אֶל אֵל אֵין עֲרֹךְ, וְרָמָה / יָדוֹ וְנוֹרְאָה.
בִּשְׁמוֹ אֲגֻדַּת זְבוּל סְמוּכָה,
עַל חֹק בְּלִי יַעֲבֹר עֲרוּכָה;
בָּהּ אֵין תְּמוּנַת כֹּל – וְאֵיכָה
שָׁכַן עֲלֵי סוֹד, וְדָמָה / לָאֵשׁ בְּמַרְאָה?
רַבּוּ מְשָׁרְתָיו סְבִיב מְסִלּוֹת,
שָׂמָם בְּמִשְׁפָּט וְכָל פְּעֻלּוֹת
נִרְאוּ בְרֹאשָׁם וְכָל עֲגֻלּוֹת –
הִיא הָפְקְדָה עַל בְּנֵי אֲדָמָה / בָּאָה וְיוֹצְאָה.
מַה נָּעֲמוּ מִדְבְּרֵי נְבִיאִים,
רָאוּ בְחֵיל מַעֲלָה פְּלָאִים:
לִקְרֹא קְדֻשָּׁה בְשֵׁם קְרוּאִים,
כֻּלָּם כְּאֶחָד עוֹנִים בְּאֵימָה / וְאוֹמְרִים בְּיִרְאָה.