¹

תעוּדת השיסוּי החדשה, אשר שילחה הפּ.ק.פּ. בּערבי וָדי חוַארת² – אין כּמוֹה לגלוֹת את תהוֹם הזיוּף והצביעוּת שבּפּוֹליטיקת הקוֹמאינטרן³ ואת קלסתר פּניהם האנוֹשי של שליחיו ועוֹשׂי-דברוֹ בארץ. “סניף האינטרנַציוֹנל הקוֹמוּניסטי”, החתוּם על הפּרוֹקלַמציה, חרד ל… קברוֹת אבוֹתיהם של בּדוי וָדי-חוארת! נאמני המהפּכה הקוֹמוּניסטית מַטיפים… לבעלי הקרקע, שלא ימכּרוּה בּכסף! הדוגלים בֹּשם כּוֹחוֹת היִצוּר והמשק המוֹדרני חוֹששים… לביצוֹת וָדי-חוארת שיהָפכוּ למטעי-שלחין. וּבקראך את דברי ההסתה נגד חַנקין, אתה מוֹשך בּכתפיך – מענינוֹ של מי זה, של המהפּכה הסוֹציאלית אוֹ של איזוֹ חברת ספסרוּת קרקעוֹת אוֹ חברת ספסרוּת פּוֹליטית, אשר לשמה טוֹרחים ועמלים ודיע אל-בּוּסתני⁴ וּשליחי הקוֹמאינטרן כּאחד?

אם יש עוֹד בּארץ קצת אנשים תמימים אשר רַקֶטוֹת-האש המוּרקעוֹת בּאויר מתוֹך מגדלוֹת הקוֹמאינטרן רוֹמזוֹת להם נחמה – תבוֹא פּרוֹקלַמַציה קטנה זוֹ תאמר להם מה פּירוּשוֹ של “שחרוּר העמים המדוּכּאים”: הסתת עם בּעם, הקמת המוֹנים עיורים ואוּמללים בּאחיהם, שליחת אש בּכל גדיש, גם בּגדישוֹ של הפּלח האביוֹן, בּתקוה כּי ממנוּ תתלקח התבערה הגדוֹלה.

מי שראה בּארץ את פּעוּלת חסידי הקוֹמאינטרן וּשליחיו, מימי “הפּרוֹפסוֹר” מאירסוֹן⁵ ועד היוֹם, מי שזוֹכר את ימי מאי בּיפוֹ בּ-1921 ואת ימי עפוּלה⁶ – לא יִתמה עוֹד: היד העוֹשׂה בּזה לא תירָתע מפּני שוּם שיסוּי והסתה, מפּני שליחת עם בּעם והקמת עוֹבד על עוֹבד, וּשפיכת דמי עוֹבדים נקיים. הכּוֹמר טַדיאוּש⁷, בּעל הבּקבּוּקים, לא מת. רוּחוֹ חיה בּפּוֹליטיקה העוֹלמית.

וגם מבּחינה יהוּדית אין בּזה כּל חדש. עוֹד גלגוּל אחד של אוֹתה נשמה יהוּדית אוֹבדת, המדפּיסה בּדפוּס חשאי, מתוֹך מסירת-נפש, על קידוּש שם המהפּכה, פּרוֹקלַמציוֹת הקוֹראוֹת לפרעוֹת בּיהוּדים⁸. מה לא יֵעָשׂה על קידוּש שם אידיאל בּשעה שהלב עצמוֹ עקוּר משרשיו? האם לא השתתפוּ משוּמדים בּ“עלילוֹת-דם”, ולא רק בּעד בּצע-כּסף?

––––––––––

הידיעה על הפּרוֹקלמציה החדֵרָתית בּאה בּעתוֹנוּת בּבת אחת עם הידיעוֹת על מעשׂי הרֶשע והאכזריוּת של המשטרה כּנגד החשוּדים על שייכוּת לפּ.ק.פּ. אַל נא יהיוּ בישוּב העברי אנשים תמימים, אשר יחשבוּ כּי בּעווֹן שיסוּי אנטי-יהוּדי זה נענשוּ אלה. ראינוּ כּמה מעשׂי הסתה בּארץ ואין עוֹנש. וּמעשי אכזריוּת ורשע אינם חדלים להיוֹת מה שהם, גם כּשהם פּוֹגעים באוֹיבים בּנפש. ועוֹד. הם נעשׂים גם למעשׂי-כּסל, אם הם עלוּלים לעשׂוֹת את האוֹיב ל“נרדף”, לעטוֹת את שפלוּתוֹ בּזוֹהר של “קרבּן” ואת חוּלשתוֹ הריאַלית – בּמעטה של “כּוֹח” מסוּכּן.

על מעשׂי הרשע והכּסל הללוּ של בּאי-כּוֹח השלטוֹן בּארץ לא יחדל הפּוֹעל לקרוֹא תגָר. אוּלם קריאת-תגָר זוֹ, הבּאה לתבּוֹע את כּבוֹד האדם בּאשר הוּא אדם, הבּאה להגן על תרבּוּת החברה בּה אנוּ חיים, אינה בּאה לטשטש אף כּל-שהוּא את התהוֹם העמוּקה אשר בּין הפּוֹעל בּארץ וּבין משַלחי הפּרוֹקלמציה הוָדי-חוארתית. תנוּעת הפּוֹעלים בּארץ תטאטא מתוֹכה בּכוֹחוֹתיה שלה את הסַנבּלַטיוּת הקוֹמאינטרנית.

שבט תרפ"ט.