״הֲתֵדַע מִי אָנִי? אֲנִי הָאַיָל,

לֹא נוֹפֵל אֲנִי מִמְךָ, בֶּן־חַיִל!

צָעִיר אֲנִי מְאֹד וּבַעַל־קוֹמָה,

אֶת רֹאשִׁי אָנֹכִי נוֹשֵׂא רוֹמָה.

צַוָארִי נָטוּי, וְרַגְלַי הַלָלוּ –

אֵל, רַגְלַי הַדַקוֹת – כֹּה קַלוּ, כֹּה קַלוּ!

אֲנִי רָץ כַּחֵץ, כָּעוֹף אֲרַחֵפָה –

אַךְ אַל־נָא תַעֲלֶה וְתֵשֵׁב עַל כְּתֵפִי!

אֲנִי רַךְ בְּיוֹתֵר, כֹּחוֹתַי לֹא רַבּוּ –

אֲנִי עָנֹג כָּמוֹךָ, אַל תֵּשֵׁב עַל גַבִּי!״