עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים,

עַל הָעִיר, עַל יַעַר פֶּרֶא,

עַל כִּכַּר הַתַּלְיָנִים,

עַל רִיסֵי נָשִׁים בָּעֶרֶב.

        עִם הָרוּחַ הַנּוֹדֶדֶת

        לֹא נִסַּע הַרְחֵק מִכָּאן.

        הַשְּׁקִיעָה נָשְׂאָה בַּדֶּרֶךְ

        אֶת סַלֵּי הַדֻּבְדְּבָן.

עֶרֶב, עֶרֶב, עִיר עַרְבִּית.

אֶפָּרֵד מֵרְחוֹב הָאֶבֶן.

אֶל עֵינֵי סוּסִים אַבִּיט,

כְּהַבֵּט אִשָּׁה אוֹהֶבֶת.

        כִּי הַסּוֹף, אַחִים, הוּא אֵלֶם.

        כִּי בָּאוּנִי הַדְּמָמוֹת.

        כְּעֵינַיִם מוּל הַהֵלֶךְ

        הַדְּרָכִים נֶעֱצָמוֹת.

עוֹד מִקְטֶרֶת נְעַשֵּׁן,

עַל מִפְתָּן עַתִּיק נֵשֵׁבָה,

אֶת חַיֵּינוּ נְיַשֵּׁן

כְּתִינוֹק נִרְדָּם בְּשֶׁבַע.

        רוּחַ סַעַר וַעֲנֶנֶת,

        רֵיחַ יַעַר וְשָׁנִים.

        בֹּאִי, בֹּאִי, עַל מִשְׁעֶנֶת,

        בַּת שִׁירַי הַנּוֹשָׁנִים.

הָהּ, יָמִים יְפֵי קוֹמָה,

סְחַרְחַרִים מִשּׁוּק וָקַיִץ,

מִקְּרוֹנוֹת וּמִקָּמָה,

מִשְּׂמָלוֹת וּמִבִּרְכַּיִם – –

        – – מִנְּתִיבַת אָבָק רוֹעֶשֶׁת,

        מֵרוּכְסֵי־זִמְרָה תְּלוּלִים,

        מִן הָרֶשַׁע וְהָרֶשֶׁת

        שֶׁל תּוּגוֹת וְהִתּוּלִים.

מַה דָּבַקְתִּי בָּךְ, תֵּבֵל,

שָׁוְא לִפְרֹק אוֹתָךְ נִסִּיתִי.

מַה חִכִּיתִי לָךְ עִם לֵיל,

כְּתַלְמִיד לְגִימְנַזִיסְטִית.

        רַק הַטַּל הַזֶּה בַּחֹפֶן,

        רַק הַשִּׁיר הַזֶּה – עֵדַי,

        כִּי גַם לִי אָדְמוּ בָּאֹפֶל

        תַּפּוּחַיִךְ שֶׁבַּגַּי.

כַּעֲלוֹת נַחְשׁוֹל זוֹהֵר,

גַּחְתְּ אֵלַי לִקְרָב בֵּינַיִם.

בָּךְ גֻּלְגַּלְתִּי כְּעִוֵּר

בִּרְחוֹבוֹת מְלֵאֵי עֵינַיִם.

        בָּךְ נוֹתַרְתִּי קֶרַע־קֶרַע

        עַל קוֹצֵי הַמַּחְסוֹמִים,

        שֶׁל חֵמוֹת, שֶׁל עֵת־נִמְכֶּרֶת,

        שֶׁל פְּגִישׁוֹת וּפִתְאֹמִים.

עַל הָעִיר יוֹנִים עָפוֹת,

כָּל יָמַי שָׁטִים בְּיַחַד,

אוֹר, עָרִים וּמִרְצָפוֹת,

זְרוֹעַ מְנִיפָה מִטְפַּחַת – –

        וּמַפֹּלֶת לֵיל נִתֶּכֶת – –

        אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים!

        גּוּף נוֹפֵל עַל אַדְמוֹתֶיךָ…

        עַל הָעִיר עָפוֹת יוֹנִים.