ט' באדר ב' תש"ח – 20.3.1948

הודעה לעתונות

שמעתי היום בראדיו הודעת הנציג האמריקני.¹ לא קיבלתי, לפי שעה שום ידיעות נוספות, גם לא יכולתי עדיין להתיעץ עם חברי, ומה שאומַר כאן אומר בשמי הפרטי.

הודעת אמריקה פגעת יותר באו"מ – בערכו וסמכותו של מוסד זה – מאשר בנו. הפיכת עמדתה של אמריקה היא כניעה בפני הטירור של הכנופיות הערביות, שזוינו על ידי משרד-החוץ הבריטי והוכנסו לארץ תחת חסותו.

אולם אין עמדה זו משנה באופן יסודי את המצב בארץ ואינה מערערת הקמת המדינה היהודית.

הקמת המדינה היהודית לא היתה נתונה למעשה בהחלטת האו"מ של 29 בנובמבר, אם כי להחלטה ההיא היה ערך מוסרי ומדיני רב, – אלא באפשרות הכרעתנו בכוח בארץ. על ידי כוחנו אנו – אם נרצה ונספיק לגייסו במלוא יכולתנו – תקום המדינה גם עכשיו.

לא הייתי שותף ב-29 בנובמבר לתרועה הגדולה של הישוב ולא אהיה שותף היום לדכאון – אם הודעת אמריקה השרתה דכאון בישוב.

אנו המכריעים בגורל הארץ. אנו הנחנו המסד למדינה היהודית, ואנו נקים אותה. העיקר שנדע ברורות מה אנו רוצים – ונפעל ללא רתיעה בהתאם לרצונו ההיסטורי של עמנו.

לא נסכים לשום נאמנות. “טראסטישיפ” בלע"ז – לא זמנית ולא תמידית, אפילו לא לזמן הקצר ביותר. לא נקבל על עצמנו עוד שום שלטון זר – ויהיה מה שיהיה. נעמוד על חיסולו המהיר ביותר של השלטון הבריטי ועל יציאתו מהארץ בלי כל דיחויים.

ונדאג ביתר שאת – לבטחון. כל מאמצינו, אמצעינו, יכלתנו, אנשינו ורכושנו – קודש לבטחון.

המדינה היהודית קיימת ותתקיים – אם נדע להגן עליה. והמדינה היהודית תמצא את הדרך להבנה הדדית עם עמי ערב. לא היה לנו אף פעם סכסוך עם העם הערבי, ואם פני הערבים לשלום – מושטת אליהם ידה של המדינה היהודית.

תכניתנו הפוליטית היא, כמלפני שנה, כמלפני חצי שנה: בשלושה סעיפים, ובסדר שאני מונה אותם: בטחון, מדינה יהודית, ברית יהודית-ערבית.