לוגו
אלף לילה ולילה: סִפּוּר הָארוּן אַלרְרַשִׁיד עִם עַלִי הַפַּרְסִי וְהַקָּשׁוּר לָזֶה סִפּוּר הָאַמְתַּחַת וְהַכֻּרְדִּי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפַּר עוֹד הוּא שֶׁהָארוּן אַלרְרַשִׁיד נָדְדָה שְׁנָתוֹ בְלַיְלָה מִן הַלֵּילוֹת. צִוָּה לְהָבִיא אֵלָיו אֶת מִשְׁנֵהוּ. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו אָמַר לוֹ: “גַ’עְפָר, שְׁנָתִי נָדְדָה עָלַי הַלַּיְלָה נְדוּדִים קָשִׁים, וְצַר לְלִבִּי, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּנִיחַ אֶת דַּעְתִּי וְשֶׁיִּרְוַח בּוֹ לִלְבָבִי”. אָמַר לוֹ גַ’עְפָר: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, הִנֵּה יָדִיד לִי עַלִי הַפַּרְסִי שְׁמוֹ, וְאִתּוֹ מִן הַסִּפּוּרִים וְהַיְדִיעוֹת הַמַּרְטִיטִים, הַמְשַׂמְּחִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְסִירִים כָּל עֶצֶב מִן הַלֵּב”. אָמַר לוֹ: “הָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכִפְקֻדָּתְךָ אֶעֱשֶׂה”. יָצָא גַ’עְפָר מֵעַל פְּנֵי הַכַּלִיף לְחַפֵּשׂ אֶת הַפַּרְסִי, וְשָׁלַח אַחֲרָיו לַהֲבִיאוֹ. כְּשֶׁבָּא אָמַר לוֹ: “הֵעָנֵה לִנְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים”. אָמַר לוֹ: “שָׁמַעְתִּי וְכַפְּקֻדָּה אֶעֱשֶׂה”.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וַחֲמִשָּׁה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפַּרְסִי אָמַר: “שָׁמַעְתִּי וְכַפְּקֻדָּה אֶעֱשֶׂה”. שָׂם פָּנָיו עִמּוֹ יַחְדָּו אֶל הַכַּלִיף. כְּשֶׁעָמַד לְפָנָיו, נָתַן לוֹ רְשׁוּת לָשֶׁבֶת, וְיָשַׁב. אָמַר לוֹ: “עַלִי, הִנֵּה צַר לְלִבִּי הַלַּיְלָה הַזֶּה, וּכְבָר שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה שְׁמוּרִים בְּזִכְרוֹנְךָ סִפּוּרִים וִידִיעוֹת. מְבַקֵּשׁ אֲנִי אֵפוֹא מִמְּךָ שֶׁתַּשְׁמִיעֵנִי מַה שֶּׁיָּסִיר צַעֲרִי וִימָרֵק אֶת הִרְהוּרַי”. אָמַר לוֹ: “נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, רְצוֹנְךָ שֶׁאֲסַפֵּר לְךָ מַה שֶּׁרָאִיתִי בְעֵינַי אוֹ מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי בְאָזְנַי?” אָמַר לוֹ: “אִם רָאִיתָ מַשֶּׁהוּ סַפֵּר אוֹתוֹ”. אָמַר לוֹ: "שָׁמַעְתִּי וּפְקֻדָּתְךָ אֲמַלֵּא. דַּע, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, שֶׁנָּסַעְתִּי בְאַחַת הַשָּׁנִים מֵעִירִי זֹאת וְהִיא מְדִינַת בַּגְדָּאד, וּבְחֶבְרָתִי נַעַר וְעִמּוֹ אַמְתַּחַת נָאָה, וְנִכְנַסְנוּ לְעִיר אַחַת. וּבְעוֹד אֲנִי מוֹכֵר וְקוֹנֶה, כְּשֶׁאָדָם כֻּרְדִּי עַשְׁקָן וְתוֹקְפָן, הִתְנַפֵּל עָלַי וְלָקַח מִמֶּנִּי אֶת הָאַמְתַּחַת וְאָמַר לִי: ‘אַמְתַּחְתִּי הִיא זוֹ וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ רְכוּשִׁי הוּא’. קָרָאתִי: ‘הוֹי קְהַל הַמֻּסְלְמִים, הַצִּילוּנִי מִיַּד הַפָּרוּץ שֶׁבַּגַּזְלָנִים’. אָמְרוּ כָל הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם: ‘לְכוּ שְׁנֵיכֶם אֶל הַקָּאצִ’י וְקַבְּלוּ דִינוֹ וְנַהֲגוּ עַל פִּיו’. פָּנִינוּ אֶל הַקָּאצִ’י, כְּשֶׁאֲנִי מְרֻצֶּה לְקַבֵּל דִּינוֹ. כְּשֶׁנִּכְנַסְנוּ אֵלָיו וְעָמַדְנוּ לְפָנָיו, אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘בְּאֵיזֶה עִנְיָן בָּאתֶם וּמַה מִּשְׁפַּט דְּבַרְכֶם?’ אָמַרְנוּ: ‘שְׁנֵי בַעֲלֵי־דִין אֲנַחְנוּ לְפָנֶיךָ, בָּאִים בְּטַעֲנוֹתֵינוּ וּמְרֻצִּים בְּמִשְׁפָּטְךָ’ אָמַר: ‘מִי מִכֶּם הוּא הַתּוֹבֵעַ?’ נִגַּשׁ הַכֻּרְדִּי וְאָמַר: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י. אַמְתַּחַת זוֹ אַמְתַּחְתִּי הִיא. וְכָל אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ לִי הוּא, וּכְבָר אָבְדָה מִמֶּנִּי וּמְצָאתִיהָ עִם הָאִישׁ הַזֶּה’. אָמַר לוֹ הַקָּאצִ’י: ‘וּמָתַי אָבְדָה מִמְּךָ?’. אָמַר הַכֻּרְדִּי: ‘לִפְנֵי הַיּוֹם הַזֶּה, תְּמוֹל, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן בִּגְלַל אָבְדָנָהּ’. אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘אִם אַתָּה מַכִּירָהּ, תָּאֵר לִי מַה בְּתוֹכָה’. אָמַר הַכֻּרְדִּי: ‘בְּאַמְתַּחְתִּי זוֹ מַחֲטֵי כֹחַל שֶׁל כֶּסֶף, שְׁתַּיִם לִצְבִיעַת הָעֵינַיִם. וּבְתוֹכָהּ מִינֵי כֹּחַל לָעֵינַיִם וּמִטְפַּחַת לַיָּדַיִם. וְשַׂמְתִּי בְתוֹכָהּ שְׁתֵּי כּוֹסוֹת מָזְהָבוֹת וּשְׁנֵי פָּמוֹטוֹת. וְהִיא מְכִילָה בְתוֹכָהּ שְׁנֵי אֹהָלִים וּשְׁתֵּי צַלָּחוֹת וּשְׁתֵּי כַפּוֹת וְכַר וּשְׁנֵי שְׁטִיחֵי עוֹר וּשְׁנֵי בַּקְבּוּקִים, וְטַס וּשְׁתֵּי קַעֲרוֹת נְחשֶׁת וּקְדֵרָה וּשְׁנֵי כַדִּים וְתַרְוָד, וּמַחַט גְּדוֹלָה לִתְפִירַת שַׂקִּים, וּשְׁתֵּי מִזְוָדוֹת וְחָתוּל, וּשְׁנֵי כְלָבִים וַעֲרֵבָה, וּשְׁנֵי שַׂקִּים וּמְעִיל עֶלְיוֹן, וּשְׁתֵּי פַרְווֹת וּפָרָה וּשְׁתֵּי עֲגָלוֹת, וְעֵז וּשְׁנֵי גְּדָיִים, וְכִבְשָׂה וּשְׁנֵי טְלָאִים, וּשְׁנֵי אֹהָלִים שֶׁל אָרִיג יְרֻקִּים, וְגָמָל וּשְׁתֵּי נָאקוֹת, וּתְאוֹ וּשְׁנֵי שְׁוָרִים, וּלְבִיאָה וּשְׁנֵי אֲרָיוֹת, וְדֻבָּה וּשְׁנֵי שׁוּעָלִים, וְסַפְסָל וּשְׁתֵּי סַפּוֹת, וְאַרְמוֹן וּשְׁנֵי אוּלַמּוֹת וּסְטָיו, וּטְרַקְלִין וּמִטְבָּח וּשְׁתֵּי דְלָתוֹת עָלָיו. וְכָל קְהַל הַכֻּרְדִּים יָעִידוּ שֶׁהָאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘וּמַה תֹּאמַר אַתָּה פְלוֹנִי?’. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, אַחֲרֵי שֶׁהִכַּנִי הַכֻּרְדִּי בְּתִמָּהוֹן בִּדְבָרָיו, וְאָמַרְתִּי: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י, אֲנִי אֵין לִי בְאַמְתַּחְתִּי זוֹ אֶלָּא אֹהֶל בְּלָיוֹת וְשֵׁנִי בְלִי דְלָתוֹת, וּמְאוּרָה לַכְּלָבִים, וּבָהּ לִילָדִים סֵפֶר וּשְׁנֵי בַּחוּרִים מְשַׂחֲקִים בְּקֻבִּיּוֹת, וּבָהּ אֹהָלִים וּמֵיתָרִים לָהֶם, וּמְדִינַת בָּצְרָה וּבַגְדָּאד וְאַרְמוֹן שַׁדָּאד בֶּן עָאד, וּמַפּוּחַ שֶׁל נַפָּח וְרֶשֶׁת שֶׁל דַּיָג, וּמַקֵּל וִיתֵדוֹת, וִילָדִים וִילָדוֹת. וְאֶלֶף שָׂרֵי־צָבָא יָעִידוּ שֶׁהָאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. כְּשֶׁשָּׁמַע הַכֻּרְדִּי דְבָרִים אֵלֶּה בָּכָה וְנֶאֱנַח וְאָמַר: ‘הֲרֵי אַמְתַּחְתִּי זוֹ יְדוּעָה, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ מְתֹאָר. בְּאַמְתַּחְתִּי זוֹ טִירוֹת וּמִבְצָרִים וַעֲגוּרִים וַאֲרָיוֹת וַאֲנָשִׁים מְשַׂחֲקִים בְּטַבְלוֹת וּבְשַׁחְמַט. וּבְאַמְתַּחְתִּי זוֹ אֶבֶן רֵחַיִם וּשְׁתֵּי חוֹתָמוֹת, וְסוּס אַבִּיר וּשְׁנֵי סוּסִים זְכָרִים, וּשְׁנֵי רְמָחִים אֲרֻכִּים. וְהִיא מֵכִילָה בְּתוֹכָהּ אַרְיֵה וּשְׁתֵּי אַרְנָבוֹת, וְעִיר וּשְׁנֵי כְפָרִים, וְעִוֵּר וּשְׁנֵי פִקְחִים וּשְׁנֵי מַטְאַטְאִים וְכֹמֶר וּשְׁנֵי שַׁמָּשֵׁי כְנֵסִיָּה, וְהֶגְמוֹן וּשְׁנֵי נְזִירִים, וְקָאצִ’י וּשְׁנֵי עֵדִים. וְהֵם יָעִידוּ שֶׁהָאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. אָמַר הַקָּאצִ’י: ‘וּמַה תֹּאמַר אַתָּה עַלִי?’ נִתְמַלֵּאתִי חֵמָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו וְאָמַרְתִּי: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י’…

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה, וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַמָּאתַיִם וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהַפַּרְסִי אָמַר: נִתְמַלֵּאתִי חֵמָה, נְשִׂיא־הַמַּאֲמִינִים, נִגַּשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי: ‘יִתֵּן אֱלֹהִים עֹז לַאֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י אֲנִי, בְּאַמְתַּחְתִּי זוֹ לִי שִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים וַחֲרָבוֹת חַדּוֹת, וּמַחְסָן לְנֶשֶׁק וְאֶלֶף אֵילִים מַקְרִינִים נוֹגְחִים. בָּהּ לַצֹּאן דִּירִים וְאֶלֶף כְּלָבִים נוֹבְחִים, וְגַנּוֹת וּכְרָמִים וָבֹשֶׂם, וּפְרָחִים וּתְאֵנִים וְתַפּוּחִים. וּתְמוּנוֹת וּדְמֻיּוֹת, וְקַנְקַנִּים וּגְבִיעִים, וּמְזַמְּרוֹת וּשְׂמָחוֹת, וְגַעַשׁ וָרַעַשׁ, וּגְלִילוֹת רְחָבִים וְאַחִים מַצְלִיחִים, וְחֶבֶר רוֹצְחִים, וְאִתָּם חֲרָבוֹת וּרְמָחִים, וּקְשָׁתוֹת וְחִצִּים, וִידִידִים וְאוֹהֲבִים, וַאֲסִירִים לָעֳנָשִׁים וּמֵרֵעִים לְמִשְׁתֶּה, וְטַנְבּוּרָה וַחֲלִילִים וְנִסִּים וּדְגָלִים, וּנְעָרוֹת וּנְעָרִים וְכַלּוֹת מְגֻלּוֹת פָּנִים, וּנְעָרוֹת מְזַמְּרוֹת, וְחָמֵשׁ כּוּשִׁיּוֹת וְשָׁלשׁ הֹדִּיּוֹת וְאַרְבַּע מְדִינִיּוֹת, וְעֶשְׂרִים יְוָנִיּוֹת וַחֲמִשִּׁים תֻּרְכִּיּוֹת וְשִׁבְעִים פַּרְסִיּוֹת, וּשְׁמוֹנִים כֻּרְדִיּוֹת וְתִשְׁעִים גּוֹרְגִיּוֹת, וְחִדֶּקֶל וּפְרָת וְרֶשֶׁת דַּיָּג, וְצוּר לְהַדְלִיק בּוֹ אֵשׁ וּמַצִּית, וְאִרַם בַּעֲלַת הָעַמּוּדִים1 וְכִּכָּרוֹת לְמֵרוֹץ הַסּוּסִים וְאֻרְווֹת, וּמִסְגָּדִים וּבָתֵּי מֶרְחֲצָאוֹת, וּבִנְיָנִים וְנַגָּר וּקְרָשִׁים וּמַסְמְרִים, וְעֶבֶד כּוּשִׁי עִם אַבּוּב. וְשַׂר־צָבָא וְשַׂר־פָּרָשִׁים, וְעָרִים וּכְרַכִּים, וּמֵאָה אֶלֶף דִּינָר, וְכּוּפָה וְאַלְאַנְבָּאר2, וְעֶשְׂרִים תֵּבוֹת מְלֵאוֹת אָרִיג וַחֲמִשִּׁים מַמְגוּרוֹת לְמָזוֹן, וְעַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן, וּמִדִּמְיָאט עַד אַסְוָאן, וְהֵיכַל כִּסְרָא אַנוּשִׁרְוָאן וּמַלְכוּת שְׁלֹמֹה, וּמִנַּחַל נֻעְמַאן עַד אֶרֶץ כֻרָאסָאן וְבַּלַךְ וְאִסְפַּהָאן, וּמֵהֹדּוּ עַד אֶרֶץ סוּדָאן, וּבָהּ – יַאֲרִיךְ אֱלֹהִים חַיֵּי אֲדוֹנֵנוּ הַקָּאצִ’י – אֲזִקִּים וְכִתְבֵי־בַקָּשָׁה, וְאֶלֶף תַּעַר לְגַלֵּחַ זְקַן הַקָּאצִ’י, אִם לֹא יִירָא מִפְּנֵי עָנְשִׁי וְלֹא יִשְׁפֹּט כִּי הַאַמְתַּחַת אַמְתַּחְתִּי’. כְּשֶׁשָּׁמַע הַקָּאצִ’י, נָבוֹךְ בְּדַעְתּוֹ מִכָּל זֶה וְאָמַר: ‘אֵינִי רוֹאֶה אֶתְכֶם אֶלָּא שְׁנֵי זְקֵנִים רָעֵי־מַזָּל אוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים כּוֹפְרִים, לוֹעֲגִים לַקָּאצִ’ים וְלַשּׁוֹפְטִים, שֶׁאֵינָם חוֹשְׁשִׁים לִנְזִיפָה, שֶׁכֵּן לֹא תֵּאֲרוּ מְתָאֲרִים וְלֹא שָׁמְעוּ שׁוֹמְעִים תָּמוּהַּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁתֵּאַרְתֶּם, וְלֹא דִבְּרוּ כְּמוֹ שֶׁדִּבַּרְתֶּם, שֶׁכֵּן מִסִּין עַד עֵץ־אֻם גַיְלָאן3 וּמֵאֶרֶץ פָּרָס וְעַד לְאֶרֶץ סוּדָאן וּמִנַּחַל נֻעְמָאן עַד אֶרֶץ כֻרָאסָאן לֹא יָכִיל כָּל מַה שֶּׁהִזְכַּרְתֶּם וּמַה שֶּׁתְּבַעְתֶּם. כְּלוּם אַמְתַּחַת זוֹ יַם שֶׁאֵין לוֹ סוֹף הִיא? וְיוֹם הַדִּין אֲשֶׁר יִכְלֹל אֶת הַצַּדִּיקִים וְאֶת הַפּוֹשְׁעִים?’. צִוָּה הַקָּאצִ’י לִפְתֹּחַ אֶת הַאַמְתַּחַת וּפְתָחוּהָ וְנִמְצָא בָהּ לֶחֶם וְלִימוֹנָה וְזֵיתִים וּגְבִינָה. הִשְׁלַכְתִּי אֶת הַתַּרְמִיל לִפְנֵי הַכֻּרְדִּי, וְהָלַכְתִּי". כְּשֶׁשָּׁמַע הַכַּלִיף סִפּוּר זֶה מִפִּי עַלִי הַפַּרְסִי הִתְגַלְגֵּל עַל גַּבּוֹ מִצְּחוֹק, וְגָמַל אוֹתוֹ טוֹב.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפַּר


  1. עיר, גן־עדן עלי־אדמות, שהיה לעם עאד, עם אגדי הנזכר גם בקראן.  ↩

  2. כמו בהערה הקודמת. שוב לעיר, גן־עדן עלי־אדמות וכו'  ↩

  3. כמו בהערה הקודמת.  ↩