לוגו
אלף לילה ולילה: סִפּוּר הָאוֹהֲבִים מִבְּנֵי עֻדְ'רָה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

סִפְּרוּ שֶׁהָיָה בְתוֹךְ בְּנֵי־עֻדְ’רָה אָדָם נָאֶה וְהָדוּר, וְלֹא הָיָה עוֹבֵר עָלָיו אֲפִלוּ יוֹם אֶחָד מִבְּלִי אַהֲבָה. אֵרַע לוֹ שֶׁאָהַב אִשָּׁה חֲנוּנִית מִבְּנֵי־הַשֵּׁבֶט. הָיָה שׁוֹלֵחַ אֵלֶיהָ שְׁלִיחִים יָמִים רַבִּים, וְהִיא אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת מִלְּהִתְרַחֵק וְלִדְחוֹת אוֹתוֹ, עַד שֶׁהֵצִיקוּ לוֹ הַכִּסּוּפִים וְהַחֵשֶׁק וְהַגַּעֲגוּעִים, וְחָלָה מַחֲלָה קָשָׁה וְנָפַל לְמִשְׁכָּב וְנָדְדָה שְׁנָתוֹ. נִגְלָה לִבְנֵי אָדָם עִנְיָנוֹ וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בִּגְלַל הָאַהֲבָה.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׂיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁבֶּן־הָאָדָם נָפַל לְמִשְׁכָּב וְנָדְדָה שְׁנָתוֹ, וְנִגְלָה לִבְנֵי־אָדָם עִנְיָנוֹ וְנִתְפַּרְסֵם שְׁמוֹ בִּגְלַל הָאַהֲבָה. נִתְוַסְּפוּ מַחֲלָתוֹ וְיִסּוּרָיו, עַד שֶׁקָּרַב לָמוּת. לֹא פָסְקוּ בְנֵי־מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתָּהּ לְבַקְּשָׁהּ שֶׁתְּבַקֵּר אוֹתוֹ, וְהִיא מְסָרֶבֶת עַד שָׁעָמַד לָמוּת. הוֹדִיעוּ לָהּ זֹאת. נִכְמְרוּ רַחֲמֶיהָ עָלָיו, וְעָשְׂתָה עִמּוֹ חֶסֶד בְּבִקּוּרָהּ. כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְנָשָׂא קוֹלוֹ מִלֵּב נִשְׁבָּר וְאָמַר:

בְּחַיַּיִךְ, כְּשֶׁיַעֲבֹר אֲרוֹנִי עַל פָּנַיִךְ,

עַל כִּתְפוֹת אַרְבָּעָה נִשָּׂא, מוּרָם –

אַחֲרֵי מִטָּתִי לְכִי, וְשִׁלְחִי שְׁלוֹמוֹתַיִךְ

לְקֶבֶר מֵת בַּבּוֹר יוּשַׂם.

כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת דְּבָרָיו בָּכְתָה בְכִי מָר וְאָמְרָה: “לֹא הָיִיתִי מְדַמָּה שֶׁהָאַהֲבָה הֵבִיאָה אוֹתְךָ עַד לִידֵי כָךְ, עַד שֶׁלְּתוֹךְ יְדֵי הַמָּוֶת הֱטִילָתְךָ. וְאִלּוּ הָיִיתִי יוֹדַעַת זֹאת הָיִיתִי עוֹזֶרֶת אוֹתְךָ בְּמַצָּבְךָ וּמִתְעַנֶּגֶת עַל הָאִחוּד אִתְּךָ”. כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרֶיהָ פָּרְצוּ דִמְעוֹתָיו כְּמִטְרוֹת הָעֲנָנִים, וְנָשָׂא קוֹלוֹ בְדִבְרֵי הַמְּשׁוֹרֵר:

קָרְבָה עֵת מָוֶת חָצַץ בֵּינִי וּבֵינָהּ,

וְשָׁפְעָה דְבֵקוּת, עֵת תּוֹעֶלֶת בָּהּ אֵינָהּ.

אַחַר־כָּךְ נֶאֱנַק אֲנָקָה וּמֵת. נָפְלָה עָלָיו מְנַשֶּׁקֶת אוֹתוֹ וּבוֹכָה, וְלֹא חָדְלָה לִבְכּוֹת עַד שֶׁנָּפְלָה לְיָדוֹ מִתְעַלֶּפֶת. כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה מֵהִתְעַלְּפוּתָהּ, צִוְּתָה עַל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁיִקְבְּרוּהָ בְקִבְרוֹ כְשֶׁתָּמוּת. הוֹרִידָה דִמְעוֹת עֵינָה, וְנָשְׂאָה קוֹלָהּ בִּשְׁנֵי בָתֵּי־שִׁיר אֵלֶּה:

הָיִינוּ עַל גַבֵּי הָאֲדָמָה וּבִנְעִימִים חַיֵּינוּ,

וְלַשֵּׁבֶט וְלֶחָצֵר וְלַמּוֹלֶדֶת תִּפְאֶרֶת וְגָאוֹן,

וַיַּפְרֵד הַזְּמָן וְתַהְפּוּכוֹתָיו חֲבִילָתֵנוּ,

וְתַכְרִיכִים אִחְדוּנוּ בְבִטְנָהּ בְמַשָּׁאוֹן.

כְּשֶׁגָּמְרָה אֶת שִׁירָהּ בָּכְתָה בְכִי רַב עַד שֶׁנָּפְלָה מִתְעַלֶּפֶת, וְנִשְׁאֲרָה בְהִתְעַלְּפוּתָהּ שְׁלשָׁה יָמִים וּמֵתָה וְנִקְבְּרָה בְתוֹךְ קִבְרוֹ. וְזֶה מִפִּלְאֵי הַמְּאוֹרָעוֹת בָּאַהֲבָה.

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר: