר יָלְדָה יֶלֶד. כָּתַב הַמֶּלֶךְ לְאִמּוֹ מִכְתָּב וְצִוָּה אוֹתָהּ בּוֹ, שֶׁתֵּצֵא עִמָּהּ לַמִּדְבָּר וְתַעֲזֹב אוֹתָהּ שָׁם וְתַחֲזֹר. עָשְׂתָה אִמּוֹ כָךְ, הוֹצִיאָה אוֹתָהּ אֶל הַמִּדְבָּר וְאַחַר־כָּךְ חָזְרָה. הָיְתָה אוֹתָהּ אִשָּׁה בּוֹכָה עַל מַה שֶּׁאֵרַע לָהּ וְנֶאֱנַחַת אֲנָחוֹת כְּבֵדוֹת שֶׁאֵין קָשׁוֹת מֵהֶן. וּבְעוֹד הִיא מְהַלֶּכֶת וְהַיֶּלֶד בְּצַוָּארָהּ, עָבְרָה עַל־פְּנֵי נָהָר. כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לִשְׁתּוֹת מֵעָצְמַת הַצָּמָא שֶׁצָּמְאָה מִן הַהֲלִיכָה וְהָעֲיֵפוּת וְהַצַּעַר. בְּשָׁעָה שֶׁגָּחֲנָה, נָפַל הַיֶּלֶד בַּמַּיִם. יָשְׁבָה וּבָכְתָה עַל בְּנָהּ בְּכִי מָר. וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא בּוֹכָה, עָבְרוּ עָלֶיהָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים. אָמְרוּ לָהּ: “מַה הוּא שֶׁהֱבִיאֵךְ לִבְכִי?” אָמְרָה לָהֶם: “הָיָה לִי יֶלֶד בְּצַוָּארִי וְנָפַל בַּמַּיִם”. אָמְרוּ לָהּ: “חֲפֵצָה אַתּ שֶׁנּוֹצִיא אוֹתוֹ לָךְ?” אָמְרָה: “הֵן”. הֶעְתִּירוּ לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְיָצָא אֵלֶיהָ הַיֶּלֶד בְּשָׁלוֹם, וְלֹא נִזַּק בִּכְלוּם. אַחַר־כָּךְ אָמְרוּ לָהּ: “רְצוֹנֵךְ שֶׁיַּחֲזִיר לָךְ אֱלֹהִים יָדַיִךְ כְּמוֹת שֶׁהָיוּ?” אָמְרָה: “הֵן”. הִתְפַּלְּלוּ לֵאלֹהִים יִשְׁתַּבַּח ויִתְעַלֶּה וְחָזְרוּ יָדֶיהָ יָפוֹת מִשֶּׁהָיוּ לִפְנֵי כֵן. אָמְרוּ לָהּ: “כְּלוּם יוֹדַעַת אַתְּ מִי אָנוּ?” אָמְרָה: “אֱלֹהִים הוּא הַיּוֹדֵעַ”. אָמְרוּ לָהּ: “אֲנַחְנוּ שְׁנֵי כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַתְּ אוֹתָנוּ בִּצְדָקָה לַקַּבְּצָן, וְהָיָה מַעֲשֵׂה־הַצְּדָקָה שֶׁלָּךְ גְּרָם לִגְדִיעַת יָדַיִךְ. הוֹדִי לֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה שֶׁהֶחֱזִיר לָךְ אֶת יָדַיִךְ וְאֶת בְּנֵךְ”. הוֹדְתָה לֵאלֹהִים וְשִׁבְּחָה אוֹתוֹ.
וּמִמַּה שֶּׁמְּסֻפָּר: