הַחֲתוּלָה יוֹשֶׁבֶת וְדוּמָם תִּסְתַּכֵּל

בְּגוּרָהּ הַקָטָן, הָרַךְ, הַמִתְנַכֵּל

לְכַדוּר־הַגוּמִי, הוּא הוֹדְפוֹ וְרוֹדְפוֹ,

מְגַלְגְלוֹ מֶנוֹ וָהָלְאָה וְחוֹטְפוֹ.

וְכָכָה הַחֲתוּלָה לְנַפְשָׁהּ תְּדוֹבֵב:

שַׂחֵק־נָא, גוּרִי, הִשְׁתַּעְשַׁע, הַשׁוֹבֵב!

מַה־מְאֻשָׁרִים הֵם, אֵלֶה הַפְּעוּטִים,

בְּכַדוּר יִסְתַּפְּקוּ, בִּפְקַעַת שֶׁל חוּטִים.

הַזְקֵנִים כִּי יִרְאוּם, אַף – גַם לֹא יְרִימוּם…

אִלְמָלֵא הָעַכְבָּר וָמַתְנוּ מִשִׁעְמוּם!