לוגו
בּקוֹנגרס הששה-עשׂר
מיקום ביצירה:
0%

1

לאחר קוֹנגרסים רבּים זהוּ הקוֹנגרס הראשוֹן אשר לא דוּבּר בּוֹ על דיקטטוּרה של הפּוֹעלים, על ה“מיסוירטשאפט” שלנוּ; היוּ נוֹאמים שהסכּימוּ אפילוּ להתיר לנוּ את ה“אֶכספּרימנטים” שלנוּ (מה שהם בּוֹנים זהוּ בּנין עדי עד, מה שאנוּ עוֹשׂים – אֶכּספּרימנט הוּא). יש שנוֹטים אלינוּ חסד, אפילוּ עד כּדי להזמין אוֹתנוּ לתוֹך ממשלה קוֹאַליציוֹנית. איני יוֹדע אם האֶכּסקוּטיבה סבוּרה כּכה, אבל מבּין הנוֹאמים הסבּירוּ לנוּ פּנים עד כּדי כּך.

סבר-פּנים זה מנַיִן הוּא? האוּמנם יען כּי בּאנוּ לקוֹנגרס זה בּחַיִל גדוֹל יוֹתר2, יען כּי מתבּרר שהפּוֹעלים הם הכּוֹח הפּרוֹדוּקטיבי בּיוֹתר בּציוֹנוּת וכוֹחם בּארץ הוֹלך ורב, יען כּי עם צמיחת הפּוֹעל צוֹמח המשק של הארץ, צוֹמחים חיי התרבּוּת של הישוּב, ואם יש לציוֹנוּת דוֹר צעיר, יוֹצר – אִתנוּ הוּא? לא, רבּים דוקא האדוֹנים המפחדים מפּני צמיחה זוֹ. מפּי הינדֶס3 שמענוּ כּי הבּחירוֹת אינן בּחירוֹת והבּוֹחרים אינם בּוֹחרים. מדוּע, מפּני שאנחנוּ ניצחנוּ בּהם? ואפילוּ אדם כּפּרוֹפסוֹר בּרוֹדצקי4 רוֹמז בּהרצאתוֹ ל“רפוֹרמוֹת” בּשיטת הבּחירוֹת. אילוּ היוּ הציוֹנים הכּלליים נוֹחלים נצחוֹנוֹת בּגלל שיטת “השקל המאוּחד”, לא היה צוֹרך בּרפוֹרמוֹת. אבל כּיון שהפּוֹעלים מנצחים – “הבה נתחכּמה”.

דוקא בּקוֹנגרס הזה דוּבּר על הרוֹמַנטיקה של השקל, על הדמוֹקרטיה שבּוֹ. סבוּרני כּי רוֹמַנטיקה זוֹ מוּגזמת למדי. זכוּרני עדיין כּיצד היוּ – בּעוֹדי ילד – בּוֹחרים לקוֹנגרסים הראשוֹנים, מי היוּ הבּוֹחרים וּמי היוּ הנבחרים. רק ה“גביר” של העיירה היה זוֹכה לנסוֹע לקוֹנגרס. לבּוֹחר לא היתה כּלל אפשרוּת הבּחירה, תנאי ראשוֹן לדמוֹקרטיה אמיתית. טעוּת היא לאמוֹר כּי כּוֹחם של הקוֹנגרסים הראשוֹנים היה בּבּחירוֹת הדמוֹקרטיוֹת, כּוֹחם היה בּהרצל, בּחזוֹנוֹ, בּרעיוֹן אִרגוּן העם. לדמוֹקרטיה הגענוּ רק בּשנים האחרוֹנוֹת. לא המיוּחס, לא ה“גביר” הוּא הציר כּיוֹם. עכשיו יוֹשבים על ספסלי הצירים אנשים פּשוּטים, אשר גם להוֹצאוֹת הדרך אין להם, ולא זה הבּא לקוֹנגרס אגב נסיעה “לשתוֹת מים” בּקָרלסבֶּד. עם “השקל המאוּחד”, עם שיטת הבּחירוֹת הפּרוֹפּוֹרציוֹנליוֹת, עם השתתפוּת אקטיבית של המוֹני בּוֹחרים מעוּנינים מתחילה הדמוֹקרטיה האמיתית וּבפני מצב זה שרוּיים אנשים טוֹבים בּפחד. ולא על שוּם כּך מסבּירים לנוּ פּנים, אלא משוּם שסבוּרים כּי הוּכּינוּ, כּי היינוּ לשֵׂיוֹת שקטוֹת, כּי השלמנוּ עם משטר הסטגנַציה והקפּאוֹן. טעוּת היא, לילדים שקטים לא היינוּ. ואם סבוּרים כּאן כּי חפצנוּ בּקוֹאַליציה כּדי להנחיל לאיזה מחברים תיקים וכיבּוּדים – הריני מוֹדיע כּי אין אנוּ להוּטים אחרי אלה. קוֹאַליציה כּזוֹ לא תסכּוֹן בּעינינוּ אלא ל“כפּרוֹת”. חפצנוּ בּציוֹנוּת יוֹצרת. אם גם אתם תלכוּ אחרי ציוֹנוּת יוֹצרת – נעבוֹד יחד.

וּכדי שנדע אם דרכינוּ מאוּחדוֹת אוֹ נפרדוֹת, עלי למלא חוֹבה שאין בּה מן הנעימוּת: לעשׂוֹת את החשבּוֹן העגוּם של השנתיִם האחרוֹנוֹת. ידעתי מראש כּי כּל מה שאני עתיד לוֹמר אפשר לבטל בּמלה אחת: אינטרסַנטים. כּבר דוּבר פּה בּנאוּם אחד על “אינטערעסן-פּארטייען”. כּידוּע, יש בּציוֹנוּת מפלגוֹת והן “נוֹגעוֹת בּדבר” ויש ציוֹנוּת כּללית והיא מחוּסרת אינטרסים. המפלגוֹת, כּידוּע, מדבּרוֹת לא בּשם רעיוֹן, בּשם השקפוֹת חיים, בּשם הציוֹנוּת, אלא בּשם אינטרסים. בּתפיסה נוֹחה זוֹ אפשר מלכתחילה לפסוֹל את כּל מה שאנוּ אוֹמרים ועוֹשׂים. ואני מקבּל בּרצוֹן את ההאשמה הזאת. כּן, אני מדבּר מטעם “מעוּנינים”. יש לי “ענינים” בּציוֹנוּת. וענינַי הם: הקרן הקימת, עליה, הכשרה, תנוּעת נוֹער, התישבוּת חדשה. ודָא עָקָא, כּי רבּים הם בּציוֹנוּת אשר אין להם “אינטרס” בּכל אלה, וּלפיכך הם יכוֹלים כּל ימי חייהם להתנַצח בּשאלוֹת הסוֹכנוּת, כּי פּטוּרים הם מלהט היצירה הציוֹנית. אינטרסַנט אני, והשאלוֹת הללוּ בּנפשי הן. וצוֹרך חיים הוּא לי לשבּוֹר את המשטר הזה, כּי איני מאמין שהוּא עשׂוּי להצעידנוּ קדימה. המשטר הזה השׂתרר עלינוּ לאחר שנעשׂתה עבוֹדת חתירה רבּה בּגלוּי וּבסתר כּנגד “שלטוֹן הפּוֹעלים” בּציוֹנוּת. אם אוֹמַר כּי הבּוּרז’וּאַזיה הציוֹנית עשׂתה זאת מטעמים מעמדיים – איני סבוּר כּי לבּוּרז’וּאַזיה הציוֹנית בּחוּץ-לארץ יש אינטרסים מעמדיים בּציוֹנוּת, אבל מוּשׂגים וּמשפּטים קדוּמים מעמדיים יש ויש – יתרעמוּ עלי: בּמה אתה חוֹשד אוֹתנוּ? אוּלם בּעוֹלמנוּ הקטן נאמנה המֵימרה: ווי עס קריסטלט זיך אזוי ציוֹניסטלט זיך. היוּ שָנים שציוֹני אמריקה חיבּרוּ את הפּרוֹגרמה הפיטסבּוּרגית5, הגדוּשה כּל מיני רפוֹרמוֹת סוֹציאליוֹת. בּגרמניה היתה מהפּכת נוֹבמבּר ואז היוּ ציוֹני גרמניה רדיקליים בּיוֹתר. והגיעוּ שנים אחרוֹת לעוֹלם, שנוֹת ריאַקציה, שנוֹת דחיקת הפּוֹעל. השנים הללוּ הטילוּ את חוֹתמן על הלָך-הרוּחוֹת בּציוֹנוּת. האנשים אשר בּיצעוּ את המלאכה השחוֹרה הזאת ודאי לא התכּוונוּ אלא לטוֹב: להציל את הציוֹנוּת מידי האוּטוֹפּיסטים, האידיאַליסטים הבּטלנים, בּעלי ה“אֶכּספּרימנטים”. הם חפצוּ להנחיל לנוּ הנהלה תקיפה, יד חזקה, משק טוֹב. אין לי כּל ענין לפגוֹע בּאישי האָכּסקוּטיבה. יש בּהם גם כּאלה שאני רוֹחש להם אַהדה. אוּלם רוֹצה אני להעריך את הרֶז’ים הזה, שהוּקם בּכוֹח אוּזוּרפַּציה, על ידי איוּמים, כּי אם לא אלה יקבּלוּ לידיהם את הרסן – ואבדנוּ. עצם האפשרוּת הזאת, שאנשים יטלוּ לעצמם את הזכוּת להכריז כּי רק אנשים משלהם, מחוּגם, ממעמדם, מארצם מסוּגלים לנהל את הענינים – זהוּ תקדים מסוּכּן בּתנוּעתנוּ. יצרוּ והגבּירוּ בּקרבּנוּ את הפּסיכוֹזה הבּיקרתית כּביכוֹל, האוֹמרת וחוֹזרת: אנשינוּ לא יִצלחוּ, בּטלנים אנחנוּ, הכּוֹחוֹת הם שם, בּקרב ה“ואריאגים”. לא מזמן נזדמנתי לשׂיחה עם ציוֹני גרמני אחד, אשר שהה בּאמריקה והתבּוֹנן שם למצב הענינים ושקל את הכּוֹחוֹת. עכשיו, אמר לי, רוֹאה אני כּמה חטאנוּ בּבּיקוֹרת שלנוּ, בּיטלנוּ את עצמנוּ והִשֵאנוּ את העוֹלם כּוּלוֹ שיאמין כּי אנוּ לא נצלח. את זה קיבּלוּ שם מאִתנוּ, יצירתנוּ הגדוֹלה בּארץ כּאילוּ אינה קיימת בּעיניהם, ואת הקטנוֹת שפּקידיהם עשׂוּ בּארץ (כּנוֹספוֹת לדברי הקיימא שאנוּ עשׂינוּ) הם מפרסמים כּגדוֹלוֹת וּנצוּרוֹת.

מה פּעל השלטוֹן הזה, שהוּקם בּכוֹח הפַּניקה והאיוּמים? מעט מאד אתם יוֹדעים על הנעשׂה בּארץ. העתוֹנוּת הציוֹנית אינה מספּרת לכם על הענינים החיוּניים שלנוּ, אוֹ מספּרת בּלתי נכוֹנה. וּלפיכך אטפּל בּרגעים המעטים שבּידי בּאינפוֹרמַציה. מה הבטיחוּ לנוּ “ממליכי” האֶכּסקוּטיבה וּמה נתקיים בּידה? ראשית, עליית ההכנסוֹת. בּאנשים “הישנים” אין התוֹרמים נוֹתנים אֵמוּן. לחדשים יתנוּ את כּספם בּיד רחבה. את “עליית” ההכנסוֹת אתם רוֹאים. שנית, הפחתת החוֹבוֹת. שמעתם כּי קפּלנסקי פּוֹסל את המִספּרים של האָכּסקוּטיבה, וּדבריו לא הוּכחשוּ. שלישית, האָכּסקוּטיבה הקוֹדמת היתה עוֹשׂה התחייבוּיוֹת על חשבּוֹן השנים הבּאוֹת. החדשה לא תעשׂה כּזאת. והנה בּא ארלוֹזוֹרוֹב וסיפּר לכם על הנטל החדש של מאוֹת אלפים פוּנטים שהוּטל על קרן-היסוֹד לטוֹבת הבּנקים6. האין זה משכּוּן ההכנסוֹת לכמה שנים? וזה נעשׂה מבּלי החלטת הקוֹנגרס אוֹ הועד הפּוֹעל, וּבשעה שאין כּסף לא להתישבוּת וגם לא לקוֹנסוֹלידציה!

מה נעשׂה בּשׂדה הקוֹנסוֹלידציה? לאחר שנתים אוֹמרים לנו: עוֹד שנתים ונגמוֹר. איני מאמין גם בּזה. אוּלם, אם רוֹצים אתם לדעת מה טיבה של הקוֹנסוֹלידציה, תקראוּ נא בּמאמריהם של שקוֹלניק ולביא7. אפשר לקמץ עשׂרוֹת וּמאוֹת פוּנטים בּהנהלת הפּנקסים וּלבזבז מאוֹת ואלפים פוּנטים וּשנוֹת פּעוּלה וחיי-אדם בּמשק עצמוֹ. ועוֹד הבטחה טוֹבה ניתנה לנוּ: בּמקוֹם הדילטנטים והבּטלנים יבוֹאוּ המוּמחים. כּלוּם אין אתם זוֹכרים שבּספרוּת החתירה בּאמריקה היה מהלך נימוּק אחד חזק מאד: היתכן שמלאכת ההתישבוּת תתנהל על ידי המהנדס קפּלנסקי? הדגש על המהנדס. עכשיו ניתן לנוּ משטר של מוּמחים, על כּס רוּפּין, אֶטינגר, קפּלנסקי יוֹשבים סאקר וּבבלי. מהנדס לא יִצלח, אוּלם עוֹרך-דין וּמנהל-פּנקסים נעשׂוּ בּן-לילה “מוּמחים” להתישבוּת. ועוֹד היתה הבטחה: שלוֹם עם אמריקה. היוּ אוֹמרים לנוּ: בּכל לבּנוּ אנוּ אִתכם, אוּלם מה נעשׂה ואמריקה תוֹבעת. ואין אנוּ רשאים לסַכּן את המצב בּאמריקה. צריך להעיר את לב הבּרנדייסיסטים. והנה – בּא השלוֹם בּאמריקה. חדשים אחדים לאחר זה בּא הקרע החדש שם8. ההצילה האָכּסקוּטיבה שנבחרה לשם אמריקה? ועיקר התקווֹת: יד חזקה, אליה יתפּלל כּל ציוֹני רפה-כּוֹח. נראה עתה, בּמה נתגלתה יד זוֹ? האם בּמקוֹם שהיה בּה צוֹרך? העשׂתה סדרים בּאמריקה? הדאגה לכך שכּספּי המגבּית יוּצאוּ כּהחלטוֹת הקוֹנגרס ולא יוּצאוּ שם, כּעוֹלה על רוּחם של “המחַלקים”, ל“מזרחי”, לבּנק בּני-בּרק וּלכל מי שבּא לאמריקה וּ“משפּיע”? לא, כּאן לא ראינוּ חוֹזק-יד. אוּלי נתגלתה היד החזקה לגבּי אפּ“ק והבטחת עבוֹדה עברית בּפּרדסים הנמצאים בּרשוּתה? לא. את היד החזקה ראינוּ בּמקוֹם אחר, לגבּי הקרן הקימת. בּמה היה כּוֹחה? בּימים הקשים בּיוֹתר, כּשבּארץ גָבר המַשבּר והציוֹנים שקעוּ בּרפיוֹן ויאוּש, נמצאוּ בּאמריקה אנשים אשר התחילוּ לנהל משׂא-וּמתן על מלוה לקרן הקימת. אילוּ היוּ מבצעים את הענין כּהלכה היינוּ עכשיו אוּלי עוֹמדים בּמצב אחר. האָכּסקוּטיבה הראתה את ידה החזקה. כּמה זמן החרישה, ואחר כּך המשיכה והמשיכה ותבעה את חלקה מהקרן הקימת וחפצה להבטיח שהכּסף לא יוּצא לקניוֹת חדשוֹת עד שהחמיצה את השעה. אם טעיתי, אשׂמח לקבּל אינפוֹרמַציה אחרת. האָכּסקוּטיבה יש לה די פשעים, למה לי להוסיף עליהם? אוּלם כּל הידוּע לי מאַמת את הדבר. ציוֹנים “פּיכּחים” אינם מאמינים, כּמוּבן, בּאפשרוּת של מלוה, ו”יוֹדעים מראש" כּי לא יֵצא מזה דבר. ואני בּין המאמינים, אוּלם לא אנשי האָכּסקוּטיבה הזאת מסוּגלים למפעל כּזה. זהוּ ענין לאנשים כּיעקוֹבּסוֹן, כּרוּפּין – המַחמאוֹת שלי ודאי לא יביאוּ להם טוֹבה.

אחרי המלוה בּא מפרץ-חיפה. הרכישה רבּת-העתיד של הקרן הקימת. אֹל נא תחשבוּ כּי קניה זוֹ עלתה לקרן הקימת על נקלה. היד החזקה של האָכּסקוּטיבה עשׂתה כּל מה שבּכוֹחה לעכּב ולדחוֹת. אוּלם כּל החוֹזק הזה לא עמד לה והקרן הקימת ניצחה.

אוּלם בּסעיף אחר של גאוּלת הארץ יצאה האָכּסקוּטיבה כּמנַצחת. הקרן הקימת עשׂתה מעשׂה אשר לא יֵעָשׂה. החליטה לרכּוֹש שתי חלקוֹת אדמה קטנוֹת בּאֵזוֹר המַטעים בּשביל התישבוּת פּוֹעלי המוֹשבוֹת. הכּסף נמצא לכך. הפּוֹעלים המתישבים המציאוּ אוֹתוֹ בּהלוָאה, בּתנאים נוֹחים, בּאה האָכּסקוּטיבה בּידה החזקה ואמרה לא, בּאָלף רבּתי. מיהרה האָכּסקוּטיבה להטיל וֶטוֹ בּלי משׂא-וּמתן, בּלי בּירוּר מוּקדם. כּדאי הדבר שכּל ציוֹני ידע כּי כּמה מפעלים חשוּבים של הקרן הקימת נעשׂוּ בּניגוּד לוֶטוֹ פוֹרמלי. בּספֵירוֹת העליוֹנוֹת של הציוֹנוּת התנגדוּ גם לרכישת עמק-יזרעאל וגם לוָדי-חוארת. כּך היה גם לגבּי מפרץ-חיפה. הפּעם בּא הוֶטוֹ כּנגד הקניוֹת בּאֵזוֹר המטעים. מה טעם? אוּלי יש נימוּקים קוֹלוֹניזטוֹריים כּנגד? אוּלם לפנינוּ מוּנח המכתב של וייצמן לועד הפּוֹעל, הרוֹאה פּעוּלה זוֹ כּעיקרית. ואפילוּ מסאקר זכינוּ לשמוֹע זאת. אוּלי אין הקרקע טוֹבה, אין המחיר רצוּי? על כּל זה לא שמענוּ כּלוּם, ואוּלי יש כּאן נימוּקים פינַנסיים, יש נטל חוֹבוֹת ויש להשגיח על אנשי הקרן הקימת שלא יעברוּ את הגבוּל? אוּלם אם זהוּ הנימוּק, כּיצד יתכן שהפּה שאָסר לרכּוֹש חלקת אדמה בּ-400 פוּנטים, הוּא הוּא שחִייב הוֹצאה של 100.000? אוֹתה היד החזקה, החַסכּנית והגוֹזרת כּי הקרן הקימת אינה רשאית ליטוֹל על עצמה איזוּ התחייבוּיוֹת חדשוֹת בּאה ואוֹמרת: יש לנוּ בּאמריקה קהיליית ציוֹן, והיא זקוּקה להיפּטר מקרקעוֹתיה, וּלפיכך צריכה אַת, הקרן הקימת, לגאוֹל את אדמתה בּסך מאה אלף לירוֹת. ואם כּה תעשׂוּ, נַתיר לכם לקנוֹת קרקעוֹת נוֹספים. אוּלם אם בּפקודת האָכּסקוּטיבה מוּתר לה לקרן הקימת להשקיע סכוּם כּזה בּרכישת שטח גדוֹל, שאינוֹ עוֹמד כּיוֹם על פּרק ההתישבוּת הדחוּפה, בּמחירים גבוֹהים, ורק בּכדי לסתוֹם חוֹרים, כּיצד יתכן לאסוֹר על הקרן הקימת למלא חוֹבה חיוּנית לפּוֹעלים, לישוּב, לקרקעוֹת העוֹמדים כּל רגע להישמט מידינוּ ללא תקנה? מה חפצתי להנחיל לקוֹנגרס את הרגשתי שלי בּשאלה זוֹ! אין אני נגרר אחרי “קנאת-הדֶפּרטמנטים” שבּין האָכּסקוּטיבה והקרן הקימת. תדעוּ כּי בּכל שעה יש בּציוֹנוּת איזוֹ תעוּדה שהיא הבּוֹערת בּיוֹתר והחיוּנית בּיוֹתר בּשעה זוֹ. והמַחמיץ את השעה מחמיץ אוֹתה לשנים רבּוֹת, חוֹששני לוֹמר, לתמיד. ואוֹתוֹ הציוֹני החָסר את החוּש הזה לדעת היכן נקוּדת-הבּעירה – הוּא ציוֹני רע, מנהיג רע לא כּל שכּן. מה שנוֹצר על ידי וייצמן, אוּסישקין, רוּפּין, נוֹצר בּכוֹח החוּש הלוֹהט הזה. וּמי שאינוֹ מבין מהוּ כּיוֹם הזה הקרקע לפּוֹעל ולישוּב כּוּלוֹ, מי שאינוֹ מבין כּמה השעה דחוּקה, כּמה הרגע דחוּק, אינוֹ מבין כּלוּם בּציוֹנוּת. וּלהכּרת אָפיה של האָכּסקוּטיבה וכוֹח-הראִיה שלה די אם אוֹמַר כּי בּחדשי “הנצחוֹן” והוֶטוֹ שלה הוּקמה בּארץ החברה הערבית לרכישת קרקעוֹת, הוּכרזה נטיעת פּרדס על שמוֹ של פוּאַד מלך מצרים, מתנהלת תעמוּלה לרכישת קרקעוֹת על ידי הכּנסיוֹת הנוֹצריוֹת. וּבאוֹתה שעה יוֹשבים אצלנוּ אישי האָכּסקוּטיבה, המתוּנים, התקיפים וּמוֹנעים את הקרן הקימת מעשׂוֹת את המעט שבּכּוֹחה לעשׂות.

ועתה דוּגמאוֹת אחדוֹת, מהי “החוּקיוּת” שבּשמה דוֹגלת האָכּסקוּטיבה, וכיצד היא מבינה את הענינים החיוֹניים של הישוּב: מעשׂה-הגבוּרה הראשוֹן שלה היה למחוֹק את תקציב פּוֹעלי המוֹשבוֹת. אף זה מעשׂה-קוֹנסוֹלידציה! בּאוֹתה מלחמה קשה על “כּיבּוּש העבוֹדה”, המתנהלת זה כ"ה שנים בּקרבּנוֹת עצוּמים – היתה זוֹ העזרה של האָכּסקוּטיבה. לאלפי האנשים העוֹמדים בּמערכה הכּבדה הזאת בּעצם שנוֹת המַשבּר נאמר: אין זה נוֹגע לנוּ.

והלאה: כּשהמַשבּר הגיע לקצוֹ, נשארוּ בּתל-אביב מאוֹת משפּחוֹת פּוֹעלים נגוּעוֹת המַשבּר, אשר לא היתה להן תקנה אלא – העברה למוֹשבוֹת. העיריה היתה מוּכנה להמציא את האמצעים הדרוּשים לכך, בּתנאי שההנהלה הציוֹנית תנַכּה את הסכוּם הזה מחוֹבוֹת העיריה. מה עשׂתה אז האָכּסקוּטיבה ההוֹמוֹגֶנית שלנוּ? לוֹנדוֹן אמרה: כּן, ירוּשלים אמרה: לא. הפּעם ניצחה ירוּשלים את לוֹנדוֹן. עכשיו יאמרוּ לנוּ: הלא תראוּ, הרעש שָכך, הענינים נסתדרוּ מאליהם! אוּלם מה המצב לאמיתוֹ? האָכּסקוּטיבה עוֹמדת עתה בּין כּה וכה למחוֹק לעיריה את סכוּם חוֹבוֹתיה, אבל מאוֹת משפּחוֹת הפּוֹעלים נשארוּ בּערים, צפוּיוֹת לכל מַשבּר חדש.

וּמעשׂה-הגבוּרה האחרוֹן של האָכּסקוּטיבה: מחיקת התקציב של ועדת-התרבּוּת. לה אין צוֹרך בּעבוֹדה תרבּוּתית בּין הפּוֹעלים. על הנחַלת הלשוֹן להמוֹני העוֹלים היא יכוֹלה לוַתר. זה עשׂר שנים תוֹפסת עבוֹדה זוֹ מקוֹם אוֹרגַני בּתקציב הציוֹני. נשׂיא ההסתדרוּת הציוֹנית יש לוֹ חלק בּקביעת הסעיף הזה בּתקציב, בּבוֹאוֹ לארץ לאחר הכרזת בּלפוּר. ועכשיו נמנוּ וגמרוּ למחוֹק וּלבטל. וּתעוּדה טוֹבה היא למוּשׂגיה של האָכּסקוּטיבה, אם אנשים כּבּיאליק וּשמריהוּ לוין, שאינם חשוּדים על “אוֹפּוֹזיציה”, היוּ נאלצים למחוֹת טלגרפית כּנגד התנקשוּת זוֹ. כּכה נתגלתה אי-מפלַגתיוּתה ואוֹבּיֶקטיביוּתה של האָכּסקוּטיבה זוֹ.

ועוֹד דוּגמה לאוֹבּיקטיביוּת ועל-מפלגתיוּת. ארלוֹזוֹרוֹב סיפּר על השקעוֹת של מאוֹת אלפי לירוֹת המוּבטחוֹת לבּנקים הציוֹניים. מדוּע נשכּח בּנק הפּוֹעלים? לא זכרה ההנהלה הציוֹנית כּי יש חוֹזה עם בּנק הפּוֹעלים, המטיל חוֹבוֹת, כּי בּנק הפּוֹעלים ממלא תפקידים ישוּביים כּבּירים, כּי עוֹמד הוּא לעזרת ההתישבוּת וההנהלה הציוֹנית עצמה. כּל זה נשכּח מלב האָכּסקוּטיבה הבּלתי-מפלגתית. ואַל נא תכריחוּ אוֹתי עכשיו לויכּוּח על הסוֹכנוּת. יוֹתר מדי אני מכּיר את המצב בּציוֹנוּת שאהיה מפחד מפּני הסוֹכנוּת. איני יוֹדע מה מעיק יוֹתר, אם תאות השלטוֹן של בּעל-הבּית הקטן אוֹ זה של ה“גביר”. זמני קצר ואין לי תקוה להעביר לפניכם את כּל הענינים המעסיקים אוֹתי. אם תאמרוּ כּי האָכּסקוּטיבה פּעלה כּכה מפּני הסיבּה הפּשוּטה, המחסוֹר בּכסף, אשאלכם לענינים שאינם תלוּיים בּכסף דוקא. הלא האָכּסקוּטיבה “הבּלתי-תלוּיה” הבטיחה לגַלוֹת את תקיפוּתה, את השפּעתה המוּסרית. והנה דוּגמאוֹת אחדוֹת: בּעפוּלה – העיר המִסכּנה בּעמק יזרעאל, שהוּקמה על ידי החברה החשוּבה שציוֹני אמריקה הקימוּ בּהתחרוּת לקרן הקימת: “קהיליית ציוֹן” (אין זה ענין של פּוֹעלים דוקא) – יוֹשבים יהוּדים וּמתענים ונאחזים בּצפּרניהם לבקש לעצמם מחיה וקיוּם בּמוֹלדת. ויש להם תביעוֹת חזקוֹת ל“קהיליית ציוֹן”. פּנוּ למוֹסדוֹת וּלעסקנים שיבוֹאוּ לראוֹת את מצב העיר וּליעץ להם מה עליהם לעשׂוֹת. בּאוּ שוֹנים. אך האַכּסקוּטיבה לא הוֹאילה לבוֹא: הלא יש חשש שממנה ידָרש דבר-מה. מוּטב שאחרים יטרידוּ את מוֹחם בּדאגה זוֹ.

והנה ענין פּתח-תקוה. שם מתנהלת המלחמה הכּבדה על זכוּת העבוֹדה העברית. בּתוֹצאוֹת המלחמה הזאת תלוּי גוֹרל העבוֹדה העברית לא רק בּמוֹשבוֹת, כּי אם גם בּעבֹודוֹת הממשלה וּבקיבּוֹלוֹת ההוֹן האינטרנַציוֹנַלי. מר סאקר כּתב בּאמריקה מאמר מלא התלהבוּת על צינוֹרוֹת הנפט שיוּעברוּ ממוּסוּל לחיפה. והלא שאלה היא: מי יהיוּ האוּכלוֹסים החיים מסביב הצינוֹרוֹת הללוּ והעוֹבדים על ידם? המלחמה על זכוּת העבוֹדה צריכה להיוֹת השאלה המרכזית של הציוֹנוּת. בּפתרוֹנה תלוּי אם יהיוּ לנוּ מליוֹני אוּכלוֹסים בּארץ. וּנקוּדת-המוֹצא למלחמה זוֹ: נצחוֹן בּחזית הפּנימית. היכן היתה בּשעה זוֹ השפּעתה המוּסרית של ההנהלה הציוֹנית?

ועמדת ההנהלה הציוֹנית בּענין האוֹטוֹנוֹמיה של תל-אביב. אף כּאן לא נדרש ממנה כּסף. בּתל-אביב חתרוּ מבּפנים תחת האוֹטוֹנוֹמיה9, והתוֹצאוֹת הפּוֹליטיוֹת: השלטוֹנוֹת צימצמוּ את זכוּת הבּחירה, השליטוּ עליה פּקידוּת. אחר כּך נתפּרסמוּ גזירוֹת הממשלה, הבּאוֹת להשפּיל את כּבוֹד העיריוֹת וּלבטל את סַמכוּתן. העיריוֹת הערביוֹת התקוֹממנו בּעוֹז וּבכבוֹד. ניתנה הזדמנוּת בּלתי-שכיחה לנהל בּהסכּם עם הערבים מלחמה על זכוּת האוֹטוֹנוֹמיה העירוֹנית, החשוּבה לנוּ כּל כּך. זוֹ היתה דרישת הפּוֹעלים. האַכּסקוּטיבה, הקרוֹבה כּל כּך לדעוֹת של “בּרית-שלוֹם”, לא תמכה בּזה. העיריה שאלה עצה מפּי ההנהלה הציוֹנית וּמר סאקר ענה בּמוּסר-השׂכּל: אם הנצחוֹן אינוֹ בּטוּח למַפרע אַל תילָחמוּ. הערבים נלחמוּ וניצחוּ. כּזאת היא התפיסה המדינית של ההנהלה הציוֹנית!


  1. ״דבר״, גליוֹן 1284, ז׳ בּאב תרפ״ט, 13.8.1929. ״ילקוּט אחדוּת–העבוֹדה״, כּרך ב׳, עמוּד 415.  ↩

  2. בּקוֹנגרס הט״ז היוּ לסיעת העבוֹדה 26% ממספּר הצירים: בּקוֹנגרס הקוֹדם – 22%.  ↩

  3. הינדֶס, מתתיהוּ. ממנהיגי ״עת לבנוֹת״, החלק הימני בּהסתדרוּת הציוֹנוּת בּפּולין, שהתגבּש אחרי מלחמת–העוֹלם הקוֹדמת. דגל בּסיסמת היזמה העצמית של המעמד הבּינוני בּמלאכה, בּמסחר וחרוֹשת בּארץ–ישׂראל. בּויכּוּח בּדבר הרחבת הסוֹכנוּת היהוּדית נקט עמדה חיוּבית, בּניגוּד לחלק המתקדם של ציוֹני פּולין, ״על המשמר״, בּהנהלתו של יצחק גרינבּוֹים, שהתנגד להרחבת הסוֹכנוּת.  ↩

  4. פּרוֹפסוֹר. מראשי הציוֹנים בּאנגליה. חבר הנהלת הסוֹכנוּת היהוּדית.  ↩

  5. עיין כּרך א׳, עמוּד 379.  ↩

  6. מדברי ח. ארלוֹזוֹרוֹב: ״בהסכּמת ההנהלה ציוֹנית בּאה קרן–היסוֹד לידי הסכּם עם ״אוֹצר ההתישבוּת״, שלפיו התחייבה קרן–היסוֹד להעביר לרשוּת אוֹצר ההתישבוּת ואפּ״ק סכוּם של 350,000 לירוֹת לשם חיזוּק מעמדם של מוֹסדוֹת האשראי הלאוּמי. על יסוֹד זה העבירה קרן–היסוֹד לאפּ״ק חמישים אלף מניוֹת של חברת החשמל וארבּעים אלף של הבּנק האיפּוֹתיקאי. האם היה אישוּר לכך?  ↩

  7. מכוּוָן למאמר ״התפּארוּת–שוא״ מאת ש. לביא, ״דבר״, גליוֹן 1242, י״ז בּסיון תרפ״ט, 25.6.1929. ש. לביא, כּתבים נבחרים, ספר שני, עמוּד 24.  ↩

  8. בּעת בּיקוּרוֹ של וייצמן בּאמריקה בּמרס 1930 התּפטרוּ שני עסקנים, מאנשי קבוּצת בּרנדייס שהתחילוּ חוֹזרים להסתדרוּת הציוֹנית, מהנהלת ההסתדרוּת הציוֹנית בּאמריקה וּמהמגבּית הארץ–ישׂראלית המאוּחרת. התפטרוּת זוֹ גררה אחריה מחלוֹקת בּהסתדרוּת הציוֹנית וּב״הדסה״.  ↩

  9. עיין למעלה עמוּד 70 (בספר; ראה המאמר: “מהוּ הלקח לציבּוּר הבּוֹחרים בּתל–אביב”; הערת פב"י).  ↩