לוגו
אלף לילה ולילה: סִפּוּר עַזִיז וְעַזִיזָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אָמַר הָעֶלֶם:

"דַּע, אֲדוֹנִי, שֶׁאָבִי מִן הַסוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים הָיָה, וְלֹא חוֹנַן בְּוָלָד זוּלָתִי. וְהָיְתָה לִי בַּת-דוֹד בַּת אֲחִי-אָבִי עַזִיזָה שְׁמָהּ שֶׁגָּדַלְתִּי אֲנִי וְהִיא בְּבֵית אָבִי מִשּׁוּם שֶׁאָבִיהָ מֵת. לִפְנֵי מוֹתוֹ כָּרְתוּ בְרִית בֵּינֵיהֶם הוּא וְאָבִי שֶׁיַּשִּׂיאֵנִי אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לְבַגְרוּת גְּבָרִים וְהִגִּיעָה לְבַגְרוּת נָשִׁים, לֹא כִסּוּ פָנֶיהָ בְּצָעִיף מִפָּנַי. שָׂח אָבִי לְאִמִּי וְאָמַר לָהּ: “שָׁנָה זוֹ כּוֹתְבִים אָנוּ שְׁטָר נִשּׂוּאֵי עַזִיזָה לְעַזִיז”. הִסְכִּימוּ בֵּינֵיהֶם עַל כָּךְ, וְהֵחֵל אָבִי מֵכִין מְזוֹנוֹת לִסְעֻדּוֹת. וְהָיָה כָל זֶה בְשָׁעָה שֶׁהָיִינוּ אֲנִי וּבַת-דּוֹדִי יְשֵׁנִים יַחַד עַל מַצָּע אֶחָד, מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְנוּ מַצַּב הַדְּבָרִים, וְאוּלָם הִיא הָיְתָה מַבְחִינָה וְיוֹדַעַת וּמְבִינָה דָבָר יוֹתֵר מִמֶּנִּי. אַחֲרֵי שֶׁהֵכִין אָבִי אֶת כָּל הַמַּכְשִׁירִים לַשִּׂמְחָה, וְלֹא נִשְׁאֲרָה אֶלָּא כְתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין לְבַת-דּוֹדִי, בִּקֵּשׁ אָבִי, שֶׁיִּכְתְּבוּ אֶת הַשְּׁטָר אַחֲרֵי תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי. שָׂם פָּנָיו אֶל חֲבֵרָיו הַסּוֹחֲרִים וְאֶל זוּלָתָם, וְהוֹדִיעָם הַדָּבָר. וְהָלְכָה אִמִּי וְהִזְמִינָה אֶת חַבְרוֹתֶיהָ מִן הַנָּשִׁים וְקָרְאָה לִקְרוֹבֶיהָ. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי שִׁפְשְׁפוּ אֶת הָאוּלָם הַמְיֻעָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, וְשִׁפְשְׁפוּ אֶת הַשַּׁיִשׁ שֶׁבּוֹ, וְהִצִּיעוּ אֶת הַשְּׁטִיחִים בַּחֲצֵרֵנוּ, וְשָׂמוּ בָּהּ מַה שֶּׁהָעִנְיָן צָרִיךְ לוֹ, אַחֲרֵי שֶׁקִּשְׁטוּ אֶת כְּתָלֶיהָ בַּאֲרִיגֵי פַסִּים. הִסְכִּימוּ בְנֵי-הָאָדָם לָבוֹא לְבֵיתֵנוּ אַחֲרֵי תְּפִלַּת יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהָלַךְ אָבִי וְהֵכִין מִינֵי מְתִיקוֹת וְצַלָּחוֹת שֶׁל מַעֲשֶׂה-סֻכָּר, וְלֹא נִשְׁאַר אֶלָּא לִכְתֹּב אֶת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. וּכְבָר שָׁלְחָה אוֹתִי אִמִּי לְבֵית-הַמֶּרְחָץ, וְשָׁלְחָה אַחֲרַי חֲלִיפַת בְּגָדִים מֵהַמְפֹאָרִים שֶׁבַּבְּגָדִים. כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית-הַמֶּרְחָץ לָבַשְׁתִּי אוֹתָהּ חֲלִיפַת-בְּגָדִים מְפֹאֶרֶת, וְהָיְתָה מְבֻשֶּׂמֶת בִּבְשָׂמִים, וּכְשֶׁלְּבַשְׁתִּיהָ הָיְתָה מְפִיחָה מִתּוֹכָהּ רֵיחַ-טוֹב שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַדֶּרֶךְ. בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת אֶל הַמִּסְגָּד וְנִזְכַּרְתִּי בְּחָבֵר שֶׁהָיָה לִי, וְחָזַרְתִּי לְחַפְּשׂוֹ שֶׁיָּבוֹא לִכְתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אֶהְיֶה מִתְעַסֵּק בָּזֶה עַד שֶׁיִּתְקָרֵב זְמַן הַתְּפִלָּה”. נִכְנַסְתִּי לְסִמְטָא אַחַת שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ מֵעוֹלָם, וְהָיִיתִי מֵזִיעַ בַּעֲקֵב בֵּית-הַמֶּרְחָץ וְהַבְּגָדִים הַחֲדָשִׁים שֶׁעַל גּוּפִי, וְהִתְפַּשְׁטָה זֵעָתִי וְנָתְנוּ בְגָדַי רֵיחָם. יָשַׁבְתִּי בְרֹאשׁ הַסִּמְטָא עַל אִצְטַבָּא לָפוּשׁ, וּפָרַשְׂתִּי תַּחְתַּי מִטְפַּחַת רְקוּמָה שֶׁהָיְתָה עִמִּי. תָּקְפָה עָלַי חַמָּה וְהֵזִיעַ מִצְחִי, וְהָיְתָה הַזֵּעָה יוֹרֶדֶת עַל פָּנַי, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לִי לִמְחוֹת אֶת הַזֵּעָה מֵעַל פָּנַי בַּמִּטְפַּחַת, מִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה פְּרוּשָׂה תַּחְתַּי. בִּקַּשְׁתִּי לִטֹּל שׁוּלֵי מְעִילִי לִמְחוֹת לֶחְיִי. וַעֲדַיִן לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בַדָּבָר, כְּשֶׁנָּפְלָה עָלַי מִטְפַּחַת לְבָנָה מִלְמַעְלָה. וְהָיְתָה אוֹתָהּ מִטְפַּחַת דַּקָּה יוֹתֵר מֵרוּחַ-הַזֶּפִיר וּמַרְאָהּ נָעִים יוֹתֵר מִמַּרְפֵּא לַחוֹלָה. תְּפַסְתִּיהָ בְיָדִי וְנָשָׂאתִי רֹאשִׁי לְמַעְלָה לְהִסְתַּכֵּל מֵהֵיכָן נָפְלָה מִטְפַּחַת זוֹ, וְנָפְלָה עֵינִי בְּעֵינָהּ שֶׁל בַּעֲלַת אַיָּלָה זוֹ.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁלשָׁה-עָשָׂר, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נָשָׂאתִי אֶת רֹאשִׁי לְמַעְלָה לְהִסְתַּכֵּל, מֵהֵיכָן נָפְלָה מִטְפַּחַת זוֹ, וְנָפְלָה עֵינִי בְעֵין בַּעֲלַת-אַיָּלָה זוֹ, כְּשֶׁהִיא נִשְׁקֶפֶת מֵאֶשְׁנָב בְּחַלּוֹן-נְחשֶׁת-קָלָל. וְלֹא רָאֲתָה עֵינִי חֲנוּנָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל תִּלְאֶה לְשׁוֹנִי לְתָאֲרָהּ. וּכְשֶׁרָאַתְנִי הִסְתַּכְּלָה בִי וְשָׂמָה אֶת אֲגוּדָלָהּ בְּפִיהָ, אַחַר-כָּךְ שָׂמָה אֶת אַמָּתָהּ וְאֶת אֶצְבָּעָה יַחַד עַל חָזֶהָ בֵּין שָׁדֶיהָ, וְאַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה רֹאשָׁהּ בָּאֶשְׁנָב וְסָגְרָה פֶּתַח הָאֶשְׁנָב וְהִסְתַּלְּקָה. נִתְלַקְּחָה בְּלִבִּי אֵשׁ, וְגָדְלָה בִי הַלֶּהָבָה, וְגָרַם לִי מֶבָּט זֶה אֶלֶף אֲנָחוֹת וּנְבוּכוֹתִי, שֶׁלֹּא שָׁמַעְתִּי מִפִּיהָ מִלָּה אַחַת וְלֹא הֲבִינוֹתִי אֶת הָרֶמֶז שֶׁרָמְזָה לִי. שַׁבְתִּי וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָּאֶשְׁנָב וּמְצָאתִיו סָגוּר. יִחַלְתִּי בְּאֹרֶךְ-רוּחַ עַד שְׁעַת שְׁקִיעַת-הַחַמָּה, וְלֹא שָׁמַעְתִּי כָּל קוֹל וְלֹא רָאִיתִי אָדָם. וּכְשֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מֵלִּרְאוֹתָהּ קַמְתִּי מִמְּקוֹמִי וְלָקַחְתִּי הַמִּטְפַּחַת עִמִּי. פְּתַחְתִּיהָ וְנִתְפַּשֵּׁט מִתּוֹכָהּ רֵיחַ הַמֹּר, וְגָרַם לִי אוֹתוֹ רֵיחַ רֶטֶט-גִיל עָצוּם. הָלַכְתִּי כְּאִלּוּ הָיִיתִי שָׁרוּי בְּגַן-עֵדֶן. וּפְרַשְׂתִּיהָ בֵּין שְׁתֵּי יָדַי, וְנָפְלָה מִתּוֹכָהּ פִּסַּת נְיָר נָאָה. פָּתַחְתִּי אֶת פִּסַּת הַנְּיָר, וּמְצָאתִיהָ רְווּיַת בֹּשֶׂם טוֹב, וּכְתוּבִים בָּהּ בַּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁלַחְתִּי לוֹ אִגֶּרֶת מִתְלוֹנֵן מִיִּסּוּרֵי-אַהַב

בִּכְתָב עָדִין דַּק – וְשׁוֹנֶה כְתָב מִכְּתָב.

וַיֹּאמַר: יְדִיד נַפְשִׁי: מַה לִּכְתָבֵךְ עָדִין

כֹּה דַק וָרַךְ עֲדֵי כִּמְעַט לִבְלִי הָבִין?"

וָאֹמַר: "בַּאֲשֶׁר רָזוֹן שֻׁלַּח בִּי, וְעָדִין מַצָּבִי

כָּךְ הוּא כְּתָב הָאוֹהֲבִים, כֵּן יְהִי".

אַחֲרֵי שֶׁקָּרָאתִי אֶת בָּתֵּי-הַשִּׁיר, נָתַתִּי עֵינִי בְנוֹיָהּ שֶׁל הַמִּטְפַּחַת וְרָאִיתִי בְּאַחַת שְׁתֵּי קְצוֹתֶיהָ מְשֻׂרְטָטִים וּכְתוּבִים שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַב רָתוּם רִתְמַת שֵׂעָר מַה יָּפָה – אִגֶּרֶת

שׁוּרוֹתַיִם בִּשְׁתֵּי לְחָיָיו, בֹּשֶׂם מְקֻטֶרֶת.

נָבוֹכוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עֵת נִגְלָה שָׁם,

וּבָעֵת אֲשֶׁר נָטָה, כָּל עָנָף נִכְלָם.

וְהָיוּ מְשֻׂרְטָטִים וּכְתוּבִים בְּקָצֵהוּ הַשֵּׁנִי שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּתַב רָתוּם רִתְמַת-שֵׂעָר כְּתַב-פְּנִינִים בְּעִנְבָּר

עֲלֵי תַּפּוּחַ שׁוּרוֹתַיִם בַּצֶּדֶף מִשְּׁחוֹר יִשְׁחַר.

הַמָּוֶת בַּמֶּבָּט הַכָּמֵהַּ וּמְרוֹעֵעַ בְּבָבַת-הָעַיִן,

וְהַשִּׁכָּרוֹן בַּלְּחָיַיִם הַשְּׁתַּיִם, וְלֹא מִיָּיִן.

כְּשֶׁרָאִיתִי מַה שֶּׁהָיָה עַל הַמִּטְפַּחַת מִן הַשִּירִים, נִתְלַקְּחָה בְּלִבִּי שַׁלְהֶבֶת-אֵשׁ, וְנִתְרַבּוּ בְקִרְבִּי הַתְּשׁוּקָה וְהַהִרְהוּרִים. לָקַחְתִּי אֶת הַמִּטְפַּחַת וְאֶת פִּסַּת-הַנְּיָר וּבָאתִי אִתָּם הַבַּיְתָה, כְּשֶׁאֵינִי מוֹצֵא לִי תַחְבּוּלָה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ וְאֵינִי יָכוֹל לְנַתֵּחַ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים בְּעִנְיָנֵי אַהֲבָה. וְלֹא הִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁעָבַר זְמַן מִן הַלַּיְלָה, וּמָצָאתִי אֶת בַּת דּוֹדִי יוֹשֶׁבֶת בּוֹכִיָּה. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ, נִגְּשָׁה אֵלַי וְהֵסִירָה מֵעָלַי אֶת הַבְּגָדִים, וְשָׁאֲלָה אוֹתִי לְסִבַּת הֵעָדְרִי, וְסִפְּרָה לִי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים, הַנְּסִיכִים וְהַנִּכְבָּדִים וְהַסּוֹחֲרִים וְזוּלָתָם כְּבָר הִתְאַסְּפוּ בְּבֵיתֵנוּ וּבָאוּ הַקָּאצִ’י וְהָעֵדִים וְאָכְלוּ אֶת הַמַּטְעַמִּים, וְנִשְׁאֲרוּ זְמַן יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לְבוֹאִי לְשֵׁם כְּתִיבַת שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין. וּכְשֶׁהִתְיָאֲשׁוּ מִבּוֹאִי נִתְפַּזְּרוּ וְהָלְכוּ לְדַרְכָּם". וְאָמְרָה לִי עוֹד: ‘אָבִיךָ כָּעַס עַל זֶה כַעַס גָּדוֹל, וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יִכְתֹּב שְׁטָר הַנִּשּׂוּאִין אֶלָּא בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, שֶׁכֵּן בִּזְבֵּז עַל שִׂמְחָה זוֹ מָמוֹן הַרְבֵּה’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “מַה הוּא זֶה שֶׁאֵרַע לְךָ עַד שֶׁאֵחַרְתָּ עַד לְשָׁעָה זוֹ, וְהִגִּיעַ לִידֵי מַה שֶּׁהִגִּיעַ בִּגְלַל הֵעָדֶרְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: “כָּךְ וְכָךְ אֵרַע לִי”, וְסִפַּרְתִּי לָהּ עַל דְּבַר הַמִּטְפַּחַת, וְסִפַּרְתִּי לָהּ אֶת הַסִּפּוּר מֵרֵאשִׁיתוֹ וְעַד אַחֲרִיתוֹ. לָקְחָה אֶת פִּסַּת-הַנְּיָר וְאֶת הַמִּטְפַּחַת וְקָרְאָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָם. יָרְדוּ דִמְעוֹתֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּל הָאוֹמֵר: “עַל-פִּי בְּחִירָה רֵאשִׁית אַהֲבָה”

אֱמֹר לוֹ: “שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ, כֻּלָּה רַק אֹנֶס קַוָּהּ”

וְאֵין כָּל בּוּשָׁה בְּמַה שֶּׁבָּא בְּהֶכְרַח,

וְעַל אֲמִתּוּתָהּ דְּבַר-אֱמֶת יוֹכִיחַ הוֹכֵחַ

לֹא תְהֵא מַטְבֵּעַ-אֱמֶת לְעוֹלָם מְזֻיֶּפֶת.

וְאִם חָפַצְתָּ אֱמֹר: עִנּוּי יֶעֱרָב,

אוֹ מַכָּה אוֹ נֶגַע הִיא בְּתוֹכֵי לֵבָב.

אוֹ חֶסֶד הִיא, אוֹ פֶּגַע אוֹ אָסוֹן.

עָלֶיהָ תִּתְעַנֵּג נֶפֶשׁ אוֹ תֵּרֵד לְטִמְיוֹן.

וּכְבָר נְבוֹכוֹתִי בֵּין הִפּוּכֶיהָ, נַפְשִׁי נִרְדֶפֶת.

וְעִם כָּל זֶה רַק חַגִּים יָמֶיהָ,

וּמְחַיְּכִים תָּדִיר טוּרֵי שִׁנֶּיהָ.

וּמַשַּׁב רוּחַ נְעִימָה רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ,

וְהִיא לְכָל כֵּעוּר מַחֲסוֹם הִנֶּהָ.

לֹא תִּשְׁכֹּן תּוֹךְ מוּג-לֵב, נֶפֶשׁ נִגֶּפֶת

אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: “וּמָה אָמְרָה לְךָ, וּמָה רָמְזָה לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: ‘לֹא אָמְרָה דָבָר, אֶלָּא שֶׁשָּׂמָהּ אֶת אֲגוּדָלָהּ בְּפִיהָ, אַחַר-כָּךְ שָׂמָה אֶת אַמָּתָהּ וְאֶת אֶצְבָּעָהּ יַחַד עַל חָזָהּ וְרָמְזָה לָאָרֶץ. אַחַר-כָּךְ הִכְנִיסָה אֶת רֹאשָׁהּ וְסָגְרָה אֶת הָאֶשְׁנָב, וְשׁוּב לֹא רְאִיתִיהָ, וְאוּלָם לָקְחָה אֶת לִבִּי עִמָּהּ. יָשַׁבְתִּי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה מְצַפֶּה שֶׁתַּשְׁקִיף עָלַי שֵׁנִית מִן הָאֶשְׁנָב וְלֹא עָשְׂתָה כֵן. וּכְשֶׁנִּתְיָאַשְׁתִּי מִמֶּנָּה קַמְתִּי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם. זֶהוּ סִפּוּרִי וּמְיַחֵל אֲנִי מִמֵּךְ שֶׁתַּעַזְרִי לִי בְּמַה שֶׁנִּתְיַסַּרְתִּי בּוֹ’. הֵרִימָה רֹאשָׁהּ וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, אִלּוּ בִקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי אֶת עֵינִי, הָיִיתִי מוֹצִיאָה אוֹתָהּ לְךָ מֵחוֹרָהּ, וְאֵין סָפֵק שֶׁאֲנִי עוֹזֶרֶת לְךָ וְעוֹזֶרֶת לָהּ לְהַשִּׂיג חֶפְצָהּ, שֶׁכֵּן דְבֵקָה הִיא בְךָ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה דָבֵק בָּהּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל זֶה שֶׁרָמְזָה?’ אָמְרָה לִי: 'בַּאֲשֶׁר לַאֲגוּדָלָהּ שֶׁשָּׂמָה בְפִיהָ, רֶמֶז הוּא שֶׁרָמְזָה שֶׁאַתָּה אֶצְלָהּ בְּמַדְרֵגַת נִשְׁמָתָהּ בְּתוֹךְ גּוּפָהּ, וְשֶׁהִיא מְצַפָּה בְאֹרֶךְ-רוּחַ לְהִתְקַשֵּׁר אִתְּךָ. וּבַאֲשֶׁר לַמִּטְפַּחַת, אוֹת קְרִיאָה הִיא מֵאוֹהֲבִים לַאֲהוּבֵיהֶם. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְפִסַּת-הַנְּיָר לְסִימָן הוּא שֶׁנַּפְשָׁהּ קְשׁוּרָה בְּנַפְשֶׁךָ, וּבַאֲשֶׁר לְשִׂימַת שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ עַל חָזָהּ בֵּין שָׁדֶיהָ, פֵּרוּשָׁה הוּא שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘בּוֹא אַחֲרֵי שְׁנֵי יָמִים, שֶׁיַּעֲבֹר מֵעָלַי עַל-יְדֵי מַרְאֲךָ הַצַּעַר. וְדַע, בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וּמַאֲמִינָה בְךָ. זֶהוּ מַה שֶּׁעִמִּי מִן הַפֵּרוּשׁ לִרְמָזֶיהָ. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹצֵאת וּבָאָה, הָיִיתִי מְקַשֶּׁרֶת אוֹתְךָ אִתָּהּ בַּזְּמַן הַיּוֹתֵר מָהִיר וּמְחַפָּה עֲלֵיכֶם בְּשׁוּלֵי בִּגְדִי’. אָמַר הָעֶלֶם: "כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי כָּךְ מִפִּיהָ, הוֹדֵיתִי לָהּ עַל דְּבָרֶיהָ, וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: “אַאֲרִיכָה אֶת רוּחִי יוֹמַיִם”. יָשַׁבְתִּי יוֹמַיִם בַּבַּיִת לֹא נִכְנָס וְלֹא יוֹצֵא וְלֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה. הָיִיתִי שָׂם אֶת רֹאשִׁי בְּחֵיק בַּת דּוֹדִי, וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתִי וְאוֹמֶרֶת לִי: “אַמֵּץ רוּחֲךָ וְהָסֵר דַּאֲגָתְךָ וְתָנוּחַ דַּעְתְּךָ וְיֵרָגַע לִבֶּךָ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְאַרְבָּעָה-עָשָׂר אָמְרָה: "שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "וְכַאֲשֶׁר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים, אָמְרָה לִי בַּת דּוֹדִי: ‘תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ וְתִשָּׁקֵט רוּחֲךָ וֶהֱיֵה תַקִּיף בְּהַחְלָטָתְךָ וּלְבַשׁ בְּגָדֶיךָ וְשִׂים פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ לַמּוֹעֵד’. קָמָה וְהֶחֱלִיפָה לִי אֶת בְּגָדַי וּבִשְּׂמָה אוֹתִי בִּבְשָׂמִים. אִמַּצְתִּי אֶת רוּחִי וְחִזַּקְתִּי אֶת לִבִּי וְיָצָאתִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַסִּמְטָא, וְיָשַׁבְתִּי עַל הָאִצְטַבָּא שָׁעָה, וְהִנֵּה הָאֶשְׁנָב נִפְתַּח וְרָאִיתִי אוֹתָהּ לְעֵינַי. כְּשֶׁרְאִיתִיהָ נָפַלְתִּי מִתְעַלֵּף. אַחַר-כָּךְ הִתְעוֹרַרְתִּי וְחִזַּקְתִּי אֶת רוּחִי וְאִמַּצְתִּי אֶת לְבָבִי, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ שֵׁנִית וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתַי. הִתְעוֹרַרְתִּי וְרָאִיתִי אִתָּהּ מַרְאָה וּמִטְפַּחַת אֲדֻמָּה. וּבְשָׁעָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתִי, הִפְשִׁילָה שַׁרְווּלֶיהָ מֵעַל זְרוֹעוֹתֶיהָ וּפָתְחָה וּפִשְּׂקָה אֶת חֲמֵשׁ אֶצְבְּעוֹת כַּף יָדָהּ הָאַחַת מְתוֹפְפָה בְּכַף הַיָּד עַל חָזָהּ וּבְחָמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת. אַחַר-כָּךְ הֵרִימָה אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ וְהוֹצִיאָה אֶת הַמַּרְאָה מִן הָאֶשְׁנָב, וְנָטְלָה אֶת הַמִּטְפַּחַת הָאֲדֻמָּה וְנִכְנְסָה בָּהּ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר וְחָזְרָה וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתָהּ מִן הָאֶשְׁנָב מֵישִׁירָה אֶל הָרְחוֹב שָׁלשׁ פְּעָמִים שַׁלְשֵׁל וְהָרֵם אוֹתָהּ. כָּבְשָׁה אוֹתָהּ בְּתוֹךְ יָדָהּ וְקִפְּלָה אוֹתָהּ שׁוּב, כְּשֶׁהִיא מַרְכִּינָה בְּרֹאשָׁהּ. אַחַר-כָּךְ מָשְׁכָה אוֹתָהּ אֵלֶיהָ מִן הָאֶשְׁנָב וְסָגְרָה אֶת הָאֶשְׁנָב וְהִסְתַּלְּקָה מִבְּלִי לְדַבֵּר אֵלַי מִלָּה אַחַת, וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא שֶׁעָזְבָה אוֹתִי נָבוֹךְ שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מָה רֶמֶז רָמְזָה לִי. נִשְׁאַרְתִּי יוֹשֵׁב עַד לָעֶרֶב, וּבָאתִי הַבַּיְתָה קָרוֹב לַחֲצוֹת הַלַּיְלָה. וּמָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי לֶחֱיָהּ סְמוּכָה עַל יָדָהּ וְעֵינֶיהָ יוֹרְדוֹת דִּמְעָה, וְהִיא נוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

מַה לִּי וְלִמְחָרֵף בִּגְלָלֵךְ בִּי יִגְעַר?

אֵיךְ אֶשְׁלַו, וְאַתָּה עֲנַף תָּמָר.

מַרְאֶה! גָּזַלְתָּ אֶת לִבִּי וּמִנִּי תֵּט,

אֵין לְאַהֲבַת עַזְרַא1 כָּל מִפְלָט לְהִמָּלֵט,

תֻּרְכִּיּוֹת הַמַּבָּטִים בָּם פָּעַלְתָּ עַל לֵב אָנוּשׁ,

מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גַּם כָּל חֶרֶב לָטוּשׁ,

מַשָּׂא חֵשֶׁק עָמַסְתָּ עַל גַּבִּי, בְּאֵין לִי

עוֹר גַּם לָשֵׂאת מַשָּׂא כֻּתָּנְתִּי וְחַלָּשׁ אֲנִי.

וּכְבָר בָּכִיתִי דַם לְדִבְרֵי מוֹכִיחִי יַגִּיד:

“מֵעֵין זֶה אָהַבְתָּ חֶרֶב חַדָּה אוֹתְךָ תַּחֲרִיד”

לוּ לְבָבִי כִּלְבָבְךָ כִּי הֵן אָז

גּוּפִי כְּמָתְנֶיךָ בַּל יֵרָז.

לְךָ, נְסִיכִי, מַשְׁגִּיחַ עַל הַיֹּפִי הוּקַם,

יִתְקְפֵנִי, וְשׁוֹמֵר-סַף לֹא יִשָּׂא פְנֵי אָדָם,

כִּזֵּב הָאוֹמֵר: כָּל הָיֹּפִי בְּיוֹסֵף אֻגָּד,

כַּמָּה יוֹסֵף תּוֹךְ יָפְיָךְ הָיוּ לְאֶחָד.

נָטַלְתִּי עַל עַצְמִי לְהִתְרַחֵק מֵאִתְּךָ, מְפַחֵד

מֵעֵין צוֹפִים, אַךְ אֲשֶׁר עָלַי נָטַלְתִּי מַה כָּבֵד!

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת שִׁירָהּ נִתּוֹסְפָה בִּי הַדְּאָגָה וְנִתְרַבָּה עָלַי הַצַּעַר, וְנָפַלְתִּי בְּפִנַּת הַבַּיִת. קָמָה אֵלַי וְנָשְׂאָה אוֹתִי, וְהֵסִירָה מֵעָלַי בְּגָדַי וּמָחֲתָה פָּנַי בְּשַׁרְוֻלָהּ. שָׁאֲלָה אוֹתִי עַל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, וְסִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁהִגִּיעַ אֵלַי מִמֶּנָּה. אָמְרָה לִי: 'בֶּן-דּוֹדִי, זֶה שֶׁרָמְזָה בְכַף יָדָהּ וַחֲמֵשׁ הָאֶצְבָּעוֹת, פֵּרוּשׁוֹ: ‘בֹּא אַחֲרֵי חֲמִשָּׁה יָמִים’. וְאוּלָם מַה שֶּׁרָמְזָה בַּמַּרְאָה וְשִׁלְשׁוּל הַמִּטְפַּחַת וְהוֹצָאַת רֹאשָׁהּ מִן הָאֶשְׁנָב, פֵּרוּשׁוֹ: ‘שֵׁב לְיַד חֲנוּתוֹ שֶׁל הַצַּבָּע, עַד שֶׁיָּבוֹא אֵלֶיךָ שָׁלִיחַ שֶׁלִּי’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, נִדְלְקָה הָאֵשׁ בְּלִבִּי, וְאָמַרְתִּי: ‘חַי-אֱלֹהִים, בַּת-דּוֹדִי, שֶׁאֱמֶת אַתְּ דּוֹבֶרֶת בְּפֵרוּשֵׁךְ זֶה, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בַּסִּמְטָא צַבָּע יְהוּדִי’. בָּכִיתִי שׁוּב. אָמְרָה לִי בַּת דּוֹדִי: ‘אַמֵּץ אֶת רוּחֲךָ, וְיֵרָגַע לְבָבְךָ, שֶׁכֵּן זוּלָתְךָ נִטְרָד בָּאַהֲבָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים וּמַבְלִיג בְּאֹמֶץ-הַלֵּב עַל הַחֵשֶׁק, וְאַתָּה רַק שָׁבוּעַ אֶחָד עָלֶיךָ לְחַכּוֹת. וּמַה סִּבָּה לְךָ לְקֹצֶר-רוּחַ זֶה?’ הִתְחִילָה לְשַׁעְשְׁעֵנִי בִּדְבָרִים, וְהִגִּישָׁה לִי אֹכֶל. נָטַלְתִּי לְגִימָה וּבִקַּשְׁתִּי לְאֱכֹל אוֹתָהּ, וְלֹא יָכֹלְתִּי. נִמְנַעְתִּי מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּפָרַשְׁתִּי מִנְּעִימוּת הַשֵּׁנָה, וְהֶחֱוִיר מַרְאֵה פָנַי וְנִשְׁתַּנָּה יְפִי-מַרְאִי, שֶׁכֵּן לֹא אָהַבְתִּי לִפְנֵי כֵן וְלֹא טָעַמְתִּי לַהַט הָאַהֲבָה אֶלָּא בַּפַּעַם הַזֹּאת. נֶחֱלֵיתִי וְחָלְתָה בַת-דּוֹדִי בִּגְלָלִי. הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לִי עַל מַצָּבָם שֶׁל הַחוֹשְׁקִים וְהָאוֹהֲבִים לְשׂוֹחֲחֵנִי כָל לַיְלָה עַד שֶׁנִּרְדַּמְתִּי, וְהָיִיתִי מִתְעוֹרֵר וּמוֹצֵא אוֹתָהּ עֵרָה בִּגְלָלִי וְדִמְעוֹתֶיהָ יוֹרְדוֹת עַל לְחָיֶיהָ. וְלֹא חָדַלְתִּי מִכָּךְ עַד שֶׁעָבְרוּ חֲמֵשֶׁת הַיָּמִים. קָמָה בַת-דּוֹדִי וְחִמְּמָה לִי מַיִם וְרָחֲצָה אוֹתִי בָהֶם וְהִלְבִּישָׁה אוֹתִי בְגָדַי, וְאָמְרָה לִי: ‘שִׂים פָּנֶיךָ וְלֵךְ אֵלֶיהָ, יְמַלֵּא אֱלֹהִים חֶפְצְךָ וְיִתֵּן לְךָ מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ מֵאֲהוּבָתֶךָ’. הָלַכְתִּי וְלֹא פָסַקְתִּי מִלֶּכֶת עַד שֶׁבָּאתִי לְרֹאשׁ הַסִּמְטָא, וְהָיָה זֶה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּמָצָאתִי אֶת חֲנוּת הַיְּהוּדִי נְעוּלָה. יָשַׁבְתִּי לְיָדָהּ עַד שֶׁקָּרְאוּ לִתְפִלַּת בֵּין-הָעַרְבַּיִם, וְהֶחֱוִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, קָרְאוּ לִתְפִלַּת הָעֶרֶב וְנִכְנַס הַלַּיְלָה, וַאֲנִי אֵינִי רוֹאֶה מֵאִתָּהּ שׁוּם סִימָן וְאֵינִי שׁוֹמֵעַ לֹא קוֹל וְלֹא יְדִיעָה. יָרֵאתִי לְנַפְשִׁי בְּשִׁבְתִּי יְחִידִי, קַמְתִּי וְהִתְהַלַּכְתִּי וַאֲנִי כְשִׁכּוֹר עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְבֵיתִי קָרוֹב לַחֲצִי הַלַּיְלָה. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי רָאִיתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי עַזִּיזָה כְּשֶׁיָּדָהּ הָאַחַת תּוֹפֶסֶת בְּיָתֵד הַתְּקוּעָה בַּקִּיר, וְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה עַל חָזָהּ, וְהִיא מַעֲלָה אֲנָחוֹת מֵעִמְקֵי לִבָּהּ וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

וְאֵין כְּאֵב עַרְבִיָּה רָחֲקָה מִבְּנֵי עַמָּהּ,

בְּגַעְגּוּעֶיהָ עַל כָּרֵי-מִרְעֶה חִגָ’אז וַהֲדַסֶּיהָ שָׁמָּה,

בְּשִׁבְתָּה לְיַד בְּנֵי אוֹרְחָה כִּסּוּפֶיהָ מַנְעִימִים,

עַל יַד אֵשׁ כֵּרָתָם וְדִמְעוֹתֶיהָ בְּמַשְׁקֶיהָ צוֹנְנִים –

עָצוּם יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר כְּאֵבִי בָּאַהֲבָה אֶכְאָבָה,

אַךְ דּוֹמֶה כִּי חֵטְא בָּאַהֲבָה אוֹתוֹ אֹהֲבָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ פָּנְתָה אֵלַי וְרָאֲתָה אוֹתִי. מָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְאֶת דִּמְעוֹתַי בְּשַׁרְוֻלָּהּ, וְחִיְּכָה מַסְבִּירָה לִי פָנִים וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, יִשְׁלַח אֱלֹהִים לְךָ בְּרָכָה בַאֲשֶׁר נָתַן לְךָ, וּמִשּׁוּם מָה אֵינְךָ לָן הַלַּיְלָה אֵצֶל אֲהוּבָתְךָ, וְאֵינְךָ מְמַלֵּא אֶת חֶפְצְךָ בָהּ?’ כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ בָּעַטְתִּי בָהּ בְּרַגְלִי בְּחָזָהּ. וְנִתְהַפְּכָה עַל הָאִצְטַבָּא, וְנִפְגַע מִצְחָהּ בִּקְצֵה הָאִצְטַבָּא, וְהָיְתָה שָׁם יָתֵד וְנִתְקְעָה בְּמִצְחָהּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי בָהּ וְרָאִיתִי שֶׁמִּצְחָהּ נִבְקַע וְדָמָהּ שׁוֹתֵת.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ ‘כְשֶׁבָּעַטְתִּי בְּבַת-דּוֹדִי בְּחָזָהּ, נִתְהַפְּכָה עַל קְצֵה הָאִצְטַבָּא, וְנִתְקְעָה הַיָּתֵד בְּמִצְחָהּ וְנִבְקַע מִצְחָהּ וְשָׁתַת דָּמָהּ. שָׁתְקָה, וְלֹא הוֹצִיאָה מִלָּה אַחַת מִפִּיהָ. קָמָה מִיָּד וְקָרְעָה פְתִילַת מְנוֹרָה לוֹהֶטֶת וְסָתְמָה בָהּ אֶת הַפֶּצַע, וְחָבְשָׁה אוֹתוֹ בְּתַחְבּשֶׁת. נִגְּבָה אֶת הַדָּם שֶׁנָּפַל עַל הַשָּׁטִיחַ, וּכְאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר, נִגְּשָׁה אֵלַי וְחִיְּכָה מַסְבִּירָה לִי פָּנִים, וְאָמְרָה לִי בִּדְבָרִים רַכִּים: חַי-אֱלֹהִים, בֶּן-דּוֹדִי. לֹא אָמַרְתִּי דְבָרִים אֵלֶּה לְהָתֵל לֹא בְּךָ וְלֹא בָּהּ. הִנֵּה נִתְעַסַּקְתִּי בְּהַקָּזַת דָּם בִּגְלַל מֵחוֹשׁ שֶׁל כְּאֵב רֹאשׁ. וְעַכְשָׁו הֲרֵי הוּקַל כְּאֵב-רֹאשִׁי וּמִצְחִי. הַגֵּד לִי אֵפוֹא מָה הָיָה מֵעִנְיָנְךָ בְּיוֹם זֶה?’ סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי אִתָּהּ בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְאַחֲרֵי שֶׁדִּבַּרְתִּי בָּכִיתִי. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, הִתְבַּשֵּׂר בְּהַשָּׂגַת חֶפְצֶךָ וּבְהַצְלָחַת תִּקְוָתֶךָ, שֶׁכֵּן סִימָן הוּא לְהַסְכָּמָה. וְזֶה שֶׁנֶּעֶדְרָה מֵעִמְּךָ הוּא בִּגְּלַל זֶה, שֶׁהִיא רוֹצָה לִבְחֹן אוֹתְךָ וְלָדַעַת אִם אֶרֶךְ-רוּחַ אַתָּה אִם לָאו. וְאִם אַתָּה כֵּן בְּאַהֲבָתָהּ אִם לָאו. לְמָחָר שִׂים פָּנֶיךָ וְלֵךְ אֵלֶיהָ בִּמְקוֹמְךָ הָרִאשׁוֹן וּרְאֵה מַה הוּא שֶׁהִיא רוֹמֶזֶת אוֹתוֹ לְךָ. וּכְבָר קְרוֹבָה שִׂמְחָתֶךָ וְחָלַף אֶבְלֶךָ’. הָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אוֹתִי וּמְסִירָה דַאֲגָתִי, וַאֲנִי אֵינִי חָדֵל מִלְּהוֹסִיף דְּאָגָה וָצַעַר. הִגִּישָׁה לִי אֶת הָאֹכֶל, בָּעַטְתִּי בּוֹ בְּרַגְלִי וְנִשְׁפְּכוּ כָּל הַצַּלָּחוֹת לְכָל עֲבָרִים. אָמַרְתִּי: ‘כָּל מִי שֶׁאוֹהֵב מְשֻׁגָּע הוּא וְאֵינוֹ נוֹטֶה לַאֲכִילָה, וְשֵׁנָה אֵינָה עֲרֵבָה לוֹ’. אָמְרָה לִי בַת-דּוֹדִי עַזִיזָה: ‘חַי-אֱלֹהִים, בֶּן-דּוֹדִי, אָכֵן סִימָנֵי אַהֲבָה הֵם אֵלֶּה’. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וְאָסְפָה אֶת שִׁבְרֵי הַצַּלָּחוֹת וְהֵסִירָה, וְנִגְּבָה אֶת הָאֹכֶל וְיָשְׁבָה לְשׂוֹחֵחַ אוֹתִי, וַאֲנִי מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיָּאִיר הַבֹּקֶר. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְהֵאִיר בְּאוֹרוֹ וְהִזְהִיר, פָּנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֵלֶיהָ. נִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ סִמְטָא בִּמְהִירוּת וְיָשַׁבְתִּי עַל אוֹתָהּ אִצְטַבָּא, וּכְבָר נִפְתַּח הָאֶשְׁנָב וְהוֹצִיאָה אֶת רֹאשָׁהּ מִתּוֹכוֹ מְצַחֶקֶת. אַחַר-כָּךְ נֶעֶלְמָה וְחָזְרָה וְעִמָּהּ מַרְאָה וְכִיס וְעָצִיץ מָלֵא נְטִיעוֹת יְרֻקּוֹת, וּבְיָדָהּ מְנוֹרָה. וְרֵאשִׁית מַה שֶּׁעָשְׂתָה הוּא שֶׁנָּטְלָה אֶת הַמַּרְאָה בְיָדָהּ וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ לַכִּיס. קָשְׁרָה אוֹתוֹ וְהֵטִילָה אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַחֶדֶר. פָּרְעָה אֶת שְׂעָרָהּ וְהוֹרִידָה אוֹתוֹ עַל פָּנֶיהָ. שָׂמָה אֶת הַמְּנוֹרָה רֶגַע אֶחָד עַל הַנְּטָעִים. וְנָטְלָה כָל זֶה וְהִסְתַּלְקָה עִמּוֹ וְנָעֲלָה הָאֶשְׁנָב. נִתְפַּקַּע לִבִּי מִמַּצָּב זֶה וּמִסִּימָנֶיהָ הַטְּמִירִים וּרְמָזֶיהָ הַכְּמוּסִים, בְּעוֹד שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֵלַי כְּלוּם. נִתּוֹסְפָה עַל-יְדֵי כָּךְ תְּשׁוּקָתִי וְנִתּוֹסְפוּ הִתְרַגְּשׁוּתִי וְחֶשְׁקִי הַלּוֹהֵט. שַׁבְתִּי עַל עִקְבוֹתַי וְעֵינִי בוֹכִיָּה וְלִבִּי אָבֵל עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי לַבַּיִת. מָצָאתִי אֶת בַּת דּוֹדִי יוֹשֶׁבֶת וּפָנֶיהָ אֶל הַקִּיר, וּכְבָר נִשְׂרַף לִבָּהּ מִצַּעַר וְיָגוֹן וְקִנְאָה. וְאוּלָם אַהֲבָתָהּ מָנְעָה אוֹתָהּ מִלְּהַגִּיד לִי כְלוּם מִמַּה שֶּׁהָיָה אֶצְלָהּ מִן הַתְּשׁוּקָה, בִּגְלַל זֶה שֶׁרָאֲתָה מַה שֶּׁאֲנִי שָׁרוּי בּוֹ מֵרֹב הַהִתְרַגְּשׁוּת וְהָעֶרְגָּה הַלּוֹהֶטֶת. הִסְתַּכַּלְתִּי בָהּ וְרָאִיתִי עַל רֹאשָׁהּ שְׁתֵּי תַּחְבּוֹשׁוֹת, אַחַת מֵהֶן בְּסִבַּת זֶה שֶׁאֵרַע לָהּ בְּמִצְחָהּ וְהַשְּׁנִיָּה עַל עֵינָהּ בִּגְלַל זֶה שֶׁנִּפְגְעָה בוֹ מֵעָצְמַת הַבֶּכִי. הָיְתָה בָּרַע שֶׁבַּמַּצָּבִים, בּוֹכָה וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ לֹא תֶחְדַּל הֱיוֹת בְּבִטָּחוֹן,

הוֹי נוֹסֵעַ, אֲשֶׁר בִּלְבָבִי יִשְׁכֹּן.

וּלְךָ יְהִי אֵל בְּכָל אֲשֶׁר אַתָּה, חָסוּת

מַצִּיל מִתַּהְפּוּכוֹת הַזְּמָן וּמִפֻּרְעָנוּת.

נֶעֱלַמְתָּ, וְעַל כִּי רָחַקְתָּ עֵינַי שָׁמְמוּ,

וְעֵינוֹת דִּמְעִי שָׁטְפוּ זָרָמוּ.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי בְּאֵי אֶרֶץ וּמָעוֹן שָׁם

שַׂמְתָּ מוֹשָׁבְךָ, בְּאֵי חֲצֵרוֹת וָעָם.

אִם מַשְׁקְךָ מַיִם צְלוּלִים וּמְתוּקִים,

הִנֵּה מַשְׁקִי דְמָעַי מִבָּבוֹת עֵינַי יְצוּקִים.

הַכֹּל זוּלָתִי פֵּרוּדְךָ יֶעֱרַב עָלַי,

כְּגִבְעָה יִתְנַשֵּׂא בֵּין שֵׁנָה וּצְלָעַי.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ הִבִּיטָה אֵלַי, וְאוּלָם בּוֹכָה הָיְתָה בְּהִסְתַּכְּלָה בִי. מָחֲתָה דִמְעָתָהּ וְהִתְנַשְׂאָה וְנִגְּשָׁה אֵלַי, אַךְ לֹא יָכְלָה לְדַבֵּר מִצַּעַר הָאַהֲבָה שֶׁבָּהּ. לֹא הִפְסִיקָה שְׁתִיקָתָהּ זְמַן מוּעָט, אַחַר-כָּךְ אָמְרָה: ‘בֶּן דּוֹדִי, סַפֵּר לִי מַה שֶּׁהִגִּיעַ לְךָ מִמֶּנָּהּ בַּפַּעַם הַזֹּאת’. הִגַּדְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי. אָמְרָה לִי: הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ, שֶׁכְּבָר הִגִּיעָה שְׁעַת-הִתְחַבְּרוּתְךָ עִמָּהּ, וְהִצְלַחְתָּ לְהַשִּׂיג מְבֻקָּשְׁךָ. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְזֶה שֶׁרָמְזָה לְךָ בַּמַּרְאָה וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ בְכִיס, רְצוֹנָה לֵאמֹר לְךָ: ‘הַאֲרֵךְ רוּחֲךָ עַד שֶׁתִּטְבֹּל הַשֶּׁמֶשׁ בַּיָּם’. וּבַאֲשֶׁר לָזֶה שֶׁפָּרְעָה שַׂעְרָהּ וְשִׁלְשְׁלָה אוֹתוֹ עַל פָּנֶיהָ, הִיא מוֹדִיעָה לְךָ: ‘כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה וְיֵרֵד שְׁחוֹר הַחשֶׁךְ עַל אוֹר הַיּוֹם, בּוֹא’. וּמַה שֶּׁרָמְזָה בְאוֹתוֹ הֶעָצִיץ שֶׁבּוֹ הַנְּטִיעוֹת הִיא מַגִּידָה לְךָ ‘כְּשֶׁתָּבוֹא, הִכָּנֵס לַגַּן שֶׁמֵאַחֲרֵי הַסִּמְטָא’. וּמַה שֶּׁרָמְזָה בַּמְּנוֹרָה, הִיא אוֹמֶרֶת לְךָ: ‘כְּשֶׁתִּכָּנֵס לַגַּן, הִתְהַלֵּךְ בּוֹ, וּבַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תִּמְצָא אֶת הַמְּנוֹרָה מְאִירָה תִּפְנֶה וְתֵלֵךְ אֵלֶיהָ וְשֵׁב תַּחְתֶּיךָ וְהַמְתֵּן לִי, שֶׁאַהֲבָתְךָ מְמִיתָה אוֹתִי’. כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי זָעַקְתִּי מֵעֹצֶם הַתְּשׁוּקָה וְאָמַרְתִּי: ‘כַּמָּה פְּעָמִים תַּבְטִיחִי לִי עוֹד וְאֵלֵךְ אֵלֶיהָ, וְלֹא אַשִּׂיג אֶת מַטָּרָתִי, וְלֹא אֶמְצָא לְפֵרוּשֵׁךְ מוּבָן מַמָּשִׁי’. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה צָחֲקָה בַת-דּוֹדִי וְאָמְרָה לִי: ‘לֹא נִשְׁאַר לְךָ מִן הַסַּבְלָנוּת אֶלָּא שֶׁתַּאֲרִיךְ אֶת רוּחֲךָ שְׁאֵרִית יוֹם זֶה, עַד שֶׁיִּפְנֶה הַיּוֹם וְיָבוֹא הַלַּיְלָה בָּאֲפֵלָה, וְתִהְיֶה מְאֻשָּׁר בְּהִתְחַבֶּרְךָ אֵלֶיהָ וְתָבוֹא תִקְוָתֶךָ. וּדְבָרִים אֵלֶּה אֱמֶת הֵם בְּלִי כָּל רְמִיָּה’. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

תֵּן לַיָּמִים לָרוּץ אָרְחָם,

וּבָתֵּי הַדְּאָגָה אַל תִּדְבַּק בָּם.

הַרְבֵּה יֵשׁ שֶׁבְּעִנְיָן קָשֶׁה מְבֻקָּשׁוֹ,

תִּקְרַב שְׁעַת הָרְוָחָה וְתָבוֹא.

נִגְּשָׁה אֵלַי וְהָיְתָה מְשׂוֹחַחַת אוֹתִי בִּדְבָרִים רַכִּים. אַךְ לֹא הִרְהִיבָה עֹז לְהָבִיא לִי מַשֶּׁהוּ מִן הַמַּאֲכָל, מִפָּחְדָּהּ שֶׁאֶכְעַס עָלֶיהָ וּמִתּוֹךְ תִּקְוָה לְהַטּוֹת לִבִּי אֵלֶיהָ. וְלֹא מָצְאָה לְיָשָׁר לְפָנֶיהָ אֶלָּא זֶה שֶׁבָּאָה וְהֵסִירָה אֶת בְּגָדַי. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה אֵלַי: ‘בֶּן-דּוֹדִי הַיָּקָר, שְׁבָה עִמִּי שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶׁיְּשׂוֹחֵחַ אוֹתְךָ עַד אַחֲרִית הַיּוֹם, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יַגִּיעַ הַלַּיְלָה וְאַתָּה אֵצֶל אֲהוּבָתְךָ’. אַךְ אֲנִי לֹא שָׁעִיתִי אֵלֶיהָ, שֶׁהָיִיתִי מְצַפֶּה לְבוֹא הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר: ‘אֱלֹהַי הָחֵשׁ נָא אֶת בּוֹא הַלַּיְלָה’. כְּשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה בָּכְתָה בַת-דּוֹדִי בְּכִי-מַר וְנָתְנָה לִי גַרְגִּיר מֹר מְזֻקָּק וְאָמְרָה לִי: 'בֶּן-דּוֹדִי שִׂים גַּרְגִּיר זֶה בְפִיךָ, וּכְשֶׁתִּפָּגֵשׁ עִם אֲהוּבָתְךָ וְתַשִּׂיג מִמֶּנָּה מְבֻקָּשְׁךָ וְתִתֵּן לְךָ אֶת חֶפְצֶךָ, הַשְׁמַע בֵּית-שִׁיר זֶה:

אוֹהֲבִים, חֵי-אֱלֹהִים, הַגִּידוּ נָא הַגֵּד,

מַה יַּעַשׂ אָדָם עֵת אַהֲבָה עָלָיו תַּכְבֵּד?

נָשְׁקָה לִי וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי שֶׁלֹּא אַשְׁמִיעַ בֵּית-שִׁיר זֶה אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁאֵצֵא מֵאֶצְלָהּ, אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה’. יָצָאתִי לְעֵת אֲרוּחַת-הָעֶרֶב וְהָלַכְתִּי וְלֹא פָסַקְתִּי מִלָּלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַגָּן וּמָצָאתִי שַׁעֲרוֹ פָתוּחַ. נִכְנַסְתִּי לְתוֹכוֹ וְרָאִיתִי אוֹר בַּמֶּרְחָק. שַׂמְתִּי פָנַי אֵלָיו, וּכְשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מָצָאתִי מוֹשָׁב נִכְבָּד עָרוּךְ וְעָלָיו כִּפַּת שֵׁן-הַפִּיל וַעֲצֵי הָבְנִים. וּמְנוֹרָה תְלוּיָה בְּאֶמְצָעִיתָהּ שֶׁל אוֹתָהּ כִּפָּה. וְאוֹתוֹ הַמּוֹשָׁב מוּצָע שְׁטִיחֵי-מֶשִׁי רְקוּמִים בְּזָהָב וּבְכֶסֶף, וְשָׁם נֵר דּוֹנַג גָּדוֹל דּוֹלֵק בְּפָמוֹט שֶׁל זָהָב מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה. וּבְאֶמְצַע מְקוֹם הַמּוֹשָׁב בְּרֵכָה מְקֻשֶּׁטֶת בְּכָל מִינֵי צִיּוּרִים. וּבְצַד אוֹתָהּ בְּרֵכָה שֻׁלְחָן מְכֻסֶּה בְּמַפָּה שֶׁל מֶשִׁי, וּלְצִדּוֹ כַּד שֶׁל חַרְסִינָה מָלֵא יַיִן וּגְבִיעַ בְּדֹלַח מְקֻשָּׁט זָהָב. וּלְצַד כָּל זֶה צַלַּחַת גְּדוֹלָה שֶׁל כֶּסֶף, מְכֻסָּה. גִּלִּיתִי אוֹתָהּ וְרָאִיתִי בָהּ מִכָּל פְּרִי: תְּאֵנִים וְרִמוֹנִים וַעֲנָבִים, תַּפּוּחֵי-זָהָב וְאֶתְרוֹגִים וְלִימוֹנִים. וּבֵינֵיהֶם פְּרָחִים נוֹתְנִים רֵיחַ מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים: וְרָדִים וְיַסְמִין, הֲדַס וְשׁוֹשַׁנָּה וְנַרְקִיס, וּמִכָּל הָעֲשָׂבִים הָרֵיחָנִיִּים. וּמָצָא מָקוֹם זֶה חֵן בְּעֵינַי וְשָׂמַחְתִּי תַכְלִית הַשִּׂמְחָה וְחָלַף וְעָבַר מֵעָלַי הַצַּעַר וְהָאֵבֶל, וְאוּלָם לֹא מָצָאתִי בְּחָצֵר זוֹ שׁוּם בְּרִיאָה מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁשָּׁה-עָשָׂר. אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: וּמָצָא מָקוֹם זֶה חֵן בְּעֵינַי, וְשָׂמַחְתִּי תַכְלִית הַשִּׂמְחָה. וְאוּלָם לֹא מָצָאתִי בוֹ שׁוּם בְּרִיאָה מִבְּרוּאֵי אֱלֹהִים יִתְעַלֶּה, וְלֹא רָאִיתִי לֹא עֶבֶד וְלֹא שִׁפְחָה וְלֹא מִי שֶׁהוּא הַמִּתְעַסֵּק בִּדְבָרִים אֵלֶּה אוֹ שׁוֹמֵר עֲלֵיהֶם. יָשַׁבְתִּי בְּאוֹתוֹ מוֹשָׁב, מְצַפֶּה לְבוֹא אֲהוּבַת-לִבִּי עַד שֶׁעָבְרָה הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה מִן לַּיְלָה וְהַשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה וְהַשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, וְלֹא בָאָה. גָּבַר עָלַי סֵבֶל הָרָעָב, שֶׁכֵּן עָבַר עָלַי זְמַן רַב שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי אֹכֶל כָּל-שֶׁהוּא בִּגְלַל עָצְמַת הַחֵשֶׁק. כְּשֶׁרָאִיתִי מָקוֹם זֶה, וְנִתְבָּרְרָה לִי אֲמִתּוּת דִּבְרֵי בַּת-דּוֹדִי בְפֵרוּשׁ רִמְזֵי חֲשׁוּקָתִי, שָׁקַטְתִּי וְהִרְגַּשְׁתִּי בְּיִסּוּרֵי-הָרָעָב. וּכְבָר עוֹרְרוּ בִּי תַאֲוָה רֵיחוֹת הַמַּאֲכָלִים שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, בְּשָׁעָה שֶׁהִגַּעְתִּי אֶל אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְנַעַשְׂתָה נַפְשִׁי בְטוּחָה בְּהִתְחַבְּרוּתִי עִם אֲהוּבָתִי. הִתְאַוֵּיתִי לֶאֱכֹל וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן, וַהֲסִירוֹתִי אֶת הַמִּכְסֶה וּמָצָאתִי בְּאֶמְצַע קַעֲרַת חַרְסִינָה סִינִית וּבְתוֹכָהּ אַרְבַּע תַּרְנְגֹלוֹת מְטֻגָּנוֹת וּמְתֻבָּלוֹת בִּתְבָלִין וּמִסָּבִיב לִקְעָרָה זוֹ אַרְבַּע צַלָּחוֹת. בְּאַחַת מְתִיקוֹת וּבַשְּׁנִיָּה גַרְגִּירֵי הָרִמּוֹן וּבַשְּׁלִישִׁית תּוּפִינֵי-מְתִיקָה וּבָרְבִיעִית מַמְתַּקִּים עֲשׂוּיִים בִּשְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים. וְאוֹתָן הַצַּלָּחוֹת בָּהֶן מִן הַמָּתוֹק וּמִן הֶחָמוּץ. אָכַלְתִּי מִן הַמַּמְתַּקִּים הָעֲשׂוּיִים בִּשְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים וְנֵתַח בָּשָׂר, וְשַׂמְתִּי פָנַי לְתוּפִינֵי הַמְּתִיקָה וְאָכַלְתִּי מֵהֶן דָּבָר מֻעָט. אַחַר-כָּךְ פָּנִיתִי אֶל הַמְּתִיקוֹת וְאָכַלְתִּי כַּף אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ אוֹ אַרְבַּע, וְאָכַלְתִּי עוֹד תַּרְנְגֹלֶת עִם פְּרוּסַת לֶחֶם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְמַלְּאָה בִטְנִי וְנַעֲשׂוּ אֲבָרַי מְרֻשָּׁלִים, וְהָיִיתִי נִרְפֶּה מֵרֹב מַה שֶׁהָיִיתִי נֵעוֹר, וְהִנַּחְתִּי רֹאשִׁי עַל כַּר, אַחֲרֵי שֶׁרָחַצְתִּי אֶת יָדַי וְתָקְפָה אוֹתִי שֵׁנָה. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי עַל בִּטְנִי מֶלַח וּפֶחָם. קַמְתִּי וְעָמַדְתִּי וְנִעַרְתִּי אֶת בְּגָדַי וּפָנִיתִי לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְלֹא מָצָאתִי אָדָם. וּמָצָאתִי שֶׁהָיִיתִי יָשֵׁן עַל הַשַּׁיִשׁ מִבְּלִי מַצָּע. נְבוּכוֹתִי בְדַעְתִּי וְהִצְטָעַרְתִּי צַעַר רַב, וְזָרְמוּ דִמְעוֹתַי עַל לְחָיַי, וְהָיִיתִי מֵצַר עַל עַצְמִי וְקַמְתִּי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְבֵיתִי, כּשֶׁהִגַּעְתִּי אֵלָיו מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי, מַכָּה בְּיָדֶיהָ עַל חָזָהּ וּבוֹכָה בִדְמָעוֹת דּוֹמִים לֶעָבִים הַמַּמְטִירִים. נָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבָתֵּי שִׁיר אֵלֶּה:

נָשַׁף רוּחַ מִמֶּרְחַקִּים וְזֶפִיר,

וּתְשׁוּקָה בְרֵיחַ מַשָּׁבוֹ הָעִיר.

הוֹי זֶפִיר צַפְרִיר, גֵּשׁ אֵלֵינוּ הֲלֹם,

כָּל עַז חִשְׁקוֹ עַל גּוֹרָלוֹ וּמְנָתוֹ יָקָם!

לֹא יָכֹלְנוּ מֵרֹב תְּשׁוּקָה לְהִתְחַבֵּק,

כַּאֲשֶׁר אוֹהֵב חֲזֵה אֲהוּבוֹ יְחַבֵּק,

אַךְ אַחֲרֵי פְנֵי בֶּן-דּוֹדִי אָסַר אֱלֹהִים

כָּל חַיִּים יַאֲצִיל הַזְּמַן וְכָל מַנְעַמִּים.

מִי יִתֵּן וְיָדַעְתִּי אִם כִּלְבָבִי לְבָבוֹ,

נָמוֹג, וְיִמַּס מִלַּהַט חֵשֶׁק וְלַהֲבוֹ.

כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה בִי מִהֲרָה וְקָמָה וּמָחֲתָה דִמְעוֹתֶיהָ וְנִגְּשָׁה אֵלַי וְדִבְּרָה אֵלַי רַכּוֹת וְאָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, אַתָּה, בְּאַהֲבָתְךָ, כְּבָר הֵיטִיב לְךָ אֱלֹהִים, בַּאֲשֶׁר שָׁת לֶאֱהֹב אוֹתְךָ אֶת זוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב, וְאוּלָם אֲנִי בִּבְכִיָּתִי וּבְאֶבְלִי עַל פֵּרוּדְךָ, וּמִי יוּכַל לְהוֹכִיחֵנִי עַל-כָּךְ? וְאוּלָם אַל יַעֲנִישְׁךָ אֱלֹהִים בַּעֲבוּרִי’. חִיְּכָה בְּפָנַי חִיּוּךְ שֶׁל נְזִיפָה, לִטְּפָה אוֹתִי וְהֵסִירָה אֶת בְּגָדַי מֵעָלַי וּפָרְשָׂה אוֹתָם, וְאָמְרָה: ‘חַי אֱלֹהִים, אֵין אֵלֶּה רֵיחוֹת שֶׁל מִי שֶׁהִתְעַלֵּס בַּאֲהָבִים. הַגֵּד לִי בֶּן-דּוֹדִי, מַה הוּא שֶׁאֵרַע לְךָ?’ סִפַּרְתִּי לָהּ כָּל מַה שֶּׁאֵרַע לִי, חִיְּכָה שׁוּב חִיּוּךְ שֶׁל זַעַם וְאָמְרָה: ‘לִבִּי מָלֵא כְאֵב, וְאוּלָם בַּל יִחְיֶה מִי שֶׁהִכְאִיב לְלִבֶּךָ. הָאִשָּׁה הַזֹּאת מִתְנַשְּׂאָה עָלֶיךָ הִתְנַשֵּׂא קָשֶׁה, חֵי-אֱלֹהִים בֶּן-דּוֹדִי, שֶׁחוֹשֵׁשׁ אֲנִי לְךָ מִפָּנֶיהָ, וְדַע, בֶּן-דּוֹדִי. שֶׁהַמֶּלַח פֵּרוּשׁוֹ שֶׁאַתָּה שָׁקוּעַ בְּשֵׁנָה, וּכְלִאּוּ אַתָּה בָּזֶה דוֹמֶה לְמַאֲכָל תָּפֵל עַד שֶׁהַנֶּפֶשׁ בּוֹחֶלֶת בְּךָ, וְזָקוּק אַתָּה שֶׁיַּמְלִיחוּ אוֹתְךָ בְּמֶלַח שֶׁלֹּא יָקִיא אוֹתְךָ הַטֶּבַע. שֶׁכֵּן מִתְיַמֵּר אַתָּה שֶׁהִנְּךָ מִן הָאוֹהֲבִים הָאֲצִילִים, וְהַשֵּׁנָה אֲסוּרָה עַל הָאוֹהֲבִים, וְהִתְיַמְּרוּתְךָ לֶאֱהֹב הִיא אֵפוֹא שֶׁקֶר. וְאוּלָם גַּם אַהֲבָתָהּ לְךָ שֶׁקֶר הִיא, מִשּׁוּם שֶׁלֹּא עוֹרְרָה אוֹתְךָ כְּשֶׁרָאַתְךָ יָשֵׁן. שֶׁאִלּוּ הָיְתָה אַהֲבָתָהּ לְךָ אֱמֶת הָיְתָה מְעוֹרֶרֶת אוֹתְךָ. וּבַאֲשֶׁר לַפֶּחָם, פֵּרוּשׁוֹ הוּא: יַשְׁחִיר אֱלֹהִים אֶת פָּנֶיךָ, שֶׁהִתְיַמַּרְתָּ בְּשֶׁקֶר בָּאַהֲבָה. רַק תִּינוֹק אַתָּה וְאֵין לְךָ אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִישׁוֹן. זֶהוּ פֵרוּשׁ רְמָזֶיהָ, וֵאלֹהִים יִתְעַלֶּה יַצִּילְךָ מִיָּדָהּ". כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ הִכִּיתִי בְיָדִי עַל חָזִי וְאָמַרְתִּי: ‘חַי אֱלֹהִים, שֶׁזּוֹ הִיא הָאֱמֶת, שֶׁכֵּן אֲנִי יָשַׁנְתִּי וְהָאוֹהֲבִים אֵינָם יְשֵׁנִים, וַאֲנִי הוּא שֶׁעָשַׁקְתִּי אֶת עַצְמִי. וּמַה הוּא שֶׁהָיָה יָכֹל לְהַזִּיק לִי יוֹתֵר מִן הָאֹכֶל וְהַשֵּׁנָה? מָה אֶעֱשֶׂה אֵפוֹא מֵעַתָּה?’ הִרְבֵּיתִי לִבְכּוֹת וְאָמַרְתִּי לְבַת-דּוֹדִי: ‘הוֹרִי אוֹתִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵעַתָּה, רַחֲמִי עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עָלַיִךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן הֲרֵינִי מֵת’. וְהָיְתָה בַת-דּוֹדִי אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה. הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ. וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְשִׁבְעָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג’ אַלְמֻלוּךְּ: אָמַרְתִּי לְבַת-דּוֹדִי: ‘הוֹרִינִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה מֵעַתָּה, וְרַחֲמִי עָלַי, שֶׁיְּרַחֵם אֱלֹהִים עָלַיִךְ’. וְהָיְתָה אוֹהֶבֶת אוֹתִי אַהֲבָה עַזָּה, אָמְרָה לִי: 'עַל רָאשִׁי וְעֵינִי, וְאוּלָם בֶּן-דּוֹדִי כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ כַּמָּה פְעָמִים, שֶׁאִלּוּ הָיִיתִי נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת, הָיִיתִי מַפְגִּישָׁה אוֹתְךָ עִמָּהּ בַּזְּמַן הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר, וְהָיִיתִי מְחַפָּה עֲלֵיכֶם בְּשׁוּלַי, וְלֹא אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ כֵּן אֶלָּא כְּדֵי לְרַצּוֹתְךָ, וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה אֶתְאַמֵּץ תַּכְלִית הַהִתְאַמְּצוּת לְקַשֵּׁר אֶתְכֶם. וְעַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלִי וְצַיֵּת לְמִצְוָתִי וְלֵךְ אֶל עֶצֶם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם וְשֵׁב שָׁם, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן אֲרוּחַת-הָעֶרֶב תֵּשֵׁב בַּמָּקוֹם שֶׁיָּשַׁבְתָּ בוֹ, וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֹאכַל כְּלוּם, שֶׁהָאֹכֶל גּוֹרֵר שֵׁנָה, וְהִשָּׁמֵר וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵרָדֵם, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תָבוֹא אֵלֶיךָ אֶלָּא אַחֲרֵי שֶׁיַּעֲבֹר מִן הַלַּיְלָה רִבְעוֹ, יִשְׁמָרְךָ אֱלֹהִים מֵרָעָתָהּ".

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיהָ, שָׂמַחְתִּי, וְהָיִיתִי מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים שֶׁיַּגִּיעַ הַלַּיְלָה. כְּשֶׁבָּא הַלַּיְלָה בִקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת, אָמְרָה לִי בַת-דּוֹדִי: ‘כְּשֶׁתִּפָּגֵשׁ אוֹתָהּ, אֱמֹר לָהּ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁהִזְכַּרְתִּי לִפְנֵי כֵן לִפְנֵי הִפָּטֶרְךָ מִמֶּנָּה’ כְּשֶׁיָּצָאתִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַגַּן. מָצָאתִי אֶת הַמָּקוֹם, מוּכָן בַּמַּצָּב שֶׁרְאִיתִיו בִּתְחִלָּה, וּבוֹ מַה שֶּׁצְרִיכִים לוֹ מִן הַמַּאֲכָל וְהַמַּשְׁקֶה וּמִקִּנּוּחַ הַסְעֻדָּה וְהַבֹּשֶׂם וְזוּלַת זֶה. עָלִיתִי עַל הַמּוֹשָׁב וְהֵרַחְתִּי אֶת רֵיחַ הַמַּאֲכָל וְהִתְאַוְּתָה נַפְשִׁי אֵלָיו, וּמָנַעְתִּי אוֹתָהּ הַרְבֵּה פְעָמִים, אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְמָנְעָהּ עוֹד. קַמְתִּי וּבָאתִי אֶל הַשֻּׁלְחָן וְגִלִּיתִי אֶת מִכְסֵהוּ וּמָצָאתִי קְעָרָה בָּהּ תַּרְנְגֹלוֹת וּמִסָּבִיב לָהּ אַרְבַּע צַלָּחוֹת שֶׁל מַאֲכָל וּבָהֶן הַמְּתִיקוֹת, וְאָכַלְתִּי נֵתַח בָּשָׂר וְשָׁתִיתִי מִן הַדְּבַשׁ הַתֻּרְכִּי, וּמָצָא חֵן בְּעֵינַי וְהִרְבֵּיתִי לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ בְכַף עַד שֶׁשָּׂבַעְתִּי וְנִמְלְאָה בִטְנִי, וְאַחֲרֵי זֶה דָבְקוּ שְׁמוּרוֹת עֵינַי וְנָטַלְתִּי כַר וְשַׂמְתִּיו מִתַּחַת לְרֹאשִׁי וְאָמַרְתִּי: ‘אֶפְשָׁר אֶשָּׁעֵן עָלָיו וְלֹא אִישַׁן’. נֶעֶצְמוּ עֵינַי וְנִרְדַּמְתִּי, וְלֹא הֱקִיצוֹתִי עַד שֶׁעָלָה הַשֶּׁמֶשׁ, וּמָצָאתִי עַל בִּטְנִי קֻבִּיָּה שֶׁל עֶצֶם וּמַקֵּל שֶׁמַּכִּים בּוֹ בַּכַּדּוּר וְגַרְעִין שֶׁל תְּמָרָה וְגַרְעִין שֶׁל חֲרוּב, וְאֵין בַּמָּקוֹם שׁוּם מַצָּע וְלֹא זוּלַת זֶה, וּכְאִלּוּ לֹא הָיָה בוֹ אָדָם כְּלָל. קַמְתִּי וְנִעַרְתִּי אֶת הַכֹּל מֵעָלַי, וְיָצָאתִי, כְּשֶׁאֲנִי רוֹגֵז עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַבַּיִת, מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי מַעֲלָה אֲנָחוֹת וְנוֹשֵׂאת קוֹלָהּ בְּבָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

כָּחַשׁ גּוּפֵנוּ וּפָצוּעַ הַלֵּב,

וְהַדֶּמַע עַל הַלְּחָיַיִם שׁוֹטֵף.

וּמַה כָּבֵד פֶּשַׁע הֶחָבִיב,

וְאוּלָם כְּכָל אֲשֶׁר יִפְעַל רַק יֵיטִיב.

בֶּן-דּוֹדִי, חֵשֶׁק מָלֵא לִבִּי

וְעֵינִי מִדֶּמַע נְגוּעָה בְכִיבִי.

גָּעַרְתִּי בְבַת-דּוֹדִי וְחֵרַפְתִּי אוֹתָהּ, וּבָכְתָה. אַחַר-כָּךְ מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְנִגְּשָׁה אֵלַי וְנָשְׁקָה לִי. הִתְחִילָה מְאַמֶּצֶת אוֹתִי אֶל לִבָּהּ, וַאֲנִי מִתְרַחֵק מֵעָלֶיהָ וְנוֹזֵף בְּעַצְמִי. אָמְרָה לִי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, דּוֹמֶה כְאִלּוּ יָשַׁנְתָּ הַלַּיְלָה הַזֶּה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘כֵּן הוּא. וְאוּלָם כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מָצָאתִי קֻבִּיַּת-עֶצֶם עַל בִּטְנִי, וּמַקֵּל שֶׁמַּכִּים בּוֹ בַּכַּדּוּר לַמִּשְׂחָק וְגַרְעִין שֶׁל תְּמָרָה וְגַרְעִין שֶׁל חֲרוּב. וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְשֵׁם מָה עָשְׂתָה כָּךְ’. בָּכְתָה וְנִגְּשָׁה אֵלַי. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘פָּרְשִׁי לִי בָזֶה מַעֲשֶׂה זֶה. וְהַגִּידִי לִי מַה הוּא שֶׁאֶעֱשֶׂה, וְעִזְרִי לִי בָּזֶה שֶׁאֲנִי בּוֹ’. אָמְרָה לִי: ‘עַל הָרֹאשׁ וְעַל הָעַיִן. וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְקֻבִּיַּת הָעֶצֶם שֶׁהִנִּיחָה עַל בִּטְנְךָ וְהַמַּקֵּל, רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בָּזֶה, שֶׁבָּאתָ וְלִבְּךָ אֵינֶנּוּ עִמְּךָ. וּכְאִלּוּ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לְךָ בָּזֶה: ‘אֵין הָאַהֲבָה כָּזֹאת, וְאַל תִּמְנֶה עַצְמְךָ בֵּין הָאוֹהֲבִים’ וּבַאֲשֶׁר לְגַרְעִין הַתָּמָר רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בּוֹ, שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ אוֹהֵב בֶּאֱמֶת, הָיָה לִבְּךָ נִשְׂרָף מִכִּסּוּפִים, וְלֹא הָיִיתָ טוֹעֵם נְעִימוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁכֵּן נְעִימוּת הָאַהֲבָה דוֹמָה לִתְמָרָה, הַמַּצִּיתָה גַּחֶלֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב, וְאוּלָם בַּאֲשֶׁר לְגַרְעִין הַחֲרוּב, הִנֵּה רוֹמֶזֶת הִיא לְךָ בָּזֶה שֶׁלֵּב הָאוֹהֵב מְטֹרָף, וְהִיא אוֹמֶרֶת לְךָ שֶׁתַּאֲרִיךְ רוּחֲךָ בְּפֵרוּדָהּ בְסַבְלָנוּתוֹ שֶׁל אִיּוֹב’.

כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בֵּאוּר זֶה, נִצְּתָה בְּלִבִּי אֵשׁ לוֹהֶטֶת וְנִתּוֹסֵף בְּנַפְשִׁי הַצַּעַר, וְצָעַקְתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘גְּזֵרָה מֵאֱלֹהִים הִיא שֶׁאֵרָדֵם, בִּגְלַל מִעוּט-מַזָּלִי’ אַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בַּת-דּוֹדִי, מַשְׁבִּיעַ אֲנִי אוֹתָךְ בְּחַיַּי הַיְקָרִים לָךְ שֶׁתְּתַכְּנִי לִי תַחְבּוּלָה שֶׁאַגִּיעַ עַל-יָדָהּ אֵלֶיהָ". בָּכְתָה וְאָמְרָה:’הוֹי עַזִּיז, הוֹי בֶּן-דּוֹדִי, הֲרֵי לִבִּי מָלֵא דְּאָגוֹת וְלֹא אֶעֱצֹר כֹּחַ לְדַבֵּר. וְאוּלָם לֵךְ הַלַּיְלָה לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תֵּרָדֵם וְאָז תַּשִּׂיג מַאֲוַיֶּיךָ. זֹאת הָעֵצָה הַיְּעוּצָה וְשָׁלוֹם'. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם לֹא אֵרָדֵם, עוֹשֶׂה אֲנִי כְּפִי שֶׁאַּתְּ מְצַוָּה אוֹתִי’. קָמָה בַּת-דּוֹדִי, וְהִגִּישָׁה לִי אֹכֶל, וְאָמְרָה לִי: ‘אֱכֹל עַכְשָׁו דֵּי-שָׂבְעֲךָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּדַעְתְּךָ כְּלוּם מִזֶּה’. אָכַלְתִּי דֵּי-שָׂבְעִי. וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה קָמָה בַּת-דּוֹדִי וְהֵבִיאָה לִי חֲלִיפַת-בְּגָדִים מְפֹאֶרֶת, וְהִלְבִּישָׁה אוֹתִי וְהִשְׁבִּיעָה אוֹתִי לְהַגִּיד לָהּ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר הַנִּזְכָּר, וְהִזְהִירָה אוֹתִי מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה. יָצָאתִי מֵאֵצֶל בַּת-דּוֹדִי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי אֶל הַגָּן וְעָלִיתִי עַל אוֹתוֹ הַמּוֹשָׁב, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַגָּן, וְהָיִיתִי פוֹתֵחַ אֶת עֵינַי בְּאֶצְבְּעוֹתַי וּמְנַעֲנֵעַ בְּרֹאשִׁי עַד שֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וּשְׁמוֹנָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: "נִכְנַסְתִּי לַגַּן וְעָלִיתִי עַל הַמּוֹשָׁב וְהִסְתַּכַּלְתִּי בַגָּן. וְהָיִיתִי פוֹתֵחַ אֶת עֵינַי בְּאֶצְבְּעוֹתַי וּמְטַלְטֵל אֶת רֹאשִׁי. וְהַלַּיְלָה הוֹלֵךְ וּמַחֲשִׁיךְ, חַשְׁתִּי בְּרָעָב מִזֶּה שֶׁנְּעוּרוֹתִי וְנָשְׁבוּ עָלַי רֵיחוֹת הַמַּאֲכָלִים וְנִתּוֹסַף רַעֲבוֹנִי. פָּנִיתִי אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְהֵסַרְתִּי אֶת מִכְסֵהוּ וְאָכַלְתִּי מִכָּל מִין לְגִימָה אַחַת וְאָכַלְתִּי נֵתַח בָּשָׂר וּבָאתִי אֶל כַּד הַיַּיִן וְאָמַרְתִּי בְלִבִּי: ‘אֶשְׁתֶּה כוֹס מַשְׁקֶה’ וְשָׁתִיתִי שֵׁנִית וּשְׁלִישִׁית עַד סוֹף עֶשֶׂר. הִכַּנִי הָרוּחַ וְנָפַלְתִּי לָאָרֶץ כְּהָרוּג וְנִשְׁאַרְתִּי כָּךְ עַד שֶׁעָלָה הַיּוֹם. הִתְעוֹרַרְתִּי וּמָצָאתִי עַצְמִי מִחוּץ לַגָּן, וְעַל בִּטְנִי פִּגְיוֹן חַד וּמָעָה שֶׁל בַּרְזֶל. נִרְעַדְתִּי וְלָקַחְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם וְהֵבֵאתִי אוֹתָם לַבַּיִת. מָצָאתִי אֶת בַּת-דּוֹדִי אוֹמֶרֶת: ‘הֲרֵי אֲנִי עֲלוּבָה בְּבַיִת זֶה וּמִסְכֵּנָה, אֵין לִי עוֹזֵר אֶלָּא הַבְּכִי’. כֶּשֶׁנִּכְנַסְתִּי נָפַלְתִּי לְכָל אָרְכִּי וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַפִּגְיוֹן וְאֶת הַמָּעָה מִיָּדִי וְהִתְעַלַּפְתִּי. כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי מֵהִתְעַלְּפוּתִי הוֹדַעְתִּי לָהּ מַה שֶׁהִגִּיעַ לִי. וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי לֹא אַשִּׂיג אֶת חֶפְצִי’. נִתְגַּבֵּר צַעֲרָהּ כְּשֶׁרָאְתָה בִכְיָתִי וְצַעֲרִי וְאָמְרָה לִי: ‘נִלְאֵיתִי, מְיָעֶצֶת אֲנִי אוֹתְךָ שֶׁלֹּא לִישֹׁן וְאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ לַעֲצָתִי. אָכֵן דְּבָרַי לֹא יוֹעִילוּ לְךָ כָּל עִקָּר’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘מְבַקֵּשׁ אֲנִי אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים שֶׁתְּפָרְשִׁי לִי, רֶמֶז הַפִּגְיוֹן וּמָעַת הַבַּרְזֶל’. אָמְרָה לִי: ‘בַּאֲשֶׁר לְמָעַת הַבַּרְזֶל, מְרַמֶּזֶת הִיא לְךָ עַל עֵינָהּ הַיְמָנִית, וְנִשְׁבַּעַת בָּהּ וְאוֹמֶרֶת: ‘נִשְׁבַּעַת אֲנִי בְּרִבּוֹן הָעוֹלָמִים וּבְעֵינִי הַיְּמָנִית, שֶׁאִם אֲנִי שָׁבָה שׁוּב פַּעַם וְאַתָּה יָשֵׁן, שֶׁאֲנִי שׁוֹחֶטֶת אוֹתְךָ בְּפִגְיוֹן זֶה’. וְחוֹשֶׁשֶׁת אֲנִי לְךָ, בֶּן-דּוֹדִי, מִפְּנֵי מְזִמָּתָהּ. וְלִבִּי מָלֵא דְאָגָה לְךָ, עַד שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה לְדַבֵּר. וְאִם מַכִּיר אַתָּה בְּעַצְמְךָ שֶׁכְּשֶׁתָּשׁוּב אֵלֶיהָ לֹא תֵרָדֵם, שׁוּב אֵלֶיהָ וְהִזָּהֵר מִפְּנֵי הַשֵּׁנָה, שֶׁאָז יַצְלִיחַ חֶפְצְךָ בְּיָדֶךָ. אַךְ אִם יוֹדֵעַ אַתָּה בְּנַפְשֶׁךָ, שֶׁאִם תָּשׁוּב אֵלֶיהָ, תֵּרָדֵם כְּמִנְהָגְךָ, הֲרֵי שֶׁאַתָּה שָׁב וְנִרְדָּם, הִיא שׁוֹחֶטֶת אוֹתְךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה לַּעֲשׂוֹת, בַּת-דּוֹדִי? שׁוֹאֵל אֲנִי אוֹתָךְ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, שֶׁתַּעַזְרִי לִי בְּצָרָה זוֹ’. אָמְרָה לִי: ‘עַל רֹאשִׁי וְעַל עֵינִי. וְאוּלָם אִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ לִדְבָרַי וּמְצַיֵּת לְמִצְוָתִי, אֲנִי מְמַלְּאָה לְךָ חֶפְצְךָ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אֲנִי אֶשְׁמַע לִדְבָרַיִךְ וַאֲצַיֵּת לְמִצְוָתֵךְ’. אָמְרָה לִי: ‘כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה לָלֶכֶת, אֲנִי אוֹמֶרֶת לְךָ’. אָסְפָה אוֹתִי בְּחֵיקָהּ וְהִנִּיחָה אוֹתִי עַל הַמִּטָּה, וְלֹא פָּסְקָה לְאַמֵּץ אוֹתִי אֵלֶיהָ עַד שֶׁאָחֲזוּנִי חַבְלֵי שֵׁנָה, וְשָׁקַעְתִּי בִשְׁנָתִי. לָקְחָה מְנִיפָה וְיָשְׁבָה לִמְרַאֲשׁוֹתַי וְהַמְּנִיפָה בְּיָדָהּ וְהִיא בּוֹכָה, וּכְבָר הִרְטִיבוּ דִמְעוֹתֶיהָ אֶת בְּגָדֶיהָ. כְּשֶׁרָאַתְנִי שֶׁהֵקַצְתִּי מִשְּׁנָתִי, מָחֲתָה אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וְהֵבִיאָה מַשֶּׁהוּ מִן הָאֹכֶל. נִמְנַעֲתִּי מֵאֲכֹל. אָמְרָה לִי: ‘כְּלוּם לֹא אָמַרְתִּי לְךָ שֶׁתִּשָּׁמַע לִי? אֱכֹל!’ אָכַלְתִּי וְלֹא מָרִיתִי פִּיהָ. הָיְתָה שָׂמָה אֶת הָאֹכֶל בְּפִי וַאֲנִי לוֹעֵס עַד שֶׁנִּתְמַלֵּאתִי. הִשְׁקְתָה אוֹתִי מִשְׁרַת עֲנָבִים בְּסֻכָּר. נָטַלְתִּי אֶת יָדַי וְנִגַּבְתִּי אוֹתָן בְּמִמְחָטָה, וְהִזְלִיפָה עָלַי מֵי וְרָדִין. יָשַׁבְתִּי עִמָּהּ בָּרִיא וְרַעֲנָן. כְּשֶׁהֶחֱשִׁיךְ הַלַּיְלָה הִלְבִּישָׁה אוֹתִי אֶת בְּגָדַי וְאָמְרָה אֵלַי: ‘בֶּן-דּוֹדִי, הֱוֵה נֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְאַל תִּישַׁן, מִשּׁוּם שֶׁהִיא לֹא תָבוֹא אֵלֶיךָ הַלַּיְלָה הַזֶּה, אֶלָּא בְּסוֹף הַלַּיְלָה. וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם תִּפָּגֵשׁ עִמָּהּ הַלַּיְלָה. וְאוּלָם אַל תִּשְׁכַּח מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אוֹתְךָ’. בָּכְתָה, וְכָאַב לִבִּי עָלֶיהָ מֵרֹב בִּכְיָתָהּ, וְאָמַרְתִּי לָהּ: ‘מַה צַוָּאָה צִוִּית אוֹתִי?’ אָמְרָה לִי: ‘כְּשֶׁתִּפָּטֵר מִמֶּנָּה, הַשְׁמַע אוֹתָהּ בֵּית שִׁיר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי כֵן’. יָצָאתִי מֵאֶצְלָהּ וַאֲנִי שָׂמֵחַ, וְהָלַכְתִּי אֶל הַגַּן וְעָלִיתִי לַמּוֹשָׁב כְּשֶׁאֲנִי שָׂבֵעַ. יָשַׁבְתִּי נֵעוֹר עַד רֶבַע הַלַּיְלָה. אָרַךְ לִי הַלַּיְלָה, כְּאִלּוּ הָיָה שָׁנָה. נִשְׁאַרְתִּי נֵעוֹר עַד שֶׁעָבְרוּ שְׁלשָׁה רְבָעִים מֵהַלַּיְלָה וְקָרְאוּ הַתַּרְנְגוֹלִים, הִתְגַּבֵּר עָלַי הָרָעָב מִזֶּה שֶׁהָיִיתִי נֵעוֹר. קַמְתִּי אֶל הַשֻּׁלְחָן וְאָכַלְתִּי דֵי-שָׂבְעִי. כָּבַד עָלַי רֹאשִׁי וּבִקַּשְׁתִּי לִישֹׁן. וְהִנֵּה שָׁאוֹן בָּא מֵרָחוֹק. קַמְתִּי וְרָחַצְתִּי אֶת יָדַי וְאֶת פִּי, וְעוֹרַרְתִּי עַצְמִי. לֹא עָבַר זְמַן מֻעָט עַד שֶׁבָּאָה וְעִמָּהּ עֶשֶׂר נְעָרוֹת. וְהִיא בְּתוֹכָן כַּסַּהַר הַמָּלֵא בֵּין הַכּוֹכָבִים, וְעָלֶיהָ לְבוּשׁ שֶׁל אַטְלַס יָרֹק רָקוּם זָהָב אָדֹם, וְהִיא כְּמָה שֶׁאָמַר הַמְשׁוֹרֵר:

מִתְגָּאָה עַל הָאוֹהֲבִים בִּירַקְרַק בִּגְדוֹתֶיהָ

מְרַפְרֶפֶת הַגְּלִימָה, וְיוֹרְדוֹת פְּרוּעוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ,

אָמַרְתִּי לָהּ: “מַה שְּׁמֵךְ?” אָמְרָה לִי: "אֲנִי הָאִשָּׁה

צָרַבְתִּי לִבּוֹת הָאוֹהֲבִים עֲלֵי גַחֶלֶת לוֹחֲשָׁה".

הִתְלוֹנַנְתִּי לְפָנֶיהָ עַל אֲשֶׁר אֶשָּׂא וְאֶסְבֹּל בְּגִין

אַהֲבָה, וַתֹּאמַר: “לִפְנֵי סֶלַע תִּתְאוֹנֵן וְלֹא תָּבִין”.

אָמַרְתִּי לָהּ: "לוּ גַם צוּר סֶלַע לְבָבֵךְ יְהִי,

הֵן גַם מִסֶּלַע אֵל מַיִם מְתוּקִים הוֹצִיא".

כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי צָחֲקָה וְאָמְרָה: “כֵּיצַד זֶה נֵעוּרוֹתָ וְלֹא גָּבְרָה עָלֶיךָ הַשֵּׁנָה? וּמֵעַתָּה שֶׁהִנְּךָ עֵר בַּלַּיְלָה יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאוֹהֵב אַתָּה, שֶׁכֵּן מִטֶּבַע הָאוֹהֵב לִהְיוֹת נֵעוֹר בַּלַּיְלָה מִסֵּבֶל הַתְּשׁוּקָה”. פָּנְתָה אֶל הַנְּעָרוֹת וְרָמְזָה לָהֶן וְהִסְתַּלְּקוּ מֵעָלֶיהָ. נִגְּשָׁה אֵלַי וְאִמְּצָה אוֹתִי אֶל לִבָּהּ וְנָשְׁקָה אוֹתִי וּנְשַׁקְתִּיהָ. מִצְמְצָה שְׂפָתִי הָעֶלְיוֹנָה וּמָצַצְתִּי אֶת שְׂפָתָהּ הַתַּחְתּוֹנָה. שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי אֶל מָתְנֶיהָ וּמִשַּׁשְׁתִּי אוֹתָם, וְלֹא שָׁכַבְנוּ לָאָרֶץ אֶלָּא יַחַד. הִתִּירָה אֶת סַרְבָּלֶיהָ וְנִשְׁמְטוּ עַד לְקַרְסֻלֵּי רַגְלֶיהָ. וְהִתְחַלְנוּ בְּמִשְׂחָק וּבְחִבּוּק וּבַעֲגָבִים וּבְדִבְרֵי-פִיּוּסִין וּבִנְשִׁיכָה וּבְדִבּוּק גּוּף אֶל גּוּף, וּבְשׁוֹטֵט מִסָּבִיב לַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ, וּבְנִעְנוּעַ עַמּוּדָיו, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ פִרְקֵי אֲבָרֶיהָ רְפוּיִים, וְלֹא הָיְתָה עוֹד בְּדַעְתָּהּ, וְאָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹתֶיהָ. וְהָיָה אוֹתוֹ הַלַּיְלָה שִׂמְחָה לַלֵּב וְנַחַת לָעַיִן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עָלָיו הַמְשׁוֹרֵר:

הַנָּעִים בְּלֵילוֹת הַזְּמַן לִי הַלַּיְלָה,

לֹא אַנִּיחַ אֶת הַכּוֹס מִפְּעֹל פָּעֳלָהּ.

הִפְרַדְתִּי בוֹ בֵּין עֵינִי וְשֵׁנָה הַפְרֵד,

וְאִחַדְתִּי נֶזֶם-אֹזֶן עִם אַבְזֵם אַחֵד.

כְּשֶׁהִגִּיע הַבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת. הֶחֱזִיקָה בִי וְאָמְרָה לִי: “עֲמֹד עַד שֶׁאַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמֵּאָה וְתִשְׁעָה-עָשָׂר אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָׁר, שֶׁהָעֶלֶם אָמַר לְתָאג' אַלְמֻלוּךְּ: “כְּשֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר בִּקַּשְׁתִּי לֵילֵךְ. הֶחֱזִיקָה בִי וְאָמְרָה: 'עֲמֹד עַד שֶׁאַגִּיד לְךָ מַשֶּׁהוּ. אֲצַוֶּה אוֹתְךָ צַוָּאָה”. עָמַדְתִּי. הִתִּירָה מִטְפַּחַת וְהוֹצִיאָה מִתּוֹכָהּ מַטְלִית זוֹ וּפָרְשָׂה אוֹתָהּ לְפָנַי. וּמָצָאתִי בָהּ צוּרַת אַיָּלִים כְּפִי שֶׁהֵם בִּדְמוּת זוֹ. תָּמַהְתִּי עַל כָּךְ תַּכְלִית הַתְּמִיהָה וְלָקַחְתִּי אוֹתָהּ. וְאַחֲרֵי שֶׁנּוֹעַדְנוּ אֲנִי וְהִיא שֶׁאָבוֹא אֵלֶיהָ כָל לַיְלָה בְאוֹתוֹ גַן, נִפְטַרְתִּי מִמֶּנָּה שָׂמֵחַ. וּמִשִּׂמְחָתִי שֶׁשָּׁמַחְתִּי שָׁכַחְתִּי אֶת בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁצִּוְתָה אוֹתִי עָלָיו בַּת-דּוֹדִי. וּבְשָׁעָה שֶׁנָּתְנָה לִי אֶת הַמַּטְלִית שֶׁעָלֶיהָ צוּרַת הָאַיָּלִים, אָמְרָה לִי: ‘מַעֲשֶׂה יְדֵי אֲחוֹתִי הוּא זֶה’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘וּמַה שֵּׁם אֲחוֹתֵךְ?’ אָמְרָה לִי: ‘נוּר אַלְהֻדָא, וּשְׁמֹר אֶצְלְךָ מַטְלִית זוֹ’. נִפְרַדְתִּי מִמֶּנָּה וְהָלַכְתִּי לִי שָׂמֵחַ, וְהָלַכְתִּי עַד שֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל בַּת-דּוֹדִי, וּמְצָאתִיהָ שׁוֹכֶבֶת. כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי קָמָה, וְדִמְעוֹתֶיהָ נוֹשְׁרוֹת. נִגְּשָׁה אֵלַי וְנָשְׁקָה אֶת חָזִי וְאָמְרָה לִי: ‘קִיַּמְתָּ מַה שֶׁצִּוִּיתִיךָ בְּעִנְיַן בֵּית-הַשִּׁיר?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שְׁכַחְתִּיו וְלֹא הִשִּׁיאָה אֶת דַּעְתִּי, אֶלָּא צוּרַת אַיָּלָה זוֹ’, וְהִשְׁלַכְתִּי אֶת הַמַּטְלִית לְפָנֶיהָ. הָלְכָה וְיָשְׁבָה וְלֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְאַפֵּק. זָלְגוּ עֵינֶיהָ דְמָעוֹת, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

הוֹי הַמְּבַקֵּשׁ פֵּרוּד, לְאַט לְךָ,

וְאַל נָא חִבּוּק יַתְעֲךָ,

לְאַט לְךָ שֶׁטֶּבַע הַזְּמַן בְּגִידָה,

וְאַחֲרִית כָּל רֵעוּת פְּרִידָה.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ, אָמְרָה: ‘בֶּן-דּוֹדִי, תֵּן לִי מַטְלִית זוֹ’. נְתַתִּיהָ לָהּ. נָטְלָה וּפָרְשָׂה אוֹתָהּ וְרָאֲתָה מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ. כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַנִּי לָלֶכֶת, אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי: ‘לֵךְ וְהַשָּׁלוֹם יְהֵא מְלַוֶּךָ, וְאוּלָם כְּשֶׁתֵּלֵךְ מֵאֶצְלָהּ שָׂא קוֹלְךָ בְּבֵית-שִׁיר זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ לִפְנֵי כֵן, וְשָׁכַחְתָּ’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘חִזְרִי עָלָיו’. חָזְרָה עָלָיו. הָלַכְתִּי לַגַּן, וְנִכְנַסְתִּי לִמְקוֹם הַמּוֹשָׁב, וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה מְצַפָּה לִי. כְּשֶׁרָאַתְנִי, קָמָה וְנָשְׁקָה לִי, וְהוֹשִׁיבָה אוֹתִי בְחֵיקָהּ. אָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ, וְמִלֵּאנוּ חֶפְצֵנוּ כְּמִקֹּדֶם, וְאֵין צֹרֶךְ בַּחֲזָרָה. כְּשֶׁהֵאִיר הַבֹּקֶר נָשָׂאתִי קוֹלִי לְפָנֶיהָ בְבֵית-הַשִּׁיר,הַיְנוּ:

אוֹהֲבִים, חַי-אֲלֹהִים, הַגִּידוּ נָא הַגֵּד.

מַה יַּעַשׂ אָדָם עֵת אַהֲבָה עָלָיו תַּכְבֵּד?

כְּשֶׁשָּׁמְעָה עָבְרוּ אֶת עֵינֶיהָ דְּמָעוֹת וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ וְאָמְרָה:

יַצְפִּין אַהֲבָתוֹ וְסוֹדוֹ יַעֲלִים,

וְרוּחוֹ בַּכֹּל יַאֲרִיךְ נִכְנָע וּמַשְׁלִים.

שָׁמַרְתִּי אֶת הֶחָרוּז בְּלִבִּי וְשָׂמַחְתִּי שֶׁמִּלֵּאתִי רְצוֹן בַּת-דּוֹדִי. יָצָאתִי וּבָאתִי אֶל בַּת-דּוֹדִי. מְצָאתִיהָ שׁוֹכֶבֶת, וְאִמִּי לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ בּוֹכָה עַל מַצָּבָהּ. כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֵלֶיהָ אָמְרָה לִי אִמִּי: ‘כְּלָיָה עָלֶיךָ בֶּן-דּוֹד שֶׁכְּמוֹתְךָ, כֵּיצַד זֶה אַתָּה עוֹזֵב אֶת בַּת-דּוֹדְךָ כְּשֶׁאֵינָה בְקַו הַבְּרִיאוּת, וְאֵינְךָ שׁוֹאֵל לְמַחֲלָתָהּ?’ כְּשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי בַת-דּוֹדִי הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וְיָשְׁבָה, וְאָמְרָה לִי: “עַזִּיז, הִשְׁמַעְתָּ בְאָזְנֶיהָ בֵּית-הַשִּׁיר שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ?” אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֵן. וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ בָּכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר אַחֵר שֶׁשְּׁמַרְתִּיו בְּלִבִּי’. אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי: ‘הַשְׁמִיעֵנִי אוֹתוֹ’. כְּשֶׁהִשְׁמַעְתִּיו לָהּ, בָּכְתָה בְכִי מַר, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

אֵיכָה אַהֲבָה יִשְׁמֹר, וְלִבּוֹ שָׁדְדָה שָׁדוֹד,

וְיוֹם יוֹם לִבּוֹ לְאֶלֶף גְּזָרִים נִגְזָר?

כְּבָר הִתְאַמֵּץ הַאֲרֵךְ רוּחוֹ וְלֹא מָצָא לוֹ עוֹד

זוּלָתִי לֵב עַל כִּסּוּפָיו לֹא יִגְבָּר.

אָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי. ‘כְּשֶׁאַתָּה הוֹלֵךְ אֵלֶיהָ, הַשְׁמַע בְאָזְנֶיהָ שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה שֶׁשְּׁמַעְתָּם’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘שָׁמַעְתִּי וּכְמִצְוָתֵךְ אֶעֱשֶׂה’. הָלַכְתִּי אֵלֶיהָ אֶל הַגַּן כְּמִנְהָג, וְהָיָה בֵּינֵינוּ מַה שֶׁהָיָה מִמַּה שֶׁתִּקְצַר הַלָּשׁוֹן לְתָאֲרוֹ. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי לָלֶכֶת, הִשְׁמַעְתִּי בְאָזְנֶיהָ אוֹתָם שְׁנֵי בָּתֵּי-שִׁיר. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אוֹתָם שָׁטְפוּ דִּמְעוֹתֶיהָ מֵאֲרֻבּוֹת עֵינֶיהָ וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה:

וְאִם לֹא יִמְצָא אֹרֶךְ-רוּחַ לְהַצְפִּין סוֹדוֹ,

אֵין לוֹ אִתִּי מוֹעִיל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מוֹתוֹ.

שְׁמַרְתִּיו בְּלִבִּי וּפָנִיתִי וְהָלַכְתִּי הַבַּיְתָה.

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי אֶל בַּת-דּוֹדִי מְצָאתִיהָ מוּטֶלֶת מִתְעַלֶּפֶת, וְאִמִּי יוֹשֶׁבֶת לִמְרַאֲשׁוֹתֶיהָ. כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת קוֹלִי, פָּקְחָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה: ‘עַזִּיז, הִשְׁמַעְתָּ בְאָזְנֶיהָ אֶת בֵּית-הַשִּׁיר?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘הֵן’ וּכְשֶׁשָּׁמְעָה אֶת בֵּית-הַשִּׁיר, בָּכְתָה וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בְּבֵית-שִׁיר זֶה ‘וְאִם לֹא יִמְצָא וכוּ’. כְּשֶׁשָּׁמְעָה בַּת-דּוֹדִי, הִתְעַלְּפָה שׁוּב, וּכְשֶׁהִתְעוֹרְרָה נָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי-שִׁיר אֵלֶּה:

שָׁמַעְנוּ וְגַם צִיַּתְנוּ וּמַתְנוּ, וְעַתָּה מְסֹר

שְׁלוֹמִי לַאֲשֶׁר בְּעַד חִבּוּר עָצוֹר יַעֲצוֹר.

וְאֵלֶּה הַמְּאֻשָּׁרִים יֵעַלְסוּ בְּאָשְׁרָם עָלוֹס,

וְלָאוֹהֵב הֶעָלוּב רַק יִסּוּרִים מָרִים מְלֹא הַכּוֹס.

וּכְשֶׁבָּא הַלַּיְלָה הָלַכְתִּי לַגַּן כְּמִנְהָגִי, וּמָצָאתִי אֶת הָעַלְמָה מְצַפָּה לִי. יָשַׁבְנוּ וְאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ וּמִלֵּאנוּ חֶפְצֵנוּ וְיָשַׁנּוּ עַד לַבֹּקֶר. כְּשֶׁבִּקַּשְׁנוּ לָלֶכֶת נָשָׂאתִי בְּאָזְנֶיהָ מַה שֶּׁאָמְרָה לִי בַּת-דּוֹדִי. כְּשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת צָעֲקָה צְעָקָה גְדוֹלָה וְקָרְאָה וְנִבְעֲתָה וְקָרְאָה: ‘חַי-אֱלֹהִים, אוֹמֶרֶת שִׁיר זֶה כְּבָר מֵתָה’. בָּכְתָה וְאָמְרָה: ‘אוֹי לְךָ, מַה קִּרְבָה קְרוֹבָה לְךָ אוֹמֶרֶת שִׁיר זֶה?’ אָמַרְתִּי לָהּ: ‘בַּת-דּוֹדִי הִיא’. אָמְרָה לִי: ‘שֶׁקֶר אַתָּה דוֹבֵר. חַי-אֱלֹהִים אִלּוּ הָיְתָה זוֹ בַּת-דּוֹדְךָ, הָיָה אֶצְלְךָ מִן הָאַהֲבָה לָהּ, כְּמוֹ שֶׁאֶצְלָהּ מִן הָאַהֲבָה לְךָ. אַתָּה הוּא שֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָהּ, יַהֲרָגְךָ אֱלֹהִים כְּשֵׁם שֶׁהָרַגְתָּ אוֹתָהּ. חַי-אֱלֹהִים אִלּוּ הָיִיתָ מַגִּיד לִי, שֶׁבַּת-דּוֹד לְךָ, לֹא הָיִיתִי מְקָרֶבֶת אוֹתְךָ אֵלַי’. אָמַרְתִּי לָהּ: ‘אָמְנָם בַּת-דּוֹדִי הִיא, וְהָיְתָה מְפָרֶשֶׁת לִי אֶת הָרְמָזִים שֶׁהָיִית מְרַמֶּזֶת בָּהֶם לִי, וְהִיא הִיא זוֹ שֶׁלִּמְדָה אוֹתִי מַה שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ, וְלֹא הִגַּעְתִּי אֵלַיִךְ אֶלָּא בְּהַדְרָכָתָהּ הַטּוֹבָה’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי:‘כְּלוּם יָדְעָה עַל אוֹדוֹתֵינוּ?’ אָמַרְתִּי: ‘כֵּן.’ אָמְרָה לִי: ‘יוֹגֶה אֱלֹהִים לְךָ אֶת עֲלוּמֶיךָ, כַּאֲשֶׁר הוֹגֵיתָ אֶת עֲלוּמֶיהָ’. אַחַר-כָּךְ אָמְרָה לִי: ‘לֵךְ וּרְאֵה אוֹתָהּ’. הָלַכְתִּי וְדַעְתִּי מְבֻלְבֶּלֶת, וְלֹא פָּסַקְתִּי לָלֶכֶת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְסִמְטָתֵנוּ, וְשָׁמַעְתִּי זְעָקָה. שָׁאַלְתִּי עַל אוֹדוֹתֶיהָ, וְאָמְרוּ לִי: ‘מָצָאנוּ אֶת עַזִּיזָה מֵתָה מֵאַחֲרֵי הַדֶּלֶת’. נִכְנַסְתִּי לֶחָצֵר. וּכְשֶׁרָאֲתָה אוֹתִי אִמִּי, אָמְרָה: ‘אַתָּה הוּא שֶׁחֶטְאָהּ בְּצַוָּארְךָ וְלֹא יְנַקֶּה אוֹתְךָ אֱלֹהִים מִדָּמָהּ’.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.


  1. עזרא, בני שבט שהיו מתים באהבתם.  ↩