סִפְּרוּ שֶׁיַּחְיָה בֶּן כָאלִד הַבַּרְמַכִּי יָצָא מֵחֲצַר הַכַּלִיפוּת פּוֹנֶה לַחֲצֵרוֹ. רָאָה עַל שַׁעַר הֶחָצֵר אָדָם. כְּשֶׁקָּרַב אֵלָיו, קָם הָאִישׁ וְעָמַד וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם וְאָמַר לוֹ: “הוֹי יַחְיָה, נִצְרָךְ אֲנִי לְמַה שּׁבְּיָדְךָ, וּכְבָר שַׂמְתִּי אֶת אֱלֹהִים מְלִיצִי לְפָנֶיךָ”. צִוָּה יַחְיָה לְהַקְצִיעַ לוֹ מָקוֹם בַּחֲצֵרוֹ, וְצִוָּה עַל סוֹכֵן אוֹצָרוֹ לְהָבִיא לוֹ כָל יוֹם אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן וְשֶׁיִּהְיֶה מַאֲכָלוֹ מִן הַמְיֻחָד שֶׁבְּמַאֲכָלוֹ הוּא. נִשְׁאַר הָאִישׁ בְּמַצָּב זֶה חֹדֶשׁ תָּמִים. כְּשֶׁנִּגְמַר הַחֹדֶשׁ כְּבָר הִגִּיעוּ לְיָדוֹ שׁלֹשִים אֶלֶף אֲדַרְכְּמוֹן. חָשַׁשׁ הָאִישׁ שֶׁיִּקַּח יַחְיָה מִמֶּנּוּ הַמָּמוֹן בִּגְלַל רִבּוּיוֹ, וְהִסְתַּלֵּק בַּחֲשָׁאִי.

הִרְגִּישָׁה שַׁהַרָזָאד בַּשַּׁחַר שֶׁעָלָה וְשָׁתְקָה מִן הַשִּׁיחָה שֶׁנִּתְּנָה לָהּ רְשׁוּת לָהּ.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַלַּיְלָה הַשְּׁלשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וּשְׁנַיִם, אָמְרָה: שָׁמַעְתִּי, הַמֶּלֶךְ הַמְאֻשָּׁר, שֶׁהָאָדָם נָטַל אֶת הַמָּמוֹן, וְהִסְתַּלֵּק בַּחֲשָׁאִי. סִפְּרוּ הַדָּבָר לְיַחְיָה. אָמַר: “אִלּוּ הָיָה עוֹמֵד אֶצְלִי כָל חַיָּיו וְאֹרֶךְ יָמָיו, לֹא הָיִיתִי מוֹנֵעַ מַתָּתִי מֵאִתּוֹ, וְלֹא הָיִיתִי מַפְסִיק מִכַּבְּדוֹ כְּאוֹרֵחַ”. וּמַעֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל הַבַּרְמַכִּים לֹא יִסָּפְרוּ מֵרֹב, וּמִדּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת אֵין חֵקֶר לָהֶם, וּבְיִחוּד יַחְיָה בֶּן כָאלִד, שֶׁהָיָה עָצוּם לַתְּכוּנוֹת הַמְּשֻׁבָּחוֹת, כְּמַה שֶׁאָמַר עַל אוֹדוֹתָיו הַמְשׁוֹרֵר: שָׁאַלְתִּי הַנְּדִיבוּת: “בַּת חוֹרִין אַתְּ?” וַתֹּאמַר: “לֹא כִי אָכֵן עֶבֶד לְיַחְיָה בֶּן כָאלִד אָנֹכִי”. אָמַרְתִּי: “מִקְנַת כֶּסֶף?” אָמְרָה: “חָלִילָה לִי וְאוּלָם מֵאָב אַחֲרֵי אָב יָרַשׁ אוֹתִי”

וּמִמַּה שֶּׁיְסֻפָּר