קָרוֹב מְאֹד אֶל מְעֹונִי

נוֹף שֶׁבֶּעָבָר הָיָה מַרְאֶה אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי אָפְיָנִי:

שׁוּרַת בְּרוֹשִׁים צְפוּפִים

זְקוּפִים מְאֹד.

הַמִּתְיַשְּׁבִים בָּאָרֶץ הַיְּשָׁנָה-הַחֲדָשָׁה

נוֹטְעֵי הַפַּרְדֵּסִים בָּאֶרֶץ הַחַמָּה

נָעֲצוּ אֶת שָׁרָשֵׁיהֶם בַּאֲדָמָה, לַהֲגַנָּה

עַל פְּרִי הַפַּרְדֵּסִים מִפְּנֵי רוּחוֹת לֹא מְצוּיוֹת.

הַפַּרְדֵּסִים אֵינָם, גַּם הַתַּנִּים

שֶׁהָיוּ מִסְתַּנְּנִים בֵּין הָעֵצִים

מְיַלְּלִים בְּמַקְהֵלָה

מַה שֶּׁנִּשְׁמַע כְּמוֹ מִנְּגִינַת קִינָה.

סֻפַּר בְּאַגָּדוֹת יַלְדוּת: הַמִּתְיַשְּׁבִים

נַהֲגוּ לְהַעֲלוֹת אֶת יַלְדֵיהֶם עַל הָעֵצִים

לְהַשְׁכִּיבָם בְּעַרְסָלִים שֶׁנִּקְשְׁרוּ לָעֲנָפִים.

לְהַתְרָעוֹת עַל סַכָּנַת עוֹפוֹת טוֹרְפִים

הִשְׁלִיכוּ יְהָבָם עַל הַצּוֹפִים: יוֹנִים צְחוֹרוֹת

שֶׁקִּנְּנוּ בַּצַמָּרוֹת.

וְהַתַּנִּים הָיוּ מְקוֹנְנִים

לְפִי הָאַגָּדָה, עַל הַתִּינוֹק

שֶׁעֵיט-צוּרִים חָטַף אוֹתוֹ

וְעַל אִמּוֹ, שֶׁעוֹד שָׁנִים הָיְתָה

יוֹשֶׁבֶת לְרַגְלֵי-הָעֵץ וּמְצַפָּה לוֹ שֶׁיָּשׁוּב –

עֶלֶם גְּבַהּ-קוֹמָה, נְשׁוּב

רוּחוֹת-הָרִים, וּבִשְׁעָרוֹ

שְׁלָגִים לֹא מַפְשִׁירִים.

הָאַגָּדוֹת שָׁוְא יְדַבְּרוּ. לֹא הָעֻבְדּוֹת

הַיְבֵשׁוֹת: הַנְּעָרִים שֶׁהִתְקַשּׁוּ

לִפְנֵי מְלֹאת לָהֶם עֶשְׂרִים.

הָאַגָּדוֹת שָׁוְא יְדַבֵּרוּ, גַּם, אוּלַי, הָאֱמוּנָה

כִּי מִישֶׁהוּ, לוּ גַּם מוּרָם מֵעַם,

יוּכַל לְהַחֲזִיר אֶל אֶרֶץ עֲקוּרָה

גְּפָנִים וּתְאֵנִים.