אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים לִצְפּוֹת אֶל הַמִּילֶנְיוּם הַבָּא

עָלֵינוּ לְרָעָה אוֹ לְטוֹבָה

אֲבָל עֶדְרֵי הַזִּכְרוֹנוֹת

שֶׁאֵין פִּנָּה פְּנוּיָה מֵהֶם

כָּבְשׁוּ אוֹתָנוּ מִבִּפְנִים –

הָמוֹן גָּדוֹל צָפוּף

שֶכְּבָר אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לָתֵת בּוֹ סִימָנִים

עוֹלֶה עַל שְׁאֵרִית הַבְּהִירוּת, וְעוֹד מְעַט

יָצִיף אוֹתָנוּ, בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב, כְּמוֹ יָם הַשִּׁכְחָה.

בֶּעָבָר הָיוּ דּוֹרְשִׁים אֶל הַמֵּתִים. הַיּוֹם

כְּשֶׁהַמֵּתִים דּוֹרְשִׁים שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח,

אֶל הַמַּחְשֵׁבִים נֵלֵךְ, לְהִסָּמֵךְ

עַל בִּינָתָם הַמַּבְהִיקָה

עַל לִבָּתָם הַנְּקִיָּה מִבִּנְיָנִים שֶׁנֶּהֶרְסוּ

וּמִן הָרְגָשׁוֹת הוֹפְכֵי־הַחֲדָרִים.

הַמַּחְשֵׁבִים, אוֹמְרִים יוֹדְעֵי דָּבָר, יַכְזִיבוּ.

עַל סַף 2000 יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְאָחוֹר,

יַעֲלוּ אֶת 1900 שֶׁהָיְתָה

– אִם הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ מְתַעְתֵּעַ בָּנוּ –

שָׁנָה אוֹפְּטִימִית, שְׁנַת

חֲזוֹן שָׁלוֹם, קִדְמָה, שָׁנָה שֶׁל אֱמוּנָה

תְּמִימָה וְאֵיתָנָה

בַּעֲתִידָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם.