אָמְנָם פַּחְדָנִיוֹת אָנוּ, אַרְנָבוֹת,

עֵינֵינוּ חֲרֵדוֹת וְרַכִּים הַלְבָבוֹת!

מִקוֹל עָלֶה נִדָף בְּשָׂרֵנוּ זֶה סוֹמֵר.

רַגְלֵינוּ נְשַׁוֶה וְנָנוּס בְּלֹא אֹמֶר.

עוֹף כִּי יְעוֹפֵף, צַרְצוֹרִים מְנַתְּרִים,

אֲנַחְנוּ בֵין עִשְׂבֵּי הַשָׂדֶה מִסְתַּתְּרִים.

וְאוּלָם מִיָדֵךְ הַטוֹבָה, יַקִירָה,

נֹאכַל יְרָקוֹת וּמְאוּמָה לֹא נִירָא!