יוֹם אֶחָד הָיָה בְּצֵיד אַיָּלוֹת וְחַיּוֹת הַבָּר. צָמֵא, וְלֹא מָצָא אֵצֶל נְעָרָיו מַיִם. וַעֲדַיִן הוּא בְכָךְ כְּשֶׁרָאָה שָׁלֹש נְעָרוֹת הוֹלְכוֹת וּבָאוֹת אֵלָיו נוֹשְׂאוֹת שְׁלֹשָה נֹאדוֹת מַיִם.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁשָּׁלֹש נְעָרוֹת נוֹשְׂאוֹת נֹאדוֹת מַיִם הָלְכוּ וּבָאוּ אֵלָיו. בִּקֵּשׁ מֵהֶן לְהַשְׁקוֹתוֹ וְהִשְׁקוּהוּ. בִּקֵּשׁ מִנְּעָרָיו מַה שֶּׁהוּא לָתֵת אוֹתוֹ לַנְּעָרוֹת, וְלֹא מָצָא אִתָּם מָמוֹן. נָתַן לְכָל אֶחָד מֵהֶן עֲשָׂרָה חִצִּים מֵאַשְׁפָּתוֹ, נִצְּבֵיהֶם זָהָב. אָמְרָה אַחַת מֵהֶן לְחַבְרוֹתֶיהָ: “אֵין מִדָּה זוֹ אֶלָּא לְמַעַן בֶּן זָאאִדָה. תֹּאמַר אֵפוֹא כָּל אַחַת מִכֶּן מַשֶּׁהוּ מִן הַשִּׁיר בְּשִׁבְחוֹ”. אָמְרָה הָרִאשׁוֹנָה:

יָשִׂים עַפְרוֹת זָהָב בְּרֹאשׁ חִצָּיו,

וַיִּיר נְדִיבוּת וָחֶסֶד בְּאוֹיְבָיו.

לְנִפְצָעִים מִפִּצְעֵיהֶם מַרְפֵּא יָחֹן

וְתַכְרִיכִים לַאֲשֶׁר קְבָרוֹת יִשְׁכֹּן.

אָמְרָה הַשְּׁנִיָּה:

וְלוֹחֵם רֹב־טוּב יִזַּל מִקְּצֵה אֶצְבְּעוֹתָיו,

תִּכְלֹלְנָה אוֹהֲבָיו וְאוֹיְבָיו נִדְבוֹתָיו.

חֹד חִצָּיו זָהָב יָקָר יְקַשֵּׁט,

לְבַל יַעַצְרוֹ קְרָב נִדְבוֹתָיו מִתֵּת.

אָמְרָה הַשְּׁלִישִׁית:

וּבְחַסְדּוֹ יִירֶה חִצִּים בְּאוֹיְבָיו

אֲשֶׁר חֻדֵּיהֶן קֻשְּׁטוּ בְזָהָב,

לְמַעַן יִתְפַּרְנֵס בּוֹ הַפָּצוּעַ בְּהֵרָפְאוֹ,

וַאֲשֶׁר יֵהָרֵג, תַּכְרִיכִים יִקְנֶה לוֹ.