אֱנוֹשׁ יִרְאֶה יְקָר תֵּבֵל בְּעֵינֵי / מְזִמָּתוֹ – יְהִי נִמְאָס בְּעֵינָיו:

בְּזָהָב לֹא יְשַׁו כִּסְלוֹ, וְכֶסֶף – / לְמִבְטַחוֹ, וְיִקַלּוּ לְפָנָיו.

בְּעוֹדוֹ – יַהֲלֹם אֶת יַהֲלֹמָיו / וְלֹא יִפֶן בְּפָנָיו אֶל פְּנִינָיו,

וְיָבִין כִּי אֲשֶׁר אָצַר – לְמוֹקֵשׁ / לְמַעְגָּלָיו וּמַטְבֵּחַ לְבָנָיו.

וְלוּ עַל רֹאשׁ כְּסִיל קִנּוֹ יְכוֹנֵן / וְעַל גַּבֵּי בְנוֹת עַיִש מְעוֹנָיו –

אֲזַי רוּחַ תְּלָאָה תַעֲבָר בּוֹ / וְכִלָּתּוּ וְעֵצָיו וַאֲבָנָיו.