גאולה

אִם אוֹיְבַי יֹאמְרוּ רַע לִי / וְאָמַרְתִּי: מָטָה רַגְלִי –

אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֵלִי / וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי!

בִּינוֹתִי בְּסִפְרֵי נְבִיאִים, / וְדִבְרֵי יְשַׁעְיָה בְּמִכְתָּבוֹ

הָיוּ לְפָנַי נִקְרָאִים: / כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָה לָבוֹא.

הֵן דּוֹרוֹת עוֹבְרִים וּבָאִים – / וְעַם אֵל עוֹמֵד בְּמַכְאוֹבוֹ,

כִּי אֶלֶף שָׁנִים פְּלָאִים / יָרַד, וּבִמְרִירוּת לְבָבוֹ

יֹאמַר: אִם תִּגְאַל – גְּאָל, וְאִם / לֹא יִגְאַל – הַגִּידָה לִי.

רָאִיתָ, יְחֶזְקֵאל, מַרְאוֹת / וְעָלַי נָשָׂאתָ מְשָׁלִים;

הֲבִקַּשְׁתָּ דְּבָרִי לִרְאוֹת / וְשָׁאַלְתָּ לִבְנֵי אֵלִים:

עַד מָתַי קֵץ הַפְּלָאוֹת, / כִּי לֹא בָאָה שְׁנַת גְּאוּלִים?

הֱשִׁיבַנִי עַל פִּי נְבוּאוֹת: / ׳וּמַה יֵּשׁ בְּיַד הַמַּשְׂכִּילִים

לַעֲשׂוֹת? וַאדֹנַי הֶעְלִים / מִמֶּנִּי וְלֹא הִגִּיד לִי.׳

מִי יִתֵּן וְאֶתְחַבָּר / עִם דָּנִיאֵל אִישׁ חֲמוּדוֹת,

אֲשֶׁר יָדַע פֵּשֶׁר דָּבָר / וְהֵבִין בְּכָל מָשָׁל וְחִידוֹת!

אֶתְחַנֶּן לוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר / וְאֶשְׁאָלֶנוּ עַל אוֹדוֹת

הַקֵּץ, לִרְאוֹת אִם עָבָר / וְאִם עוֹד נְבוּאוֹתָיו עֲתִידוֹת.

אַנְשֵׁי לֵבָב יֹאמְרוּ לִי: / ׳מַה זֶּה תִּשְׁאַל? וְהוּא פֶלִיא!׳

נִבְעֲרוּ חֲכָמַי וּנְבוֹנַי / וְאִישׁ מֵהֶם לֹא יָדַע מָה,

וּמֵרֹב בְּכִי חָשְׁכוּ עֵינַי, / כִּי עֵת פְּדוּתִי נֶעֱלָמָה.

וָאֲחַפֵּשׂ בְּתוֹרַת אֲדֹנָי – / וָאֶמְצָא חֶפְצִי שָׁמָּה;

כִּי אֵל יָשִׁיב שְׁבוּת הֲמוֹנָי, / וְלוּ נִדְּחוּ בְּקַצְוֵי אֲדָמָה!

זֹאת הָיְתָה לִי נֶחָמָה, / עַל כֵּן אֲדַבְּרָה וְיִרְוַח לִי!