יְיָ חֲקַרְתַּנִי וַתֵּדָע, כִּי מַחְשְׁבוֹתַי בְּךָ כּוֹנַנְתָּ;
אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי וּלְרֵעִי מֵרָחוֹק בַּנְתָּ,
אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּ.
וְכִי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי – תֵּדַע כֻּלָּהּ וְהִיא בְּאָזְנֶיךָ,
וְאָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וְעָלַי שַׁתָּ כַּף גְּאוֹנֶךָ.
פֶּלֶא פְּלִיאָה דַּעַת מִמֶּנִּי וְלֹא אוּכַל לָצֵאת מִמְּכוֹנֶךָ –
אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה אֶבְרַח מִפָּנֶיךָ?
אִם אֶסַּק שָׁמַיִם – שָׁם אַתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל – הִנֶּךָ!
אֶשָּׂא כַנְפֵי שַׁחַר, אֶשְׁכְּנָה בְּאַחֲרִית-יָם נָס מֵעֵינֶיךָ –
גַּם שָׁם יָדְךָ תַנְחֵנִי וְתֹאחֲזֵנִי יְמִינֶךָ!
וָאֹמַר: אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי בְּמַחֲשַׁכֵּיהֶם –
גַּם חֹשֶׁךְ מִמְּךָ לֹא יַחְשִׁיךְ וְלֵילוֹת כַּצָּהֳרַיִם מַרְאֵיהֶם,
כִּי אַתָּה קָנִיתָ קְרָבַי וּבַבֶּטֶן שַׂכּוֹתָ עֲלֵיהֶם.
אוֹדְךָ עַל […] כִּי מַעֲשֶׂיךָ נִפְלָאִים הֵם.
[………..] וְרִקְמַת לְבָבִי וְצוּרוֹתֵיהֶם,
[….] תה עֵינֶיךָ וְנִכְתְּבוּ עַל סִפְרְךָ – וְלֹא אֶחָד בָּהֶם.
וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ, אֵל, מֶה עָצְמוּ רָאשֵׁיהֶם!
אֶסְפְּרֵם – וּמֵחוֹל יִרְבּוּ מַעֲשֵׂי אֵל וְנִפְלָא כָּל נִרְאֶה וְנֶעְלָם.
אִם תִּקְטֹל וְאִם תְּחַיֶּה – אוֹדְךָ, אָכֵן אֶסְכֹּן עִמְּךָ וְאֶשְׁלָם.
אֲשֶׁר יֹאמְרוּךָ לַשָּׁוְא, כַּלֵּה! רָצוּ לַהֲסִיתֵנִי בְּהֶבְלָם.
הֲלֹא מְשַׂנְאֶיךָ יְכַחֲשׁוּ לָךְ אִם תָּשִׁיב לָהֶם גְּמוּלָם,
תַּכְלִית שִׂנְאָה שָׂנֵאתִי כָּל אֲשֶׁר לְנַפְשָׁם – וְלֹא לְךָ – מֵהֲלָלָם.
חָקְרֵנִי, אֵל, וְדַע לִבִּי, אֲשֶׁר נִלְאָה לְהוֹדוֹת לְךָ וּפִי נֶאֱלָם
וּרְאֵה, אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי – וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם.
חַלְּצֵנִי מִתַּאֲוַת יִצְרִי אֲשֶׁר בְּקִרְבִּי לְנַסּוֹתִי תָתָּ! אֲשֶׁר חָשְׁבוּ יוֹם מִשְׁפָּט רָחוֹק, וְקֵץ בְּיַד נָבִיא לוּלֵי שָׁתָּ
שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם כְּנָחָשׁ וְאָמְרוּ: אֵיכָה תְחַיֶּה אֲשֶׁר הֵמָתָּ?
שָׁמְרֵנִי, אֵל, וְאַל יִמְשְׁלוּ בִי וּזְכֹר בְּרִית אִתִּי כָּרָתָּ!
טָמְנוּ פַחִים עַד יְסִיתוּנִי וְרָהָם לְבָבִי וְנַפְשִׁי חָתָּה –
אָמַרְתִּי לַייָ: אֵלִי אַתָּה!
יְיָ אֱלֹהִים, הַעֲבֵר הַשְּׁבִי וְהַחְיֵה כְבוֹדִי בְּאוֹר רְצוֹנֶךָ!
אַל תִּתֵּן מַאֲוַיֵּי מְחָרְפַי, וְתִפֹּל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ:
רֹאשׁ מְסִבַּי – עֲמַל פִּימוֹ יְכַסֵּם, וְאַל יִתְעַדְּנוּ בַעֲדָנֶיךָ;
יִמּוֹטוּ עֲלֵיהֶם גֶּחָלִים וּתְשַׁלַּח בָּהֶם אֶת חֲרוֹנֶךָ!
אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ, יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ.